01-07.2006 - לפני 14 שנים: כך התחילה רותם סלע את דרכה
היום היא אחת הכוכבות הגדולות בארץ, אך לפני 21 שנים רותם סלע הייתה עדיין תלמידת תיכון אנונימית בת 15, כשהסתובבה בקניון וכמו באגדות - צדה את עינו של סוכן דוגמניות נחשב. הסוכן, רוברטו בן שושן (שכיום מייצג אחת, נועה קירל, שאז עוד לא נולדה אגב) נתקל בתחילה בסירוב מצידה של סלע, אך לא התייאש ופצח במסע שכנועים שכלל פגישה עם הוריה. לבסוף סלע השתכנעה לתת צ'אנס לרעיון, וזה בהחלט השתלם לה, כשהחלה לדגמן ולהופיע בשלל קטלוגים ותצוגות אופנה של חברות שונות בארץ.
כשהייתה בת 18, סלע החליטה לקחת פסק זמן מהתחום, התגייסה לחיל הים וכשהשתחררה נסעה לטיול בדרום אמריקה. עבור דוגמניות צעירות אחרות, פסק הזמן הארוך הזה היה עלול להוות מכה ניצחת וחיסול לקריירה, אך אצל סלע לא כך היה הדבר. כשחזרה ארצה, החליטה לחזור לדגמן וגילתה שהתעשייה עדיין מעוניינת בה ואף יותר מכך: ריאיון שנתנה לתוכניתו של גיא פינס הפך להצעת עבודה, לאחר שאנשי ההפקה התרשמו ממנה לטובה ואימצו אותה לחיקם. רגע לפני שמלאו לה 23, סלע כיכבה על השער של "פנאי פלוס", בריאיון שסימן את הפיכתה לכוכבת.
וכך נכתב באותה כתבה:
רותם סלע הספיקה בחייה הקצרים לפרוש מדוגמנות, להתגייס לצבא, לחזור למקצוע, לצאת עם כדורגלן (עכשיו היא עם יהלומן) ולמצב את עצמה כמולטי טאלנט. איך אומרים? אתם עוד תשמעו עליה.
רגע לפני שאנחנו נפרדות, אחרי שעד כה צלחה את הראיון הגדול הראשון שלה באופן מרשים למדי, שחררה תשובות זהירות אך לא מחושבות מדי, וכמעט הצליחה לשכנע אותי שהיא לא מנסה לשכנע אותי בכלום, רותם סלע מפספסת. זה קורה כשאני חוקרת אותה על סל התרבות שלה, ומבקשת את רשימת "הכי הכי" שלה בתחומי הספרות, הקולנוע והמוזיקה. סלע נדרכת במקומה. "רגע, זה אמור להיות עכשיו איזה משהו אינטלקטואלי, או סתם חארטה?", היא שואלת.
מה זאת אומרת?
"זאת אומרת שאם את שואלת אותי על טלוויזיה, אני צריכה למצוא איזה משהו תיעודי, או להגיד לך מה שאני באמת אוהבת?".
המוזר הוא שלסלע אין בכלל במה להתבייש. מה שהיא באמת אוהבת לראות בטלוויזיה זה שידורים חוזרים של "סיינפלד", משהו שכל אחד מאיתנו, אני מאמינה, היה מספר בלי עכבות. רק את הדוגמנית החוששת משיפוט הציבור זה מצליח להכניס לסטרס.
לא שאפשר להאשים את סלע בכך שהיא מעט מבולבלת. אחרי הכל, התפקיד החדש והנחשק שקטפה לאחרונה, כתבת שטח בתוכנית בידור, מציב אותה בצד השני של העדשה, זאת שמבחינה בזיוף, בצביעות ובריקנות של עולם הזוהר, ובוחרת להגיש אותו כמצרך לצופה עם חיוך ציני מהצד. בעולם הזה, היא ודאי כבר יודעת, דוגמנית יכולה להתמתג בקלות כאחד משניים: או טיפשה עד כדי צחוק היסטרי ("עוף זה ציפור", וכיוצא בזה), או להיות גאון עדין שמאיים להתפרץ בכל רגע (ראו האגדות האורבניות על האיי קיו של אורלי ויינרמן).
