תושבי מחוז גרין במיזורי לא העלו על דעתם שסמוך לביתם יתרחש רצח כה מחריד. ב-14 ביוני 2015 מצאו השוטרים את גופתה של די די בלנשרד בת ה-48, שנדקרה 17 פעמים בעוד היא שוכבת במיטתה. לג'יפסי רוז, בתה החולה והנכה שהתגוררה עימה, לא היה זכר.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
- כתבות קודמות במדור "פרסום שלילי":
הסיפור של השתיים מוכיח שלפעמים המציאות מתעלה על כל רעיון, ושהעולם האמיתי יכול לספק חומרים מסעירים ומעוררי תדהמה גם לתסריטאים בעלי הדמיון הפרוע ביותר בהוליווד. זהו סיפור על התעללות, רמאות, שקרים ונקמה שהסעיר את כל העולם.
ג'יפסי רוז נולדה בלואיזיאנה, ארה"ב ב-1991 לדי די בלנשרד, סייעת רפואית בת 24, ולבעלה רוד בן ה-17. השניים התגרשו זמן קצר לאחר שנולדה.
כבר בתור תינוקת, ג'יפסי הפכה לאורחת קבועה במרפאות ובמסדרונות בתי החולים. אימה הייתה משוכנעת שבתה חולה וסובלת מבעיות כאלו ואחרות, החל באפילפסיה, דרך קשיים בשמיעה ובראייה ועד לניוון שרירים. אף שמעולם לא נמצא אצלה משהו שאינו כשורה, ביקוריה התכופים של בלנשרד, הפצרותיה וכושר השכנוע שלה הביאו את הרופאים אובדי העצות לרשום לג'יפסי הקטנה תרופות, להעניק לה טיפולים ואף לבצע בה ניתוחים – כולם לא הכרחיים, שכן התינוקת הייתה בריאה לחלוטין.
החולה האמיתית הייתה בלנשרד בעצמה, שסבלה מתסמונת פסיכיאטרית בשם "מינכהאוזן באמצעות שליח" - בעיה נפשית שמתבטאת בכך שאדם מנסה לגרום לפציעה או מחלה של אדם אחר במטרה לזכות בעצמו בתשומת לב.
הקורבן של די די הייתה האדם הקרוב ביותר אליה: בתה הקטנה. כדי להפוך את ג'יפסי הבריאה לחולה, בלנשרד הרעילה אותה ונתנה לה כמויות גדולות של תרופות. בנוסף היא הכריחה אותה ללכת עם הליכון, שהוחלף לאחר מכן בכיסא גלגלים. גם לבית הספר היא הפסיקה לשלוח אותה, בטענה שמצבה הבריאותי קשה מדי.
כשאביה ואימה החורגת של בלנשרד, שאיתם התגוררו השתיים, חשדו במעשיה והתעמתו איתה, היא וג'יפסי עזבו את הבית ובלנשרד ניתקה איתם קשר. את רוד, אביה של ג'יפסי, היא ניסתה לשמור הרחק ממנה ככל האפשר ודאגה לספר לו עד כמה בתם חולה וזקוקה לטיפולים.
"אמרתי לה שהיא אמא נהדרת, שלא הייתי מסוגל לעשות את מה שהיא עושה, לטפל בג'יפסי באופן מסור כל כך", סיפר רוד. "שיבחתי אותה ואמרתי לה 'כל הכבוד'". כשרצה להיפגש עם בתו, בלנשרד מנעה זאת ממנו בתירוצים שונים או שהתעקשה להיות נוכחת: "בכל הביקורים שלי, די די הייתה שם גם. הרגשתי שמשהו לא בסדר, היא הייתה מאוד שתלטנית", סיפר. הוא שילם לה מזונות באופן קבוע, אבל אם מישהו שאל אותה לגביו, היא סיפרה שהתמכר לסמים ושנעלמו עקבותיו.
לאורך שנות ילדותה של ג'יפסי, היא ואימה עברו כמה דירות, שלרוב ניתנו להן במסגרת תוכניות של דיור ציבורי למשפחות מעוטות יכולת. ב-2005 התרחש אחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר שידעה ארה"ב, כשהוריקן קתרינה החריב את העיר ניו אורלינס וגבה את חייהם של קרוב ל-2,000 אנשים. גם מקום מגוריהן של די די וג'יפסי נהרס במהלך הסופה. לאחר מכן הן עברו להתגורר במיזורי, ובלנשרד ניצלה את ההזדמנות כדי לספר לרופאים החדשים של בתה שכל מסמכיה הרפואיים הושמדו באסון.
