דת? הוא נמצא במצב תמידי של לימוד. בת הזוג? רק כשנישאו בשנית הם הרגישו שזה נכון. נטע ברזילי? היא כל כולה מוזיקה, וזו זכות להימצא בחברתה. סמים ואלכוהול? מגיעים ממקום של פינוק עצמי. בשר? די, כבר אי אפשר לעצום עיניים: אסף אמדורסקי, פעם אחד מילדי הפרא המיתיים של הסצנה המקומית, התמתן, נרגע ומתַרגל בכל העת את המשמעת העצמית שהגיעה עם השנים, הניסיון והמשפחה.
"חלאות יקרים לליבנו". כך נפתחה הזמנת החתונה של אסף אמדורסקי ואשתו, הדר ג'וזפין ז'יבוטרו, שבאותה עת כינתה עצמה קורין ג'וזפין אלאל. החתונה התקיימה באוקטובר 2014, בלול תרנגולות בכפר יהושע, שנה וחצי אחרי היכרותם, כשהוא בן 43 והיא בת 24. אביתר בנאי, ירמי קפלן, אושיק לוי ועוד קרואים מהעבר ומההווה של המוזיקה הישראלית מיהרו להצפין לעמק יזרעאל כדי להגיע בשעה חמש אל החופה שהייתה, על פי אמדורסקי, "בעלת אופי דתי על גבול האורתודוכסי". אבל עבור בני הזוג היווה היום הזה - שצריך היה להיות המאושר בחייהם - נקודת שבר ביחסים.
"אני הלכתי על זה אול אין, במלוא העוצמה", הוא מספר עכשיו, בשוך המשבר. "הודרכנו לפני החתונה, הייתי במקווה וצמתי באותו יום כמנהג האשכנזים, כי זה יום של כפרת עוונות ויש לך אפשרות לכפר על עוונותיך. העניין הוא שזה היה הצד שלי. הדר - שהיא בגיל אחר ממני - הייתה בתקופה שונה בחייה. אבא שלה, שמעון ז'יבוטרו זיכרונו לברכה, היה מאוד חולה. מצבו הבריאותי הידרדר מאוד בשבועות שלפני החתונה והוא אפילו לא הצליח להגיע לטקס. הוא נפטר שלושה שבועות אחר כך. חלק מהטקס ומכל האירוע הזה, שציפינו שיהיה חוויה מרגשת ואוהבת, נטמע בחוויה שלה כתקופה מאוד אפלה בחייה. וזה זלג והדהד לתוך תקופה מתמשכת שגם הביאה עננים שחורים למה שאמור היה להיות אידיליה של זוגיות חדשה והתחלה חדשה. זה האפיל על השמחה הזוגית והפרטית שלנו עד שהיא לקחה את גורלה בידיה והלכה לטפל בעצמה באומץ רב. היא הכריזה על התחלה חדשה בחייה בנפרד ממני, ואחרי שנה וחצי שהיא הביאה את עצמה להתחלה חדשה, החליטה שהיא רוצה לקיים טקס חתונה נוסף".
אז מה עשיתם?
"לטקס הזה, המחודש, באתי זהיר יותר. פחות מקובע, פחות ידען, פחות צודק, והיא יכלה לראות בי מחדש תכונות שלא היו בולטות בתקופת הנישואים ההם. אז הייתה תחושת בלבול שלה מול חוסר בלבול מוחלט שלי. הפעם היה יותר איזון וקיימנו טקס שבו נכח אך ורק צלם שהיא גייסה בברצלונה מהיום להיום. היינו במלון מקסים, היא הביאה לנו בגדי חתן כלה כפי שהיא רואה אותם, לבשנו אותם בחדרנו במלון ויצאנו לאיזה פארק נחמד. פגשנו שם את הצלם ועשינו את זה בלי סמכות דתית, בלי המשפחה ובלי החברים. חזרנו ארצה, עברנו לבית חדש בתחושת התחלה חדשה של שוויון עיצובי. הבית הקודם זה היה בית שלי עם רהיטים שעוד אבא שלי קנה, ואבא שלי לא חי כבר 25 שנה".
