כששומעים את השם עומר דרור מיד עולה לראש דמותו של אליל הנוער יפה הבלורית ועמוס הקוביות בבטן שנכנס לחיינו לפני כמעט 11 שנים. והאמת, הפנים עדיין גורג'ס וגם הגוף וואו, אבל משהו השתנה. משהו עמוק יותר, פנימי. כשהוא מדבר, כבר לא מתרכזים רק בעיניים הירוקות, אלא מקשיבים למה שיש לו להגיד. "קיבלתי דעה או שתיים על העולם הזה", הוא אומר ומבהיר: "אני חלק ממכתיבי הדעה ולצערי אני לא יכול לשתף פעולה עם דברים שאני לא מאמין בהם".
כחלק מתהליך ההתבגרות שלו, השנה דרור אמור לככב לראשונה אי פעם על במות התיאטרון הארצי במחזמר "סאלח שבתי", בתפקיד זיגי שגילם בעבר אריק איינשטיין. אלא שיומיים לפני הפרזנטציה של התיאטרון, הודיעו בהפקה כי השחקן גל פופולר ימלא את תפקיד זיגי והאחרון גם השתתף באירוע לתקשורת ולקניינים שהתקיים אתמול (ד'). עם זאת, בתיאטרון מבהירים כי דרור ייקח חלק בהפקה בעתיד.
כשדיברנו איתו בתחילת השבוע, הוא דווקא היה אופטימי מאוד לגבי התפקיד ונראה נלהב מההזדמנות שנפלה בחיקו. "האמת, באתי עם רגליים קרות כי לא היה לי ניסיון בשירה לייב, הלכתי קצת לשיעורי פיתוח קול, לפני אבל קיבלתי זיעה קרה באודישן, זה כלי שאני לא מרגיש איתו כל כך בטוח. אבל העבודה בתיאטרון, עם צדי צרפתי ועם מפתח הקול, גרמה לי להרגיש ביטחון עם הקול שלי וגיליתי שיש לי גוון קול סבבה".
כאמור, למרות העבודה שעשה, דרור לא ייקח כרגע חלק במחזמר, אך כשדיברנו איתו במהלך הריאיון על כישלונות וסירובים בתעשייה - הוא נשמע מאוד מפוכח. "אני חושב שאם קיבלתי 'לא', זה פשוט אומר שהחלק שלי לא התאים בפאזל שהבמאי ראה, אני רואה את זה בצורה אומנתית. אם הבמאי היה לוקח אותי, כנראה שהחלק של הפאזל שלי היה מפריע וכנראה מישהו אחר יכול לעשות את זה בצורה טובה יותר".
נשמע רוחני משהו.
"תקשיב, ב-90 אחוז מהאודישנים שעשיתי קיבלתי 'לא' ואיכשהו למדתי להתמודד עם זה, אני מסתכל על זה בצורה אומנותית היום".
הוא פרץ לחיינו בשנת 2011 בסדרה "אליפים". מאז הספיק לגרוף קמפיינים למותגי אופנה מובילים, להנחות את תוכנית הטלוויזיה "הבנים והבנות" בערוץ הילדים, להשתתף בסדרות כמו "גאליס" ו"כפולה", לרקוד על במת הפסטיגל וגם לככב בסדרה "מלכות". נראה שמי שהיה פעם אליל נוער שגורם לילדות בקהל לצרוח, הופך לאט לאט לגבר בוגר יותר, שיודע מה הוא רוצה, ויותר חשוב, מה הוא לא רוצה. "אני עובר תהליך אבולוציוני עם עצמי ועם הרשתות החברתיות", הוא מודה בפנינו. "בהתחלה היה לי אנטי לסטורי ואז זה נהיה חלק מהמיינסטרים ויש בזה יתרונות – אפשר לשמור על קשר ישיר עם המעריצים ולפעמים אני שומע סיפורים קשים שאני בא פיזית לפתור אותם, אבל יש גם המון חסרונות".
כמו מה?
"יש לי כל כך הרבה מה להגיד. החסרונות הם שהמון ילדים וגם אנשים בגילי חווים חוסר ביטחון מדברים אשלייתיים, מדפוס התנהגות, אופנה, לבוש, גוף. זה יכול לגרום לאנשים שלא בהכרח מהמקצוע להסתובב עם דימוי גוף נמוך, עם הראש למטה, לא לצאת מהבית כי את רוצה להיראות כמו הדוגמנית שאת עוקבת אחריה באינסטגרם. זה מוביל למחלות נפשיות, אנשים מטופלים בכדורים פסיכיאטריים. יש לנו עוד המון להעמיק ולהעשיר בכל נושא ההסברה של המדיה החברתית".
אבל אתה בעצמך היית דוגמן וסוג של איט בוי.
"אבל אף פעם לא אמרתי שככה כולם אמורים להיראות ושזה הכי יפה. ממש לא. להפך, המסר שלי לצופים זה לא לקחת את הרשתות החברתיות בצורה כל כך עוצמתית. צאו מההתמכרות הזאת. יש לכם את החיים שלכם, מודל היופי שלכם הוא שלכם, האנשים שאתם זה מה שעושה אתכם יפים, לא איך שאתם מצטלמים. אני אומר את זה כי ככה אני חושב על העולם הזה. כל הדוגמניות והדוגמנים – הבל החן ושקר היופי".
