חיפשתי חוויה שתחבר אותי חזרה לעולם, ומצאתי אותה בפתח תקווה", מספר אסיף אלקיים רגע אחרי שהוא ומעיין אדם הודיעו קבל עם ואינסטגרם שהתרחש קאמבק. "סוף השבוע שהעברנו יחד החזיר אותי לקרקע, היכולת שלה להכיל את הסיטואציה ולהיות שם עבורי הזכירו לי למה התעקשתי כל כך על הזוגיות הזאת. היו לנו המון שיחות מאוד ארוכות מאז שיצאתי, המון תהיות ושאלות על מה השתנה ולאן אנחנו הולכים. יש לנו חששות, יש פחדים, אבל על כולם גובר הרצון לנצח".
וגם העם, שדורש הפי אנד לסיפור הזה!
"שבוע אחרי שיצאתי פורסם סרטון פפארצי בגיא פינס שמישהו צילם אותי מדבר בטלפון במרפסת של מעיין, זו הייתה נקודת שבר. זה התפשט בכל פינה ברשת, ולמרות שלא התכוונתי לשתף, החלטתי שכן. אז כן, יש זוגיות: מצד אחד אנחנו אוהבים ומרגישים בית בידיים אחד של השני, ומנגד יש לשנינו המון שאלות ופחדים, ואנחנו מתמודדים".
לאסיף התוודענו לראשונה בתחילת נובמבר אז הודיעה אדם בפוסט מרגש וויראלי באינסטגרם, שהיא ובן זוגה אסיף נפרדו. עד אז לא ממש ידענו מי הוא אותו בן זוג, אבל בפוסט החושפני גילינו שהסיבה נעוצה בעובדה שהיא רוצה ילד "אתמול" והוא רק התחיל את חייו. שנה וחצי הם היו יחד ולמרות האהבה הגדולה, נפרדו בעצב. הפוסט זכה ל־24 אלף לייקים אבל לא רק. באותו שבוע קיבל אלקיים טלפון מיוצרי "האח הגדול" שקראו לו לדגל. חודש וחצי אחרי הוא כבר עלה במעלה המדרגות בנווה אילן וירד מהן שלושה חודשים אחרי, כפיינליסט בגמר ,אל מציאות אחרת, של מגפה עולמית ובידוד חברתי.
סיפור חייו של אלקיים בהחלט מסביר מדוע בהפקת "האח" חשבו שהוא ליהוק ראוי: כיפה שהוסרה, מגורים בַרחובות, פנימייה צבאית, התמכרות לאלכוהול, קריירה פוליטית קצרה וגם מעיין אדם, וכל זה ב־28 שנה.
הוא נולד בטבריה ("בלב העיר, קרוב לבאסטות") לזוג הורים דתיים, אבא חוזר בתשובה ואמא מזרם הכיפה הסרוגה. יש לו שני אחים גדולים, רון, 38, עובד במשרד הביטחון וירקית, 39, שדובר עליה הרבה בבית האח ("כן, כתבו את זה לא נכון בכל תרגום, פעם ערכית ופעם ירכית, אבל זו ירקית, שם של אבן ירוקה נדירה"). בילדותו התחנך במסגרות דתיות לאומיות ובכיתה ו' חווה חרם ששינה את מסלול חייו וגרם לו לעזוב את הבית אחרי שנתיים ולעבור לגור ברחוב.