אמדורסקי וז'יבוטרו הכירו, סופרייז סופרייז, דרך הפייסבוק. "ותודה רבה למדיה החברתית שאפשרה לי לעקוב אחרי הפעילות האומנותית שלה, שהסעירה אותי מאוד לאורך חודשים. היה לה בלוג מדהים שנקרא 'עטינים' שבו היא כתבה ושילבה עבודות ויזואליות עם טקסטים שלה. נחשפתי אליו דרך הפייסבוק וראיתי מישהי שגרה בשמשית בעמק יזרעאל, שיש לה שפה משלה, והתאהבתי בשפה הזו. בהזדמנות הראשונה שהיא עשתה לי לייק על תמונת פרופיל חדשה ראיתי בזה אישור לפנות אליה והתחלנו להתכתב. זה נמשך כמה שבועות לפני שהיא הסכימה להיפגש איתי פיזית, אבל אני כבר ידעתי, ועד היום לא השתנתה לי התחושה הזו. צירוף של ההומור שלה, המבט שלה ומה שהיא בוחרת לראות - לקסם הזה נולדתי".
לאמדורסקי בן ה־48, מוזיקאי רב פעלים וזכויות, זמר, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי - שתי בנות מנישואיו הראשונים למיכל אמדורסקי: מילה, בת 17 וחצי, ונינה דבש בת 12. קהל מעריציו שהלכו שבי אחריו עוד מימיו הראשונים בהרכב "תערובת אסקוט" ולאורך שנות ה־90, שבהן הוציא שלושה אלבומי סולו מצליחים, התרחב בשנים האחרונות לאור השתתפותו בפאנל השיפוט של תוכנית הריאליטי "הכוכב הבא" (קשת 12). ומן הסתם לאמדורסקי, ששימר כל השנים תדמית אינדי אליטיסטית איכותית, לא היה קל להתיישב על כס שיפוט תוכנית ריאליטי לצד שמות כמו סטטיק, בן־אל והראל סקעת, שכה רחוקים מסביבתו המוזיקלית. בערב ההופעה הראשונה שלו שם ב־2016, פרסם בפייסבוק את תמונת יחסי הציבור שלו מתוך התוכנית, עם הכיתוב: "הערב במיינסטרים: פרוצת רייטינג". גם היום לא תשמעו אותו מתרפק על תענוגות הרייטינג.
"'הכוכב הבא' זו לא תוכנית שמקדמת ולו בגרם את המוזיקה שלי", הוא מסביר. "את לא מדמיינת שיהיה לי שיר חדש עמוק ומוזיקלי שטרם נשמע, ואנשי 'הכוכב הבא' יחליטו שהוא ישובץ בתוכנית, נכון? האם מדובר בניגוד עניינים? חד משמעית כן. מוזיקה באה לשאול שאלות ולחפש גבולות חדשים, ולכן 'הכוכב הבא' זה לא המדיום לחפש בו תשובה לענייני מוזיקה או אומנות. זה בידור. בידור הוא פיזור, כשלאדם היה מספיק דעת ביום והוא רוצה לפזר את המחשבה, הוא רואה טלוויזיה".
אבל יצאו משם כמה דברים טובים. נטע ברזילי למשל.
"נטע ברזילי היא מוזיקה מכף רגל ועד ראש. כל כולה מוזיקה, וזו זכות גדולה להימצא בחברת אדם כזה וזכות גדולה להיות שותף בהבאת אדם כזה לציבור. האם היא מייצרת מספיק מוזיקה? זו שאלה נהדרת שאמורה להישאל. הקלטת 12 שירים לאלבום מצריכה המון אנרגיה - כתיבת מילים, הלחנה, הקלטה, ליהוק הנגנים, בחירת האולפן, בחירת השירים, סדר השירים באלבום, תזמון הוצאת השירים, עטיפה. נטע, מנצלת את אותם 100 אחוזי האנרגיה על עוד שיר שהיא מוציאה. לא פגשתי אף זוכה אירוויזיון שהצליח להתכנס לאנסמבל מצומצם של יוצרים ולהגות תוכנית אומנותית של אלבום מוזיקלי אחד. זה קשה, אתה צריך להשקיט את כל הקולות של היועצים מסביבך. זו בחירה של אומן".
מרגי הוציא עכשיו אי פי.
"ושלשום שמעתי אותו. כשאני הכרתי אותו הוא לא שקל אפילו לרגע להוציא שיר בעברית ואני שמח בשבילו. הוא יוצר כריזמטי במקום הנכון ובגיל הנכון והמיקרופון שלו פתוח. שמעתי את האלבום כולו, מבחינתי זו אמירה".