בשלב הזה האם ובתה היו כבר שקועות לחלוטין בסיפור שבדתה האם, ולסביבתן החדשה לא הייתה סיבה שלא להאמין להן. במראה החיצוני של ג'יפסי לא נותר רמז לכך שבעצם מדובר בילדה בריאה לחלוטין – היא הייתה קטנה, עם שיניים חסרות (שנפלו כתוצאה מטיפול לקוי וכתופעת לוואי של כמה מהתרופות שהיא נאלצה לקחת), צינוריות שהוחדרו לאוזניה כדי לטפל בדלקות האוזניים שהיו לה כביכול, עם משקפיים גדולים וללא שיער – שאמה גילחה באופן קבוע. היו לה מכל חמצן וצינורית האכלה שאיתם הסתובבה תמיד כשיצאה מהבית, ואף שיכלה ללכת בכוחות עצמה, אימה אסרה עליה לקום מכיסא הגלגלים שלה בנוכחות אנשים אחרים.
די די לא עבדה והשתיים התקיימו מקצבאות רווחה ונכות, ובהמשך מתרומות של אנשים שהתוודעו לסיפורן. והיו הרבה שרצו לעזור ולסייע - הסיפור על האם החד-הורית ועל בתה החולה עשה לו כנפיים וריגש רבים שהעניקו להן תרומות, לצד ארגונים שונים שלקחו אותן תחת חסותן, עזרו להן כלכלית והמטירו עליהן שפע של מתנות – החל מטיולים לדיסנילנד ועד לבית שנבנה במיוחד עבורן והותאם לצרכיה של ג'יפסי. האם והבת הפכו לסלבס מקומיות, ובלנשרד נהנתה מכל רגע.
טריילר לסדרה The Act המבוססת על הפרשה
ב-2007 זכתה ג'יפסי בפרס "ילדת השנה" של עמותת אוליי שעוזרת לילדים חולים, וכך נכתב עליה בעלון של האגודה: "בעיותיה הבריאותיות לא מונעות ממנה לעודד ולתת השראה לאחרים. כשהייתה בת 8, ג'יפסי תרמה לנזקקים את דמי הכיס שחסכה עבור טיול לדיסני. כשהיא ואימה היו זקוקות לתרומות בעצמן, ג'יפסי לא התלוננה ותמיד אמרה שהמצב ישתפר".
מי שפגש את השתיים ראה אם מודאגת שמקפידה להחזיק את ידה של בתה, אך האמת היא שזו הייתה דרך נוספת שבה די די יכלה לשלוט בג'יפסי – אם אמרה משהו שלא הייתה אמורה להגיד, די די לחצה את ידה בחוזקה, רומזת לה לשתוק.
אבל גם ליכולת של בלנשרד לשלוט בבתה היה גבול, והמצב החל להשתנות כשג'יפסי נכנסה לגיל הנעורים - ואיתו הגיע גם שלב המרדנות הידוע.
היא הייתה בת 16 (אף שאימה סיפרה שהיא צעירה בארבע שנים מגילה האמיתי), עם דעות ורצונות משלה שלא הלכו יד ביד עם אלו של אימה – והיו לכך השלכות: "היינו נכנסות לוויכוחים שנמשכו ימים שלמים", סיפרה ג'יפסי. "היו מריבות שאחריהן היא לא הייתה מאכילה אותי במשך יום או יומיים. אחר כך זה הפך להיות גם פיזי, היא הייתה מכה אותי עם קולב לפעמים. לא החזרתי לה, פחדתי ממנה".
העונשים של בלנשרד לא הועילו, והיא החלה לאבד את השליטה בבתה. ג'יפסי אולי חיה חיי שקר שנכפו עליה, אבל גם במציאות הקשה היא עדיין מצאה דרכים להתנהג כמו נערה רגילה - להכיר בנים באתרי היכרויות למשל. עם אחד מהם הקשר התפתח והם תכננו להיפגש – אבל איך יוצאים לדייט בסיטואציה כל כך בעייתית כמו זו שג'יפסי הייתה שרויה בה?