"החינוך הדתי־לאומי הוא חינוך שמנותק מפרסום וממותגים, והייתי רוצה שגם הילדים שלי יגדלו ככה. בבית לא היה הרבה כסף, לא היו כבלים או פלייסטיישן, אבל לא הרגשתי את זה, כי זו חברה שלא מקדשת את החומר. בכיתה ו' עברתי חרם, אני כמעט לא זוכר על מה, כנראה הדחקתי, אבל אף אחד לא דיבר איתי עד חטיבת הביניים וזה עשה לי משהו. בישיבה של חטיבת הביניים כבר לא למדתי בכלל, הייתי מגיע לשיעורים עם כרית ושקית ביסלי. מצאתי לי חברים אחרים, התחלתי לנסוע על רולר בליידס, לנגן בגיטרה, לא למדתי בכלל, נשארתי בבני עקיבא אבל פזלתי אל האחרים, החבר'ה של הרולר בליידס והגיטרות שהיו בווייב אנרכיסטי. בכיתה ח', כשאני בן 14, זה הוביל אותי לפיצוץ גדול עם ההורים וברחתי מהבית. כתבתי להם פתק כמו כל ילד דרמטי ונסעתי לירושלים. הורדתי את הכיפה ובמשך חודשיים הסתובבתי בכיכר ציון ובכיכר החתולות ובכל מיני מקומות שמסתובבים בהם ילדים אבודים, אני והגיטרה כמו ב'מישהו לרוץ איתו'".
ילד בן 14 ישן חודשיים ברחובות? איפה ההורים שלך היו?
"בהתחלה הם חיפשו וניסו להחזיר, אבל מגיל צעיר הם הבינו שלהתנגח איתי זה רק מרחיק אותי, אז אחותי, שגרה בירושלים, הייתה אשת הקשר ובמבחן התוצאה בסוף חזר אליהם אסיף הרבה יותר ממושמע, אז אני חושב שהם עשו צעד חינוכי אמיץ ונכון".
ממה התפרנסת?
"בעיקר מנגינה ברחוב. שמתי קייס על הרצפה וקיבלתי כסף מאנשים, וגם עשיתי כל מיני עבודות מזדמנות, שאני מעדיף לא לפרט עליהן... הרבה מהנערים האבודים שמסתובבים ברחובות ירושלים מגיעים מהזרם של הכיפה הסרוגה כי שם לא מצליחים להכיל את השאלות שלהם. לימים פגשתי רבנים שהצליחו לענות לי ולהחזיר אותי לאמצע, אבל אז לא היה מי שיעשה את זה. אכלתי הרבה ב'זולה של חצרוני' שזה מישהו שהיה ילד אבוד כזה, בסמים, וכשבגר החליט שהוא פותח מקום לכל אותם נערים. זה מתחת לאדמה, הכול מואר בנרות והחוק היחיד הוא שאסור שם סמים ואלכוהול. שם אכלתי וישנתי הרבה לילות".
היו רגעים מסכני חיים בתוך זה?
"ברור, כשאתה חי ברחוב תמיד יש רגעים מסוכנים. היו כל מיני מבוגרים שנהנו לדבר עם ילדים צעירים, חבר'ה חרדים שהרביצו לי כי ניגנתי משהו לא לטעמם, עצרה אותי משטרה על זה שישנתי ברחוב. בסוף אחותי הגאונה זיהתה את הרגע הנכון ושלפה אותי משם, הצילה לי את החיים".
בגיל 21, כתב לראשונה בחייו. "כשסיימתי את השירות, כתבתי לחיילים שלי מכתב פרידה והקראתי אותו. גדלתי עם תדמית על עצמי שאני לא אדם חכם. ישבתי על משבצת 'החתיך', לא החכם, אבל פתאום הקראתי את המכתב הזה והוא היכה גלים. הוא הגיע לרמטכ"ל, הוא היה תלוי בבה"ד 1 ועד היום חניכים מקבלים את המכתב הזה מהמפקדים שלהם. הוא רץ בטירוף".
אחרי השחרור, לדבריו, הגיע עוד משבר עמוק. "ההורים שלי בדיוק התגרשו ולא היה לי שום חלום. אחרי שמונה שנים שישנתי כפיות עם ארץ ישראל, לא הייתה משמעות. החלטתי לעשות את שביל ישראל ובמשך הטיול פרסמתי בפייסבוק טקסטים על זה. פגשתי אנשים בכל הארץ ואת כולם שאלתי 'מה החלום שלך?' והכול תיעדתי בפייסבוק. הסטטוסים נורא הצליחו, הגיעו אלפי קוראים ועוקבים, המון לייקים, סיקור תקשורתי והרבה עניין".
