50 היפים והנכונים: במקום ה-16 - דיקלה
למרות שלקח לנו כמה שנים טובות לעכל את דיקלה, השנה אנחנו (והקהל) מבינים לגמרי איזו פצצת כישרון, אינטילגנציה ורגישות יש לנו ביד ועל הבמה
התמונה האהובה עליי
"התמונה שבחרתי היא תמונה מהופעת ההשקה שלי בהיכל התרבות החודש, לכבוד צאת אלבומי החדש ״סיפור אופטימי״. את התמונה צילמה אורית פניני ואני בחרתי אותה כיוון שהיא מעלה בי תחושה של שמחה כל פעם שאני מסתכלת בה. זאת היתה ההופעה הראשונה שפתחה את סיבוב ההופעות, ורגע מאוד עוצמתי של התרגשות וסקרנות שבו אני חושפת את השירים בפעם הראשונה על הבמה. מה שלא רואים בתמונה זה את הקהל שלי, שזה הדבר הכי יקר לי ובשבילו אני עמלה כל השנים. ברגעים האלה שאני על הבמה אני מקבלת חזרה את כל האהבה הבלתי נתפסת הזאת... זה גורם לי לרגש עילאי, זכיתי".
מה יפה בה: חוץ מהקול, הכישרון, האינטליגנציה והרגישות שפוצעים את הלב בכל צליל מחדש, דיקלה נושאת את עצמה כליידי אמיתית עם שיק ייחודי, ומכניסה לחיינו דרמה מרוחה ב"מסקרה שחורה".
מה נכון בה: גם בעידן האינסטנט, לבישול ארוך על פתילייה יש את הטעם הכי עמוק ומשובח, טעם של בית. דיקלה אמרה לנו לראשונה "בוקר טוב" בשנת 2000 ולקח לנו יותר מדי שנים לעכל. המבקרים והתעשייה דווקא תמיד היו בעדה, אבל השנה בזכות התמדה ואיכות לא מתפשרת, היא סופסוף זוכה ל"סיפור אופטימי" בדיסק משובח, שמחוזק בדואט עם הזמר הלאומי שלמה ארצי, והכי חשוב - הקהל בא בהמוניו. קונצנזוס כבר אמרנו? היא מהיוצרות היחידות שמשמיעה את הקול הנשי בהגמוניה הגברית. והיא שרה מזרחית, תרבות מזרחית. ולמרות האליטיזם הנוטף ממנה, היא גם מעזה לשיר על "בדידותה הנהדרת" בחתונות. אשה חזקה. ואי אפשר שלא להזכיר את הפרידה מה־ BFF רונית אלקבץ, שהותירה את דיקלה לבד בעקביה הגדולים כמלכת הדרמה של התעשייה.
בכל זאת משהו: בתוך כל הדבש דיקלה כמעט ונפלה במלכודת השיפוט ב־"The Voice". למרות שמיינסטרים זה החיים, חיכית עד עכשיו להכרה והצלחה אמנותית, אל תתבזבזי על הבידור להמונים.
50 היפים והנכונים 2016 - לרשימה המלאה
>>גיליון היפים והנכונים - עכשיו בחנויות!