הפתרון היה להיפגש איתו מאחורי גבה של אימה באחד מכנסי הפנטזיה שאליהם נהגו השתיים ללכת. התוכנית כמעט הצליחה, אך לרוע המזל בכנס עצמו ג'יפסי הצליחה להתחמק רק לזמן קצר, עד שבלנשרד מצאה אותה וגררה אותה איתה מהמקום.
"אם תנסי לעשות זאת שוב, ארסק לך את האצבעות עם פטיש", איימה עליה בלנשרד. לאחר מכן ניפצה את המחשב של ג'יפסי ואזקה אותה למיטתה במשך שבועיים: "היא קשרה אותי למיטה, שמה פעמון על הדלת שלי ואמרה לכל מי שאולי הייתי יכולה לדבר איתו שעובר עליי משהו, ושיעדכן אותה אם אני מנסה לעשות משהו מאחורי גבה", סיפרה ג'יפסי.
ג'יפסי עלתה על מסלול שלא יכלה ולא רצתה לעזוב. היא כבר ידעה מה מחכה בחוץ, והחלה להבין שיש חיים שלמים שמשום מה נאסר עליה לחיות ולחוות בעצמה. כעת לא היה לה מחשב משלה, אז היא השתמשה בזה של אימה, פתחה מספר חשבונות פייסבוק והמשיכה לשוטט באתרי היכרויות. באחד מהם היא פגשה את ניקולס גודג'ון, בן גילה שהתגורר בוויסקונסין והתמודד עם לא מעט בעיות משלו: הוא אובחן כסובל מהפרעת אישיות מרובה וכבעל תסמונת אספרגר. בנוסף, גודג'ון החזיק ברקורד פלילי – פעם אחת הוא נעצר לאחר שעינג את עצמו בסניף מקדונלדס, כשהוא חמוש בסכין.
למרות הניסיון המר שהיה לג'יפסי בכל הנוגע לפגישות עם מחזריה מאחורי גבה של אימה, היא הייתה נחושה לפגוש את גודג'ון, ותוכנית חדשה נרקמה לה. גודג'ון הגיע לבית קולנוע שאליו הלכו ג'יפסי ואימה כדי לצפות בסרט. בזמן שבלנשרד ישבה באולם, ג'יפסי יצאה כדי לפגוש את גודג'ון והשניים קיימו יחסי מין בשירותים.
הם קיוו שאם יעמידו פנים שנפגשו לראשונה בבית הקולנוע, ובלנשרד תכיר את גודג'ון, היא תחבב אותו ותתיר להם להיפגש בהמשך. זה לא מה שקרה: "היא קינאה, כי הבינה שאני מתעניינת בו יותר מדי. היא אמרה לי להתרחק ממנו. כמובן שזה הפך לריב שנמשך שבועות. צעקות, השלכת חפצים, היא קראה לי 'כלבה, זונה'".
זה השלב שבו ג'יפסי הבינה שהיא חייבת להשתחרר מהכבלים של אמא – בכל דרך אפשרית: "זה לא היה בגלל ששנאתי אותה, אלא בגלל שרציתי לברוח ממנה". ג'יפסי וגודג'ון החלו לתכנן יחד איך הם עומדים לרצוח את בלנשרד.
אותו ערב גורלי ביוני 2015 התחיל באופן רגיל עבור הבת והאם. הן צפו בטלוויזיה ועשו זו לזו מניקור. לבלנשרד לא היה מושג שאלו השעות האחרונות לחייה. ג'יפסי המתינה עד שהלכה לישון ואז הכניסה אל הבית את גודג'ון, שהמתין בחוץ. היא נתנה לו סכין, כפפות ודבק שהכינה מראש, אף שבהמשך טענה: "לא חשבתי שהוא באמת יעשה את זה". אבל גודג'ון עמד בהבטחתו: "עשיתי את זה כי אהבתי אותה", סיפר, "רציתי שיהיו לי חיים איתה".