אם היינו צריכים הוכחה נוספת להתבגרות של דרור, שבחודש אוגוסט הקרוב דרור יחגוג את יום הולדתו ה-28, קיבלנו אותה בתקופת הקורונה, כשהשחקן דיבר בגלוי על כך שהעלה במשקל. "העליתי שבעה או שמונה קילו", הוא אומר בלי להתבלבל וצוחק: "כבר נהיו לי חדודים". אבל רגע אחרי הוא מבהיר שהחשיפה, הגם שלא באה לו בקלות, שיחררה אצלו ואצל העוקבים משא כבד שישב על הכתפיים. "לא יכולתי לשחק את המשחק של האינסטגרם, שאם השמנתי אז לא אעלה תמונה. לא! השמנתי, אני אעלה תמונה ואראה לעוקבים שיש קורונה ואין חדרי כושר וקשה לשמור על אורח חיים בריא וספורטיבי. ורוב התגובות שקיבלתי היו מגברים שאמרו לי 'איזה כיף שאתה משתף דבר כזה'".
עכשיו כבר חזרת למשקל הקודם שלך? מצטלם שוב בלי חולצה?
"הצטלמתי אבל עדיין היה לי קצת לא נוח. לא מהמקום של דימוי גוף, אני פשוט לא רוצה להקרין משהו סקסי בשלב הזה וזה בסדר".
כאמור, פרט לעבודתו כשחקן, דרור גם דיגמן לא מעט, והיום, בעידן מי טו, הוא גם יודע להגיד שלא רק נשים היו מוטרדות על סט. "היה לי סשן צילומים באיטליה בלי חולצה, בתחתונים, והצלם אמר לי לנוע בצורה סקסיסטית ואני מתחרט על זה היום".
הטרדה מינית?
"אני לא אומר שזו הטרדה מינית כי הייתי יכול להגיד 'לא', לא היה עליי לחץ מסוים אבל עובדה שאני עדיין זוכר את זה וזו האסוציאציה הראשונה שעלתה לי לראש כאירוע שהייתי יכול להגיד בו 'לא' ולא אמרתי".
דרור חושב עוד קצת ומודה: "לפעמים הגבול כן נחצה, אני יכול להגיד בוקר טוב לקולגה מהעבודה ולחוות חיבוק יותר מדי עוטף, משהו שהוא קצת מעבר. אני חושב שנשים וגברים צריכים להגיד שזה לא נעים ו'אתה נכנס למרחב הפרטי שלי' ולבקש שזה לא יקרה יותר. אם נשתוק, הצד השני לא יבין ועדיף תמיד לשים את הדברים על השולחן, ואם זה ממשיך – אז זו הטרדה מינית".
הוא התחיל את הקריירה המקצועית שלו בכלל במקרה, כשהסוכנת שלו דאז שלחה אותו למורה למשחק והתחביב הפך לקריירה. כעת, הוא מודה שהוא מכוון הכי גבוה שאפשר וגם הוליווד נמצאת על הכוונת שלו. "אני רק מחכה להזדמנות לקחת פאוזה, לנסוע להוליווד לשנה שנתיים, לראות מה הדיבור ויכול להיות שמשהו יקרה שם. האנגלית סבבה, המבטא עוד קרוב לאמריקאי כזה, צריך לעבוד על זה יותר. אבל אני מה זה הולך לתת בראש שם".
עד שהוא יעבור לארץ ההזדמנויות הבלתי נגמרות, נוכל לראות אותו בשבוע הבא מככב בסדרה המדוברת של yes, "מלכת היופי של ירושלים", שם הוא משחק לצד פיגורות כמו מלי לוי, יובל שרף והתגלית החדש וחלק מפרויקט ההבטחות שלנו,סוול אריאל אור. אבל האם יש סיכוי למשהו רומנטי? כרגע לא, אבל אי אפשר לדעת. העבר של דרור לא חף מקשרים עם מפורסמות אחרות, ביניהן שלומית מלכה, מיכל פרס ואפילו אור שפיץ וגם הוא מודה שהוא בשל כבר למצוא את האחת. "אני רוצה מישהי שתהיה אמא לילדים שלי", הוא אומר בלי להתבלבל. "מוכן לאבהות ומחפש את האישה המתאימה", הוא מבהיר.
יש סיכוי למישהי באינסטגרם שמתחילה איתך?
"כן, הכל סבבה והכל קביל. מתחילות איתי וזה מחמיא לקבל חיזורים ומחמאות וקצת מבלבל כי יש ריבוי אופציות וצריך להתמקד במשהו אחד ואני מקווה שאני מרגיש בוגר לעשות את ההבחנה מה נכון לי ומה לא ולהתמקד בלעשות את הדבר הכי טוב לי".
צילום: אור דנון
סטיילינג: כינרת מנור
איפור ושיער: אלכס סיבקוב
הפקה: ערן רחמני
ע.סטיילינג: גאיה שמש
לבוש:
חולצה חמרה - נתנאל אמנטרה
ז'קט דנים - איתי גונן
חולצה מכופתרת הדפס אדום לבן - עידו מגרפתה
ג'ינס - f.code
חולצת דנים לבנה - diesel
אוברול סבלים - אדידס
ז’קט שחור לבן - אריאל בסן
שרשרת - Ainker jewelry