אולי לא נותנים לך לשיר שם שירים חדשים ובכל זאת, הקהל שלך לא גדל בעקבות "הכוכב הבא"?
"היום אני מופיע ללא הרף ואני באמת אומר תודה לאל, התמזל מזלי וזה מאוד לא מובן מאליו. זה לא מצב שהיה קודם וזה לא מצב שאני בונה עליו לנצח, אבל כשבאים כמה אלפי אנשים להיכל התרבות זה מוציא ממני משהו כמוזיקאי שלא היה לי קודם, ואני נהנה שמקשיבים לי ביראת כבוד. אני חייב הרבה מזה לזמן שעבר ואני חייב הרבה מזה להנהגת 'הכוכב הבא' שהדריכה את הקהל בבית לראות אותי כאומן איכותי. הרבה מאוד שנים לא הייתי במקום של לקבל את האהבה הזו: מהקהל, מהתקשורת, ממנהלי רפרטואר באולמות אירועים, ממנהלי משרדים, מסדרנים ומשומרים".
אמדורסקי עושה כרגע המון. הוא מנהל במקביל גם סיבוב הופעות של "אסף וחמישיית קרני פוסטל" שמתחיל בדצמבר ויסתובב בארץ כולה, מופע אלקטרו טריו שהוא פרויקט משתנה של אמדורסקי עם עוד שני אומנים מתחלפים - תנאי הבסיס שלו הם הופעה ללא כלים אקוסטיים אלא אלקטרוניים בלבד, רצוי וינטג'. יש גם את המופע של הדודאים עם ישראל גוריון שרץ כבר שנים ברחבי הארץ, מופע החלונות הגבוהים עם שלומי שבן ויעל קראוס, ומופע ענק בהיכל התרבות המציין עשרים שנה לאלבום המופת שלו "מנועים שקטים" ("בעיניי זה סוג של פרידה יפה, זה לא האלבום הטוב היחיד שלי וזה היכל התרבות האחרון שאני עושה בנושא "מנועים שקטים"). חוץ מכל אלו, יש גם את "האולפן של אסף" - בית הפקה שהוקם לפני כשנתיים ("בעזרתה האדיבה של המשכורת שהרווחתי ב'הכוכב הבא'") שכולל אולפן הקלטות, אולפן עריכת וידאו ("אותו מנהלת מילה אמדורסקי שעורכת על פרימייר ופיינאל קאט") וניהול אומנים, שכבר ניגנו בו אומנים כמו אהוד בנאי, אביתר בנאי ואריק ברמן.
כשאנחנו מתיישבים במסעדה הטבעונית שנבחרה מראש על ידי אמדורסקי, הוא מבקש שוט מהמלצר. אני, שמעוּדדת מהמחשבה שאעשה שוטים עם אמדורסקי רגע לפני הריאיון, מודיעה שאצטרף. אל השולחן מגיעות שתי כוסות שוטים עם נוזל ירוק זרחני בתוכם ואני מגלה שאנחנו עומדים לשתות שוט כלורופיל, מיצוי הפיגמנט שנמצא בצמחים עליים ירוקים. לחיים.
אחרי שאמדורסקי מזמין סלט טבעוני, דואג שיהיה נטול גלוטן וגם נטול סוכר, ומודיע שהוא לא מעוניין לדבר על טבעונות, אבל כשאני מודה שאני אוכלת כל, נפתחת הרצאה בטובת אורח החיים שאמדורסקי מחזיק בו משנת 2012.