בזמן שהוא דקר את אימה שוב ושוב, ג'יפסי התחבאה בשירותים ושמעה אותה זועקת אליה לעזרה: "היא צרחה וקראה בשם שלי שלוש או ארבע פעמים. רציתי ללכת אליה אבל פחדתי מאוד, לא הצלחתי לזוז. ואז היה שקט".
כעת היה עליהם להימלט מהמקום לעבר חייהם החדשים. הם עזבו את הבית עם 4,000 דולר שהיו מוחבאים בחדרה של האם, ולקחו מונית אל בית מלון בקרבת מקום, שם המתינו עד הבוקר.
גודג'ון סיפר: "הרגשתי נורא אחר כך. כשהיינו בחדר המלון היא אמרה לי: 'תפסיק לבכות, אין לך סיבה לבכות, זה היה הרעיון שלי, לא שלך'. היא ניחמה אותי. התפללתי שנשמתה של אימה תסלח לי". לאחר מכן הם נסעו באוטובוס לביתו של גודג'ון, בו התגורר עם הוריו. כדי לוודא שלא ימצאו את כלי הרצח, הם שלחו אותו בדואר לביתו והחביאו אותו כשהגיעו.
ג'יפסי החלה להבין את מה שעשתה: "היו רגעים שהייתי מאושרת, ואחריהם הגיעו פרצי בכי והתמוטטויות - הרגשתי חרטה ואשמה, התגעגעתי אליה ולא האמנתי שעשיתי את מה שעשיתי". במיוחד הקשתה עליה הידיעה שאימה מוטלת מתה מבלי שאף אחד יודע זאת. הפתרון שעליו חשבה הוא זה שהוביל בסופו של דבר לתפיסתה.
חברי הפייסבוק של די די וג'יפסי נחרדו לגלות סטטוס מאוד לא אופייני שהופיע בפיד שלהם: "הכלבה מתה!", נכתב מהחשבון המשותף של האם והבת. הגולשים המבולבלים ניסו להבין והגיבו: "פרצו לך לפייסבוק? אף פעם לא שמעתי אותך מדברת ככה" ו"נשמע כאילו אתן צופות בסרט!". זמן קצר לאחר מכן, סטטוס נוסף פורסם דרך החשבון: "שחטתי את החזירה השמנה ואנסתי את הבת המתוקה שלה. הצרחות שלה היו כל כך חזקות!"
ג'יפסי הייתה זו שכתבה את הסטטוסים האלו: "כתבתי אותם כדי שמישהו ימצא אותה, אחרת היו עוברים חודשים עד שמישהו היה מגלה. רציתי שהיא תקבל קבורה הולמת". לאחר שחבריהן של השתיים לא הצליחו ליצור עימן קשר, המשטרה הוזעקה ומצאה את הגופה של בלנשרד ואת כיסאות הגלגלים של ג'יפסי – כשכעת עלה החשש שנחטפה.
קרן תרומות מיוחדת הוקמה כדי לממן את סידורי ההלוויה של בלנשרד, ושכנתן הצעירה של השתיים, שהתיידדה עם ג'יפסי וידעה שהיא נמצאת בקשר עם גודג'ון, סיפרה על כך לשוטרים. הם איתרו את כתובת ה-IP שממנה נכתבו הודעות הפייסבוק המטרידות, וגילו שהגיעו מבית הוריו של גודג'ון. כשצפו בצילומים ממצלמות האבטחה המקומיות, גילו את בני הזוג הולכים ברחבי העיר ללא ניסיון מיוחד להסתתר: "לא חשבנו על זה בכלל. באמת שלא חשבתי שיתפסו אותנו", אמרה ג'יפסי.
תחושת הרווחה שחשו חבריהן ועוקביהן של האם והבת על כך שג'יפסי נמצאה בחיים התחלפה עד מהרה בתדהמה, כשהאמת המטרידה כל כך נחשפה: החל מהשקרים לגבי בריאותה הרופפת של ג'יפסי, דרך ההתעללות של די די בבתה ועד לרצח עצמו.
בני הזוג הצעירים נתפסו ונעצרו, וכשנחקרה סירבה ג'יפסי בתחילה להודות שהיה לה חלק ברצח: "לא אדוני", היא אמרה לחוקר כשנשאלה אם השתתפה ברצח של אמה. "אני חפה מפשע, מה שאומרים בחדשות אלו שקרים".
