אני משער שיש לא מעט מביניכם עם בטן מלאה על הדיירת אורטל בן דיין, הידועה גם בכינויה המוצלח, שונטל. אבל לי היא לגמרי עושה את העונה. ולא, זה לא בגלל שהיא לא הולכת עם חזייה (ובאמת שאין לה סיבה, אגב). ולא זה לא בגלל שהיא ייבשה (ובצדק) את אלדד גל־עד כשהיא התערטלה במקלחת. אלא דווקא בגלל שמלות האוהלים הססגוניות שלה.
אז נכון שטרנד הבוהו שיק מככב ברשימת הטרנדים כבר כמה שנים, אבל בן דיין היא ממש לא עוד קורבן אופנה, היא הדבר האמיתי. בניגוד לשמלות הפתייניות והמתקתקות שמציעים לנו מעצבים ומותגי האופנה הקפיטליסטים, היא זו שמזכירה לנו שלא מדובר בפיקניק אחד גדול של סמים ומין חופשי, אלא בתנועה חברתית ששמה לה מטרה לעשות שינוי, בין השאר גם בכל הנוגע למעמד האשה ולחופש הפרט.
כמו אורטל, כפרה עליה, גם ילדות הפרחים של אז לא היו פיות מתוקות, אלא נשים לוחמות שהשתמשו באופנה, בין השאר, כדי לחרוט על דגלן ערכים של חופש. חופש אמיתי ממוסכמות חברתיות ומהעריצות של מעצבי האופנה שעסקו במשך מאות שנים בשיטור והגבלת החופש של הגוף הנשי.
כך שגם אורטל מוכיחה לנו שוב את מה שכבר שכחנו מזמן, אופנת הנשים היא זירה פוליטית והסטייל של אורטל הוא לא גחמה של אשה מטורללת, כפי ששוביניסטים רבים דוגמת אלדד, כך נדמה, רוצים שנחשוב, אלא הצהרה של חופש מטרנדים דורסניים שנוחתים עלינו מדי עונה כגזרות שאין לערער עליהן - חופש מפריטי לבוש מגבילים ומדיכוי אלים המתכסה בעלה תאנה של צניעות דתית צבועה.
אז קבלי חותמת "שיק", לוחמת חופש יקרה שלי, ואני רק יכול לקוות שנזכה לראות אותך בעוד לוקים מפתיעים כל הדרך עד הגמר. ויווה לה דיווה!