"איך אומרים אצלנו הדוסים? עוד לא טבעונית. אני בא מבית עם תרבות אוכל ניהיליסטית עם זיקה פרנקופילית. אבי (בני אמדורסקי ז"ל, זמר מפיק, מסעדן ובוהמיין שהיה חלק מצמד הדודאים לצד ישראל גוריון - מ"ז) הביא את האוכל הצרפתי לארץ. כשהייתי בן חמש הוא פתח את "החצר" בשערי ניקנור ואני נולדתי לאירוח, לאלכוהול ולפירות ים. היום אני רואה את העיסוק באוכל כסימפטום לתרבות ה'אני'. הוא חוד החנית ל'אני ואפסי עוד', וכשאתה יוצא מזה - אתה מבין את זה. אבא שלי הוא מהדור הישן, הם לא ידעו מה שאנחנו יודעים. בדור ה'אלהמברה' וה'ל'אנטרקוט' והארבע וחצי מסעדות שהיו קיימות, וספר ההדוניזם ודן בן אמוץ ועמוס קינן, זיכרם לברכה, לא התעסקו בזה. אצלנו המידע נגיש, אנחנו כבר יודעים כמה סבל נגרם, ולדחוף את האצבע בתוך סטייק ולהגיד 'מיושן' או 'לא מיושן' כשאתה יודע משהו על השלבים לפני שהסטייק הזה הגיע לך לצלחת, על הגידול ועל בית המטבחיים ועל הכליאה ועל ההתעללות - זה מוזר בעיניי. בתוך המלבן של הסטייק יש יותר שכבות ואי אפשר לעצום עיניים. פעם מערכת ההסתרה של תעשיית המזון הייתה הרבה יותר חד משמעית, ולכן אבא שלי ובני דורו לא ידעו. היום אנחנו יודעים והאלטרנטיבות הרבה יותר עשירות. היום אפשר לתרגם את תרבות השפע גם ל־12 סוגי ירוקים".
משגע.
"בעיניי זה הולך יד ביד עם מעמד האישה, שוויון מגדרי, חופש בחירה - זו פתיחת עיניים באופן כללי. כמו שאף מנהיג היום לא יגיד 'מיידעלע' כמו שאמר עזר ויצמן, ככה גם אי אפשר לאכול היום בשר".
ועדיין, בפריים טיים ב"מאסטר שף", יש פרק שלם שבו עוסקים בחלקי פנים. אני מרגיש שהטלוויזיה כולה היא בת ערובה בידי התאגידים והכול משרת את ידו הארוכה של בעל ההון. אבל אני כבר לא נגד הטלוויזיה כמו שהייתי לפני 12 שנה ואני רואה תכנים טלוויזיוניים, בעיקר דוקו - שם אני מרגיש שיש עדיין קול שפוי".
אז החזרת את הטלוויזיה הביתה?
"לא מה פתאום? טלוויזיה בבית מבחינתי היא זיכרון של שנות ה־90, לא צריך ללכת אחורה. אני רואה תכנים בסטרימינג".
גם ווטסאפ אי אפשר לשלוח לך. אין לך טלפון חכם?
"חכם? הטלפון שלך חכם? איך יודעים שמישהו חכם? של מי יותר חכם? שלי או שלך? אני כבר כמה חודשים עם הנוקיה הזה וזה עוזר לי להוריד את הסטרס. אין ווטסאפ ואין אינסטגרם. יש לי אומנם חשבון אינסטגרם שאני מדי פעם מתחזק בתקופות של עבודה. 'הכוכב הבא' מסתדרים גם בלי העזרה שלי, אני לא מכוכבי האינסטגרם מבין הטאלנטים".
ביחס לעובדה שהוא נושק ל־50, אמדורסקי נראה אש. רזה, נטול כרס, מעט קמטים, וגם שיער עוד יש לו. "מבחינה פיזית אני עושה פעמיים בשבוע פילאטיס ואני מרגיש שזה כמעט שיקומי", הוא מגלה את הסוד. "עם התזונה אני בדיאלוג כבר הרבה מאוד שנים, ומ־2006 אני במשא ומתן מתמיד עם עצמי שכולל הרבה מאוד מניעות וויתורים שדורשים הרבה משמעת".
כי נורא חשוב לך להיות רזה?
"כי אני לא מוכן לזלזל באותות שהגוף שלי מוסר לי. כשצצה לי בטן אני יודע שהגזמתי עם הסוכר אז אני מפחית בפירות ונמנע מאלכוהול. כן, אני גם לא רוצה להיות שמן, אבל סוכר גם מפריע לזרימת האנרגיה. כשהפסקתי לאכול בעלי חיים, הפסקתי גם להכיל בתוכי חרדות של בעלי חיים שעומדים לשחיטה. הרבה מאוד שנים אכלתי לא כשר, ואכילה של בשר חזיר ליוותה אותי בחלומות רעים. ברגע שהפסקתי, ההטרדות האלה פסקו. זה נקרא 'אכילה מודעת', היום אני מבין את זה. כשאתה מוציא את השדים האלה מהחיים שלך, נפתחים בך מקומות של חמלה ורגש ביחסים גם עם נושאים אחרים בחיים שלך, שעקב ההדחקה ארוכת השנים נדחקו גם הם".
אז אתה נמנע מהמון דברים?