בחורה חמודה, נורמלית, מבית טוב, שהיא גם במקרה בעלת גנים משובחים וזיקה למצלמות עלולה ליפול בין הכיסאות. "אני יודעת מה אנשים חושבים", מהרהרת סלע. "הם שומעים על דוגמנית שיצאה פעם עם כדורגלן, וזה ישר יוצר להם איזו תבנית בראש של חוסר עומק. מה לעשות שזה לא הסיפור כאן".
אבל זה בטח מעייף לנסות להוכיח את עצמך כל הזמן.
"כן. זה מזכיר לי שרק אתמול דיברתי על זה עם חבר שלי. מה דיברנו, רבנו ממש. הוא אמר לי שזה לא סתם שאנשים חושבים שכל הדוגמניות טיפשות. נראה לו שזה באמת ככה, ורק אני היוצאת דופן. אמרתי לו, 'תגיד, פעם דיברת עם דוגמנית והגעת למסקנה הזו בעצמך?', למה סטיגמות כל הזמן? מילא, אם אומרים על כדורגלנים שהם לא הכי אינטלקטואלים אני עוד יכולה להבין, כי מגיל תשע הם על המגרש, לא לומדים וכל העולם שלהם זה כדורגל. אבל בחורה בת 20 ומשהו, שרוצה להצטלם קצת, למה ישר לחשוב שהיא לא יכולה גם להיות חכמה? מה, את פגשת דוגמניות כל כך מטומטמות?".
האמת, לא נעים לי לומר, אבל כן.
"טוב נו, בתכלס זה קיים. יש אנשים מבריקים בתעשייה הזאת, ואם לא היית מקליטה את השיחה, הייתי אולי מרחיבה את הדיבור. אבל יש גם הרבה דוגמניות אינטליגנטיות, ומכוערות שהן טיפשות. ההבדל הוא שאת המכוערות לא מראיינים".
הטייפ, שנשאר פתוח, לא הצליח אומנם לחשוף שמות וטענות ספציפיות, אבל הרזומה של סלע, המכיל פרישה מהתחום בגיל 18 וקאמבק בגיל הזעיר של 23, מעיד בעצמו על לא מעט פיכחון. היא אומנם התגלתה על ידי רוברטו בן שושן בגיל 15, כיכבה בקטלוגים וחרשה תצוגות, אבל בין כל אלה הכריחה את עצמה לחוות גם את המציאות.
"עברה כבר שנה מאז שחזרתי לדגמן, והיום אני מסתכלת על החיים האלה אחרת לגמרי. 90 אחוז ממה שקורה לי היום זה דברים שאני אוכלת בלי מלח. עברתי דברים בחיים שעיצבו והפכו אותי לאדם עם פול ביטחון. אני לא איזו מישהי שאפשר להפחיד אותה. אם את בחורה רגישה מדי, אז לא תחזיקי מעמד בתחום".
9 צפייה בגלריה
"עברתי דברים בחיים שעיצבו והפכו אותי לאדם עם פול ביטחון. אני לא מישהי שאפשר להפחיד אותה"
(צילום: עידו איזק)
את הפריצה הגדולה שלך עשית באקט של הורדת התחתונים ב"לימוזינה" של גיל ריבה.
"אוף, אני כבר נשמעת לעצמי כמו תקליט, ולא ראיתי את התוכנית אף פעם, אז אין לי מושג איך ערכו את זה. אז ככה: זאת היתה פרובוקציה שנעשתה בהומור. הכל היה מבוים. לא באמת הורדתי את התחתונים. הכל היה צחוק אחד גדול".
מה חשבו מכרייך ומוקירייך?
"מי שמכיר אותי הזדעזע, כי כולם יודעים שאני הכי לא כזו, אבל מבחינתי, זה נעשה בפאן ובהומור. היתה לי אמירה בזה".
מה, שבעידן פוסט מודרני דוגמנית ותחתונים יכולים להופיע רגע אחרי ראיון עם פוליטיקאי, והכל באותה "לימוזינה"?
"זה מה שלדעתך גיל ניסה להראות?"
כן.
"אז אני לא יודעת. אני חשבתי על זה שאני אומרת לאנשים, אתם חושבים שדוגמניות זה פוסטמה, מישהי שמניעה את עצמה משם, בתחתונים? אתם חושבים שדוגמנית זה רק חסה וסוכרזית? אז הנה, קבלו את זה בפרצוף".
