(צילום: אבי חי, ליאת שליט)
"גלית (גוטמן) היא אחת ויחידה בתעשיית האופנה בארץ", אומרת מארינה מקסימיליאן על השאלה אם היא לא חוששת להיכנס לנעליה הגדולות של הדוגמנית, אבל באותה נשימה מבטיחה: "אני מביאה את המקצוענות שלי, את האנרגיה הטובה שלי". בשבוע שעבר נפלה פצצה בעולם האופנה בישראלי כש"קרייזי ליין" הודיעו כי הם נפרדים מהפרזנטורית שלהם בעשר השנים האחרונות, וכי הזמרת תחליף אותה ותהיה הפנים החדשות של החברה - שלושה חודשים בלבד אחרי שילדה את בתה, דומיניק טנא.
לדגמן שלושה חודשים אחרי לידה זה שאפתני משהו.
"להיות אישה זה דבר מאוד שאפתני, הטבע עשה אותנו כאלה. זו שמחה גדולה שרצו לחבור אלי בתקופה הזו בחיים, אני חושבת שיש בזה מסר מעצים".
חששת?
"מבחינתי עצם זה שעוד 'לא חזרתי לעצמי', זה מונח שנורא מצחיק אותי, לאן נעלמתי שאני צריכה לחזור משם? אני דווקא שמחה שאני לא בגוף 'הרגיל' שלי או הלפני או האחרי, אלוהים יודע, עברתי כל כך הרבה שינויים עם הגוף, אני כבר לא יודעת מה הנורמה. מבחינתי זה מסר עוד יותר מעצים לנשים".
למרות שמארינה נשמעת בטוחה בעצמה ונראית מעולה, יש נשים שלא הרגישו בנח לדגמן זמן קצר לאחר שילדו. רק לפני כמה שבועות הכותרות באתרים זעקו את סיפורה של עדי הימלבלוי, שרגע אחרי הלידה הייתה אמורה לצלם קמפיין להלבשה תחתונה. "אחרי סיבוכים רפואיים בעקבות הלידה, לא יכולתי להתאמן כמו שרציתי ולחזור לעצמי. מצאתי את עצמי במרדף אחרי הגוף המושלם - במרדף אחרי טשטוש הלידה." הימלבלוי הוסיפה: "החלטתי לשחרר את האחיזה ברף הציפיות הלא אנושי הזה מעצמי ומהקולות מסביב שלוחצים, ובחרתי לקחת שליטה על הגוף שלי".
אמרת שלא חזרת לעצמך.
"אין לי יעד במשקל. היעד שלי הוא להרגיש..."
"פצצת על".
"כן, אבל להיות 'פצצת על' זה לא עניין של מידה. דווקא להיפך, זה נורא יפה אישה שהיא מלאה ובשרנית ועדיין אסופה."
קרן פלס שיתפה בחוויה שלה שאנשים פונים אליה ואומרים לה "קרן, עלית במשקל.." את חווה את זה?
כן, לפני כמה ימים הייתי באיקאה, פגשתי איש מקסים שאמר לי 'יואו איזה חמודה, זוכרת שהיית אצלי, השמנת, זה בטח הלידה, שיהיה לך יום טוב', הלך.
איך זה מרגיש?
זה מה שנקרא קצת חוסר טאקט, אבל צחקתי על זה. פעם הייתי פגיעה מול זה ובעקבות זה עשיתי שינוי בגוף שלי. הבנתי שזה לא העניין, צריך פשוט ללמוד לשחרר. אנחנו חיים בארץ ישראל, אחד הדברים הכי יפים בארץ זו הפתיחות המוגזמת".
למה דומיניק?
טנא זה שם שהסתובב איתנו הרבה. אני נדלקתי על השם מונקו, נורא רציתי מונקו מנטש, גיא פחות התחבר. קראתי איפשהו שמונקו הגיעה מהמילה הכנענית 'מנוחה', אהבתי את זה. אני וגיא כאלה פעלתנים, לא יהיה רע שתהיה לנו בת שקצת יותר נחה. ואז, רגע לפני ההכניסה לחדרון של הרישום בבית היולדות, אמרנו 'מה עם דומיניק? דומיניק עלה ואף פעם לא פסלנו. בוא נלך על זה'".