"תמונות שלי הפכו לפוסטר"
אלקיים הבין שיש פה משהו והרים קמפיין הד סטארט שנועד לממן את ספרו הראשון. הוא גייס 24 אלף שקל ובגיל 24 הוציא את "פואטיקת השש בש" שמאגד את הטקסטים מהפייסבוק. לדבריו, ההדים שהספר הזה עשה, פנומנליים.
"מלמדים את הטקסטים האלה בצה"ל ובבתי ספר, מישהי חרטה טקסט שלי על הקבר של אמא שלה, אנשים עשו קעקועים עם דברים שכתבתי, תמונות שלי הפכו להיות פוסטר בקירות של נערים ונערות. הבנתי שיש אסיף אחר. פתאום יש לי מעריצים. עברתי לרמת גן לדירת שותפים. פרסמתי בפייסבוק שאני עושה סדנאות כתיבה וכל יום הגיעו לסלון שלי 30-20 אנשים לסדנאות ובמקביל עבדתי על הספר השני".
אבל ההצלחה הביאה איתה חרדה וגם התמכרות לאלכוהול, "הרגשתי שמסתכלים עליי כפילוסוף ישראלי, ושאני צריך לרדת לעומקים רציניים יותר כדי לספק את הקוראים. החפירה הזו הובילה אותי לחרדות ולבדידות ואז גם הגיע האלכוהול. כל התדמית של האומן המיוסר גרמה לי לבלות את הלילות בברים ולשתות בלי סוף. הגעתי למצב של חצי בקבוק וויסקי בלילה. התחלתי לרזות בטירוף, היו לי דיכאונות לא סבירים, התקפי חרדה. עברתי שנה מאוד קשה עם המון שנאה עצמית. באותה תקופה נכתבו עליי כמה ספרים. אני לא רוצה להיכנס לשמות של סופרות, אבל המון סופרות מצאו משהו מעניין בדמות שלי, וספר אחד מהם אפילו ממש מפורסם. אז אמן מיוסר זה נורא סקסי, אבל האם זה כל מה שאני רוצה להיות?
להשקה של ספרו השני "עשרים אלף זריחות", שמימן בעוד קמפיין הד סטארט, הגיעו 400 איש ובניה ברבי הגיע לשיר בהתנדבות. "ראיתי אותו ב'דה וויס' ופשוט פניתי אליו בפייסבוק וביקשתי, והוא בא כי הוא נסיך. אנשים באו עם חולצות שלי, הראו לי קעקועים שלי, ואני בהתקף חרדה של החיים, רועד ובא לי למות. הבנתי שאני חייב לטפל בעצמי כי אני לא רוצה לחיות על ציפרלקס. עזבתי את המרכז ועליתי לפוריה, לבית נטוש של המשפחה. שיפצתי אותו מאפס ובניתי לעצמי חלקת גן עדן קטנה, בחור אלכוהוליסט לשעבר, היה בשבילי סוג של תומך, וככה הבראתי".
"היא קראה לי גור"
בדיוק באותה תקופה חשוכה הכיר את אדם, 33, שהגיבה לו בפייסבוק כשהציע לתרום ספרים וחיפש למי. "תן לבנט" הגיבה מעיין ואלקיים נכנס לפיד כדי לברר מי היא. "נכנסתי לפרופיל וראיתי את כל הטייטלים המרשימים שלה, ונזכרתי בה, הדוברת של מירי רגב שהייתה ב'הישרדות'. באותה תקופה חשבתי להקים בית ספר לכתיבה לנוער בסיכון בטבריה, וחשבתי אם יש מישהי שיכולה לעזור לי לגייס תקציבים, זו היא. פניתי אליה בפייסבוק והתחלנו לדבר מלא. היה שם ממד של פלירטוט אבל לא חשבתי שהיא תספור אותי. היא קראה לי גור כי אני צעיר ממנה בחמש שנים וזה דרמטי בגילאים האלה. עברנו לטלפון ודיברנו המון. פחדתי להיפגש. הייתי אחרי תקופה מאוד מורכבת עם עצמי, הייתי נורא שבור ואם נודה באמת, תפרן. היה לי אוטו שעלה 3,000 שקל עם חלון שבור וזה פאדיחה, איך אני מוציא אותה לדייט?".