אני לא בטוחה שהבנתי. בכל מקרה היית עושה את זה שוב?
"כן. אני לא מתחרטת. לקריירה שלי זה לא מזיק".
היא נולדה בקרית חיים, בתם השנייה של אמא מורה ואבא מנכ"ל בחברת ציוד רפואי. בגיל 17 עברה המשפחה לקיסריה, המקום שאליו, מספרת סלע המתגוררת כעת בגבעתיים, תחזור לגדל את ילדיה. "המעבר עשה לי טוב. גיליתי אנשים שהם זן אחר מהקריות. יותר... אני לא רוצה להגיד איכותיים, כי זה לא יישמע טוב, אבל אנשים אחרים. כאלה שגדלו ליד הים, אנשים ממושבים, אנשים שונים... כאלה...".
מלח הארץ?
"כן, בדיוק".
ולא ממש עניים.
"אין עניים בקיסריה, זה נכון. אבל לא כל בית עולה אותו דבר. עזבי לא נדבר על סכומים. ההורים שלי לא מיליונרים, אבל אמא שלי רצתה לעבור לבית פרטי ויצא שהשתקענו שם".
איזו ילדה היית?
"לא מלכת הכיתה, אלא טומבוי שמשחקת עם הבנים על רולרבליידז. לא ילדה שמתגנדרת ומתקשטת. ילדה יפה שיודעת שהיא יפה, אבל זה לא אומר שהיא עושה מזה עניין".
נמאס לפעמים ממבטים?
"כן. עד היום אני לא מסוגלת לשבת על חוף הים עם בגד ים. אני מרגישה שמסתכלים עליי יותר מדי וזה מפריע לי. כשעברתי לתל אביב הייתי מזועזעת. הייתי באנטי על גברים. בכל פעם שיצאתי מהבית הם עצרו עם הערות והצעות, ולפעמים ממש חטפתי בחילה ונעלבתי מזה. הרגשתי כאילו מקללים אותי".
למרות יחסי האהבה-שנאה עם יופייה מנקב הלב, היה סוכן אחד שהצליח לשכנע את סלע לחלוק אותו עם העולם. "בגיל 15 הסתובבתי בקניון בתל אביב, ורוברטו בן שושן ראה אותי והתחיל לרדוף אחרי. זה היה בתקופה שמלא הסתובבו וסיפרו שהם הולכים לגלות אותך, כל החרטה הזה. בהתחלה לא הסכמתי, אבל הוא לא ויתר וביקש לפגוש את ההורים שלי. בסוף הבנתי שזה רציני".
מה שכנע אתכם?
"ההורים שלי הם אנשים עם אינסטינקטים, והם מאוד פולנים. ידעו שהילדה תלך לאוניברסיטה ולא תעשה שטויות. אחרי שתי דקות עם רוברטו הם הבינו שהם אוהבים אותו וסומכים עליו, והלכנו על זה".
את שלוש השנים הבאות בילתה על זרועו של בן שושן יחד עם עוד מלאכיות, כמו שרון גניש וליהי אלון, כשהסוכן המשותף משמש דמות אב, שומר עליהן מפני איומי העיר הגדולה ומספר להן כי יום אחד הפופיק שלהן יתנוסס על גשר איילון. "אם לא הייתי פורשת כדי להתגייס, אני יודעת שיכולתי להיות היום מצליחה כמו ליהי או אגם רודברג, שגם התחילו באותה התקופה אצל רוברט. אבל הייתי חייבת לעזוב, העלם הזה פשוט לא עשה לי טוב".
היית צעירה מדי?
"לא הרגשתי את זה, אבל בדיעבד כן. הצטלמתי לדברים ילדותיים ועיתוני נוער, אבל היום בכלל יש דברים מזעזעים .בעיניי זה נורא שילדה בת 16 מדגמנת הלבשה תחתונה למשל".
כמו אסתי גינזבורג שנבחרה להוביל את פוקס?