ביולי 2015 היא הגיעה להסכם עם משרד התובע, שכינה את המקרה "אחד התיקים המוזרים ויוצאי הדופן שנתקלתי בהם אי פעם". היא נשפטה לעשר שנים בכלא, בעוד שגודג'ון מצידו נשלח לכמה אבחונים פסיכיאטריים שעיכבו את משפטו. המשפט נפתח לבסוף בנובמבר 2018 בפני חבר מושבעים. עורכי דינו של גודג'ון טענו שהוא סובל מאוטיזם ובעל מנת משכל נמוכה, ושג'יפסי הייתה זו שיזמה את הרצח.
ג'יפסי העידה במהלך המשפט והודתה שהיא הייתה זו שהציעה לרצוח את אימה. היא גם סיפרה ששקלה להיכנס להיריון בתקווה שלדי די לא תהיה ברירה אלא לשחרר אותה, אך התוכנית הזו לא התממשה. חבר המושבעים מצא את גודג'ון אשם ברצח מדרגה ראשונה והוא נשפט למאסר עולם, בנוסף ל-25 שנות מאסר על שימוש פלילי בנשק.
4 צפייה בגלריה
בעקבות הנסיבות יוצאות הדופן וההסכם שהגיעה אליו, ג'יפסי נידונה רק לעשר שנים
(צילום: רויטרס)
אביה ואימה החורגת של די די לא הצטערו לשמוע על מותה, ואמרו לתקשורת שמדובר בעונש הולם על מעשיה. הם סירבו לשלם על סידורי ההלוויה שלה, ויותר מכך - את האפר משריפת גופתה הם הורידו במים בשירותים.
מובן שברגע שנחשפו הפרטים המלאים של הסיפור, הוא עורר הדים ברחבי העולם. אמצעי התקשורת הקדישו לו תוכניות שלמות וסרטים דוקומנטריים. ג'יפסי רוז אף התראיינה לחלקם מהכלא, וסיפרה את סיפורה בתוכניות כמו "20/20", "בוקר טוב אמריקה" ו"ד"ר פיל". גם מקורביה ומכריה התראיינו, ושמחו כמובן לספר מה ידעו וראו ולתת את שני הסנט שלהם.
כצפוי, הוליווד מיהרה לאמץ את המקרה הלא ייאמן הזה לחיקה. סדרות וסרטי טלוויזיה למיניהם שאבו השראה מהסיפור וביססו עליו קווי עלילה – בסדרה "הפוליטיקאי" של נטפליקס, לדוגמה, ישנה סבתא שמרעילה את נכדתה, סרט הטלוויזיה Love You to Death בכיכובה של מרשה גיי הרדן מציג גם הוא מקרה דומה, ואפילו סדרת המשטרה ההודית CID עסקה בנושא באחד מפרקיה.
ב-2019 שודרה ברשת הולו המיני-סדרה "הפשע: ג'יפסי רוז" שסיפרה על המקרה עצמו, ובה פטרישיה ארקט וג'ואי קינג גילמו את האם ואת הבת – ארקט אף זכתה בפרסי האמי וגלובוס הזהב על תפקידה.
ג'יפסי אומנם נכנסה לכלא, אבל האירוניה הייתה ששם קיבלה הרבה יותר חופש ממה שזכתה לו לפני כן: "הכלא שחייתי בו לפני כן, עם אמא שלי... אסור היה לי ללכת, לאכול, שיהיו לי חברים. לא יכלתי לצאת החוצה ולשחק עם ילדים אחרים. כאן אני מרגישה הרבה יותר חופשייה. מותר לי להיות אישה רגילה". לפני שנכנסה לכלא היא סבלה ממצב כה חמור של תת-תזונה, עד שבזמן שהייתה במאסר היא העלתה קרוב ל-7 ק"ג במשקלה, אף שרוב האסירים בדרך כלל יורדים במשקל, כך סיפר עורך דינה.
ג'יפסי תוכל לבקש חנינה ב-2024. היא תהיה אז בת 32, ולראשונה בחייה תוכל לנסות לחיות חיים רגילים כאדם חופשי לחלוטין. "קיבלתי את האפשרות להתחיל מחדש, להיוולד שוב", אמרה.