לא היו דייטים אחרים?
"עד גיל 28 לא הייתה לי זוגיות משמעותית. היו לי המון נשים מדהימות בחיים שמילאו את החסר, אבל אף פעם לא הסכמתי להגדיר את זה כזוגיות. לא רציתי להרוג את המסע שלי. מעיין הייתה הראשונה. בסוף היא עצרה אצלי בדרך לקצרין. ראתה את הבקתה שאני חי בה, הייתה אצלי רבע שעה והלכה. היה נורא מביך. אבל אז היא קראה את הספרים שלי והתקשרה ואמרה 'בא לי להיפגש'.
"ישבנו בבר חולון וכבר אז הבנו שזה לא יכול לעבוד. כי אני נורא צעיר והיא נורא רוצה כבר להקים משפחה. הדייט נגמר די טוב, התחבקנו והתנשקנו אבל לא ידענו מה הלאה. אבל מעיין מאוד רציונלית ובשיחות אחר כך היא כיוונה אותי, איך אני יכול להיכנס לשוק העבודה. נזכרתי שפעם אמיר אוחנה שלח לי הודעה בפייסבוק, אז פניתי אליו. הוא חיפש יועץ פרלמנטרי שזה מישהו שכותב חוקים ולי אין רקע במשפטים, אבל הוא אמר לי בא נפגש מחר ונדבר. הגעתי לכנסת, דיברנו, הסברתי לו שאני מחויב ולומד מהר, והוא שאל אותי אם אני יכול להתחיל היום.
התקשרתי למעיין בפאניקה ואמרתי לה 'התקבלתי, מה עושים?' אז היא אמרה 'תסיים את היום תבוא אליי'. וככה היה, נשארתי לישון אצלה, היא קנתה לי בגדים, סידרה לי הכול, כי לא היה לי זמן. אחרי שבוע שאני ישן אצלה יום יום, אמרתי לה סטופ, זה לא לעניין שאני אגור אצלך מכורח המציאות והיא אמרה לי 'מה אתה מפגר, תראה איך טוב לנו יחד'. חיי השתנו לחלוטין, פתאום אני קם בבוקר, לובש חליפה והולך לכתב חוקים בכנסת. בשבת הייתי יושב ולומד מה זו אופוזיציה ומה זו קואליציה, לא הבנתי כלום בפוליטיקה. מזל שהייתה מעיין, כי היא מאסטרית בזה. פתאום, מהילד האבוד שעובר גמילה בצפון, הפכתי ליועץ פרלמנטרי בכנסת, עם חליפה ועם חברה שמופיעה כל יום בטלוויזיה".
חצי שנה עבד בשביל אוחנה ("הוא הבין שזה פחות בשבילי וחיפש יועץ פוליטי") ומשם עבר להיות הדובר של אורן חזן. "רק לכמה חודשים. בסוף הוא לא נבחר לרשימה של הליכוד והקים מפלגה משלו ואני פחות התחברתי לדרך של הדברים".
גם ב"אח" לא התחברת לדרך של הדברים שלו.
"אורן היה הבוס שלי ופתח לי דלת, אבל מהרגע שהוא בחר להיכנס לאח כדייר, התייחסתי אליו כדייר. לי הוא בטוח לא עשה לי נזק ואני מקווה שלעצמו הוא לא עשה נזק, וזהו".
אלקיים המשיך לתפקיד נוסף של דובר סגנית ראש העיר של תל אביב אבל גם זה החזיק מעמד זמן קצר בלבד. "חודש וחצי, זה פחות עבד כי היא חיפשה עוזר יותר מאשר דובר, ולא ראינו עין בעין את התפקיד". אחרי הטעימה הפוליטית הקצרה הזו שוב מצא עצמו בבית, הפעם של מעיין, בתפקיד עקר בית.