"צריך לזכור שהיא לא מייצגת את הכלל, כי רוב הדוגמניות המצליחות היום הן מעל גיל 20. אבל באמת יש הרבה חוסר גבולות, במיוחד בתל אביב. אני רואה ילדות בנות 17 שמעשנות, שוכבות עם החבר שלהן ולא עם החבר שלהן. הכל ביזיון אחד גדול. אני תמיד הייתי ילדה טובה, התמקדתי בלימודים ולא עשיתי שטויות".
9 צפייה בגלריה
"אני רואה ילדות בנות 17 שמעשנות, שוכבות עם החבר שלהן, ולא עם החבר שלהן. הכל ביזיון אחד גדול"
(-)
ילדה טובה או לא, בגיל 18 ארזה את עצמה רותם לטיול בגואה, אחריו עשתה שנה ותשעה חודשים במדים לבנים כפקידה בחיל הים. לאחר מכן בילתה עוד שנה בדרום אמריקה. כשחזרה, התדפקה מחדש על דלתו של רוברטו וחזרה לעניינים, בקמפיינים לחברות כמו סריגמיש, דלתא, גו אנדר, קולי ולי קופר. "בטיול בדרום אמריקה כל מי שפגשתי אמר לי, 'למה את לא מדגמנת?', וכשחזרתי היה לי קשה לסרב. מה גם שידעתי שהפעם זה יהיה שונה. אני לא מתחרטת שפרשתי כשפרשתי, לא מתחרטת שהלכתי לצבא, למרות שהוא היה חרא של דבר, ולא על הטיול, למרות שהיו בו רגעים קשים. אני מאמינה גדולה בזה שמה שצריך לקרות קורה".
ומה שקרה זה שהחברים ב"ערב טוב" נדלקו על סלע, דווקא מהצד של המרואיינת. "בדרך כלל כשמראיינים דוגמניות אין הרבה סאבטקסט בתשובות", אמר לי השבוע גורם בהפקה, "ואצל רותם זה היה אחרת, היא הביאה משהו מעבר לתשובות הרגילות". רותם לא מופתעת לשמוע את זה. "יש הרבה דוגמניות שמנסות להישמע פוליטיקלי קורקט, אבל אני לא כזו, תמיד זרמתי".
אז עכשיו גם את מולטי?
"זה מוזר, הקטע הזה עם המולטי טאלנט. כולם רוצים בחורה שתדע לעשות הכל - לשיר, לרקוד ולשחק, אבל אני תמיד הייתי מאלה שאמרו שהן רוצות רק לדגמן. למצות את המקצוע עד תום. ובאמת, למרות ששלחו אותי לשיעורי משחק, לא התמדתי".
איפה למדת?
"אצל משה איבגי בשיעורים פרטיים, ואצל אייל כהן, ומשניהם פרשתי באמצע. אמרתי שזה כי אין לי כסף, אבל האמת היא שחיפשתי תירוץ. פשוט לא רציתי את זה מספיק. לא כמו שאני רוצה לימודים אקדמיים. אני מתחילה ללמוד בספטמבר במכללה למינהל משפטים ומינהל עסקים. זה תואר משולב ואני רוצה להיות אשת עסקים, כמו אבא שלי".
ואת בטוחה שאת גם רוצה להיות כתבת?
"כן, מאוד. עם כל הלחץ הזה להיות מולטי טאלנט, אני חושבת שזו נישה שמתאימה לי כרגע. תמיד הייתי סקרנית ואני אוהבת מדורי רכילות. אין לי בעיה לחטט בחיים של אחרים".
מה כבר למדת מהעבודה?
"שאני סולדת מרובוטים, אנשים שסתם מדקלמים תשובות. אבל יש גם הפתעות. אורלי ויינרמן למשל, התגלתה כבחורה לעניין עם חוש הומור ודיברה הכי אמיתי. למרות שבדרך כלל נשים פחות פתוחות אלי, אני לא מצטיירת להן כנחמדה. הן ישר לוקחות צעד אחד אחורה. עם גברים יותר קל. זה טבעי, גם אני אולי מרגישה נינוחה יותר ליד גבר".
מה היית שואלת את עצמך?
"הייתי שואלת את עצמי כמה זמן לוקח לי להתארגן לפני שאני יוצאת מהבית, כי אפשר ללמוד מזה לא מעט עלי. התשובה היא מה שחבר שלי אומר לי, וזה שאלוהים העניש אותי כשעשה אותי יפה. אני נורא ביקורתית כלפי עצמי".