"אנשים שחיים על פי שולחן ערוך מעידים ששמירה על איסורים מותירה הרבה חלל פנוי שיכול להתבטא ברגשות חיוביים אחרים. מניעה של אלכוהול פותחת לנו חלל עצום שקיים לנו בנפש".
גם מסמים אתה נמנע?
"כן, בתקופות שאני רוצה להיות בתקופה של קשב. מה יש בסמים ובאלכוהול בעיקר? פינוק עצמי, כשאתה עוסק בלרפד ובלפנק את רצונותיך, אתה שם את עצמך במקום הראשון ואז אתה הרבה פחות פנוי להכיל את הסביבה. אנשים מפנים המון מקום למעני - הבנות שלי, רעייתי, האנשים שאני עובד איתם, עמיתי האומנים, פועלי הבמה והנגנים, וגם אני רוצה לעשות את זה עבורם".
מה הצבעת בבחירות האחרונות?
"התלבטתי המון. אני מסתובב הרבה בארץ בשנתיים האחרונות ופוגש המון אנשים מרמת הגולן ועד אילת, וההתרשמות שלי היא שקיום הבחירות הצפופות האלה עשתה המון טוב. מפלס ההתלהמות ירד, האווירה היא שהבחירה לא עקרונית ולוקחים את זה פחות קשה ופחות אלים. יש טמפרטורה הרבה יותר פושרת.
אז למי הצבעת?
"הצבעתי מפלגת העבודה. החזקתי פתק אחר ביד, ואז החזרתי אותו ולקחתי את זה, והרגשתי שאני מצביע יחד עם אבא שלי, בני אמדורסקי, וזה עזר לי להרגיש שלם".
על האקסית שלו מיכל אמדורסקי הוא לא שש לדבר. על הבנות שלו, לעומת זאת, הוא עף: "מילה, שהיא בכיתה י"ב, היא הסיבה העיקרית שאני מודע ופועל כפי שאני פועל ביחסי לאיכות הסביבה. היא הביאה ודיבררה את זה. היא צרכנית מודעת ומידתית מאוד".
נשמעת כמו ילדה לתפארת.
"היא לא ילדה, היא גם לא נערה. ההלכה מגדירה את תקופת הנעורים כתקופה שנעה בין שבועות לחודשים ספורים, בין הילדות לבשלות המינית. זה פיזי לחלוטין, ואין הבדל פיזי בין אישה בת 14 לאישה בת 24".
בעייתי קצת.
"ממש לא. פדופיל הוא מישהו שמנצל מישהו טרום בשלותו המינית, כלומר טרם שצמחו לו שיערות ערווה וניצני חזה. העולם הצרכני מאריך את תקופת הנעורים כי זה הזמן שבו עושים עלינו כסף בחברות הסלולר ובתעשיית המוזיקה, אבל אני לא מקבל את התפיסה הזו כהורה. אצלנו יש בבית שוויון זכויות מלא ללא הבדלי מין, דת ומצב כלכלי. אלה שטרם הגיעו לבגרות עלינו להכינם לחייהם הבוגרים, ואלה שכן - שווים לכל".
אז מה נינה?
"נינה היא נערה. אני כבר לא רשאי לקרוא לה ילדה, ואם את תקראי לה ילדה אני אתקן אותך".
והנערה נינה לא רוצה לצאת מתוך צדפה בבת מצווש?
(צוחק) "כן, יש לה את הסגנון שלה ואנחנו מכבדים אותו. גם נינה וגם מילה מאוד מעורבות בהחלטות כלכליות ואומנותיות בבית, ואני נוטה להקשיב להן".
עוד שנתיים תהיה בן 50. אילו יעדים עוד נותרו מבחינתך?
"יש לי המון דברים במגירה שאני רוצה להספיק עד גיל 50. אני רוצה להוציא עד אז ארבעה או חמישה אלבומים. יש לי מספיק שירים בשביל זה, אני רק צריך להוציא אותם לאור. בשנת הלימודים הבאה אני רוצה להתחיל ללמוד משהו, זה יכול להיות היסטוריה או אדריכלות, לא איכפת לי, העיקר ללמוד. אני רוצה את הראש שלי צלול ואני רוצה להמשיך בקריירה פעילה ומועילה, גם בעוד 35 שנה מהיום, ובגלל זה אני חייב לדאוג לא להזניח את הגוף שלי ולאמן את הזיכרון ואת חופש הלמידה".