"בעיקר בישלתי וניקיתי את הבית והכנתי אותו לרגע שהיא חוזרת מהעבודה. היא הייתה בשיא ההצלחה שלה ואני התחלתי לנבול. היא התפעלה שבמקום להתמרמר הפכתי לגבר המושלם. אחרי כמה חודשים שחיפשתי עבודה מצאתי עבודה כמנהל מדיה באחד העיתונים. זה היה שינמוך גם במשכורת וגם במעמד, אבל היה לי כיף והבנתי שתקשורת זה מה שאני אוהב לעשות".
אז הגיעה הפרידה. "מעיין חיכתה עד הרגע שבו אני אתאפס ואתייצב ואז נוכל לקבל החלטות ואז הייתה שיחה. כשהבהרתי שאני עדיין לא רוצה להיות אבא קיבלנו החלטה מאוד קשה שאנחנו נפרדים ושהיקום יחליט מה יקרה בינינו. עוד באותו שבוע, דיברו איתי מהאח. אמרתי לעצמי 'כל החיים אני מחפש את הבום הזה והנה זה הגיע, והחלטתי ללכת על זה. הייתי כבר באודישנים בעונה של אסף גורן, אבל הפעם זה היה הזמן הנכון".
זו הגבריות שרוצים בישראל
אלקיים מבסוט מעצמו. כמי שהגיע לחמישיית הגמר, והיה הראשון שיצא מבית האח בערב הגמר והגבר האחרון שנשאר בבית, הוא חושב שהוא מסמל את הגבריות המועדפת על בני עמנו.
"אני מאושר. אני חושב שזה שאני הגבר האחרון שנשאר בבית, זה סימן שזו הגבריות שבישראל רוצים לראות על המסך. אני הגבר הישראלי החדש, גבר שמבשל, מנקה, מדבר על רגשות ועדיין יודע להחזיק מקדחה ביד. אני חושב שזה מסר נהדר לגברים שרואים מי הגבר שניצח בסוף ואולי נצליח לשנות את התפיסה על גבריות. אני גאה להיות הגבר הזה שהצופים בחרו. בתוך הבית צחקו עליי שאני רגיש מדי, אבל עכשיו יש לי המון הודעות מגברים שמודים לי שהצלחתי להטמיע תפיסה חדשה. באמצע העונה אמרו עליי שאני פרווה, כי זה הפוך מכל מה שרגילים. היה לי ברור שמלכלכים עליי בלי סוף מאחורי הגב, אבל העדפתי להתעלות מעל האגו ולא להתלהם".
מי היה ראוי לנצח?
"כל דייר שעבר את כל מה שעברנו ראוי לו הניצחון. אנשים לא מבינים כמה זה קשה, כי בפרקים רואים בעיקר את הפאן. הבדידות היא מאוד קשה, השעמום נורא קשה והיו גם שבועות של רעב. אני זוכר לילה אחד שממש הלכתי לישון רעב, תקציב לא טוב, לא שמרנו על חלוקת אוכל ובסוף נשארנו בלי. אחרי השבוע ההוא נכנסתי למטבח. זה היה הטריגר".
תקוה וליאור - ממה שראית בפנים, יחזיק מעמד?
"היינו שלישייה בהתחלה וראיתי את הקשר נבנה. יש ביניהם קשר קסום. אני הדייר היחיד שידע על עניין חוסר המשיכה. תקוה שיתפה אותי בזה אבל לא ממש הבעתי דעה, ידעתי שהיא פשוט צריכה לפרוק. בהתחלה היה בינינו חיבור מאוד גדול והרבה רגעים יפים שם היו בזכותה. היא התנצלה על זה שהיא פגעה בי והיא תישאר משמעותית בשבילי. כרגע אני משוחח כל היום בעיקר עם אדם וירדן, יש חיבור מאוד עמוק שנוצר שם".