לא קורה שאת יוצאת בסחבה?
"גם אם כן, אני בטח אחשוב 40 דקות באיזו זווית לשים אותה".
אני מברכת אותך על הכנות. זה יותר כיף מלשמוע את הדוגמניות שמספרות שהן אוכלות מה שבא להן.
"אוי, שאני לא אתחיל. יש לי מלחמה יומיומית עם שוקולד, זה מטורף. אין מה לעשות, הגוף שלי הוא העבודה שלי, וכדי להיות רזה צריך לאכול פחות .מה שמעצבן, זה שבדוגמנות ההבדל בין לקבל קמפיין ללא לקבל קמפיין יכול להיות פאקינג כלום, שלושה קילו שאף אחד לא רואה, אבל שקיימים. עכשיו למשל".
עכשיו את שלושה קילו יותר משאת רוצה להיות?
"זה לא שרע לי עם הגוף שלי, אבל ככה זה. אז אני צריכה לסתום את הפה. אני לא סופרת קלוריות, אבל בבית שלי הכל דיאטטי. גבינה חמש אחוז, לחם קל וחלב דל שומן. זה בית של בחורות, נו. אבל בגלל שיש גם גבר בבית, אז יש שקית של ממתקים והיא פשוט הסיוט שלי. אני מסוגלת להתעורר באמצע הלילה עם חשק מטורף לשוקולד, אז חבר שלי התחיל להחביא לי את השקית בכל מיני מקומות בבית, שאני לא אמצא".
מחביא הממתקים המסתורי הוא בר המזל שחולק מצעים עם רותם בארבעת החודשים האחרונים. לפניו היתה אפיזודה קצרה עם כדורגלן אריק בנאדו ("יש לי הרבה דברים טובים להגיד עליו, אבל זה נגמר"), אבל בסך הכל, מדובר בנערה של מערכות יחסים ארוכות טווח. "הפעם אולי עברנו לגור ביחד מהר, אבל זה בגלל שלפני חודשיים נגמר לי החוזה בדירה והוא הציע שאעבור לכאן בינתיים. מאז האהבה פרחה והנה, נשארתי".
מה הוא עושה?
"איש עסקים סלאש יהלומן".
אהבתי את הסלאש. וצריך לעבוד קשה בשבילך?
"מאוד. יש לי הערכה עצמית מאוד גבוהה, במיוחד מול גברים. בסך הכל, ברור לי שלא קל לחיות איתי. בלי קשר למפורסמת או לא, לחיות עם בחורה יפה זאת התמודדות לא פשוטה בכלל".
9 צפייה בגלריה
"יש לי הערכה עצמית מאוד גבוהה, במיוחד מול גברים. ברור לי שלא קל לחיות איתי"
(צילום: נוי ערקובי)
והיום...
מאז אותו שער עברו 14 שנים והשם רותם סלע מוכר כיום בכל בית בישראל. היא הפכה לאחת המנחות האהובות של התכניות הנצפות ביותר בטלוויזיה, פרזנטורית של חברות גדולות וגם הספיקה לטפח קריירת משחק. חוש ההומור, החיבור עם אסי עזר והקלילות שלה הפכו אותה לאושייה מבוקשת ופופולארית, בתעשייה וגם אצל הקהל.
סלע התפתחה גם בחייה האישיים, ולפני עשור התחתנה עם אריאל רוטר, יזם נדל"ן ובנם של בעלי השליטה בחברת האופנה "קסטרו", איתו הביאה שלושה ילדים - אן, אורי וגלי. והיא לא רק אשת משפחה אלא גם חלק מקבוצת חברות שכוללת כמה מהשמות החמים בתעשייה, כמו גל גדות, מיה דגן ויעל גולדמן. החבורה נוהגת ליצור עניין תקשורתי שגורמת לנו לא פעם לעקוב בעניין (שלא לומר, קנאה קלה) אחרי הבילויים והטיסות שלהן מסביב לעולם לטובת חופשות מנקרות עיניים. אנחנו כמובן, הכי מפרגנים.
(צילום: רועי גזית, עריכה: נדב בן סימון)
