"אני לא זוכר כאלה קריאות התפעלות בזמן צילומים לכתבת שער", אני אומר לשלי גפני בין סטים. "אפילו הצלם מתעלף וזה רק הסט הראשון!"
ובאמת, יש בגפני משהו כובש, גם את המצלמה וגם את אלו שמסביבה – בגיל 50 היא עדיין טופ מודל מכף רגל ועד ראש. "איזה כיף, אתה יודע איך זה מרים לי", היא משיבה בחיוך ומודה: "התרגשתי לפני שבאתי".
עדיין, גם אחרי כל כך הרבה שנים?
"כל פעם מחדש, פרפרים בבטן. זה גם צוות חדש, גיל חדש".
לא רק גיל חדש, אלא ליתר דיוק: עשור חדש. בספטמבר האחרון גפני חגגה את יום הולדתה ה-50, וכן, גיל זה רק מספר, אבל עבור אלו שעובדים בתעשיית הבידור והיופי בפרט, העשור השישי הוא מסוג הדברים שעלולים להלחיץ. אך אל חשש, גפני כאן כדי להרגיע: "אני עוד רגע נכנסת כבר ל-51, ואני חייבת להגיד שזה עשור מדהים. פחדתי ממנו אבל בינתיים הכול טוב".
ממה פחדת?
"מהשינויים. 50 זה חתיכת מספר, הילדים כבר גדולים. אתה פתאום מסתכל אחורה על מה שעשית וחושב עם עצמך, 'אז מה הלאה?'"
חשבון נפש?
"אני חושבת שכל החיים אתה עושה חשבון נפש, זה לא שפתאום עצרתי ועשיתי. אני כל החיים במודעות, חושבת מה עושה לי טוב. אני מאוד מאמינה שאם אנחנו עושים טוב לעצמנו, דברים טובים קורים".
זה משהו שתמיד האמנת בו?
"תמיד. עברתי מגיל קטן המון דברים שלא היו טובים, ותמיד אמרתי שאני יכולה להשתמש בזה".
תסבירי.
"ההורים שלי התגרשו כשהייתי קטנה וגדלתי עם אמא שלי. היא נפטרה כשהייתי בת 17, ומצאתי את עצמי לבד בעולם. אז את יכולה לקחת את הסיפור הזה ולספר אותו מאוד עצוב ולהאשים על כל דבר שקורה לך, או להגיד לעצמך שלמרות מה שקרה אני הולכת להוכיח לעולם שאפשר להצליח ולעבור בטוב".
הרצון הוא להוכיח לעולם או לעצמך?
"קודם כל זה להוכיח לעצמי. הייתי ילדה חסרת ביטחון עם דיסלקציה, וכל צעד שעשיתי בחיים היה חותמת עבורי שאני יכולה לעשות את זה. להאמין בעצמנו זה המוטו בחיים".
הקהל הישראלי התוודע לגפני בשלהי שנות השמונים, כשבגיל 14 זכתה בתחרות "נערת השנה" של "מעריב לנוער". כמו בלא מעט סיפורי הצלחה גדולים, גם היא הגיעה לתחרות לגמרי במקרה ולא חשבה שיש לה בכלל סיכוי. הרגישה כמו ברווזון מכוער, וגילתה שהיא ברבור. "כשזכיתי בנערת השנה הייתי טום בוי, חסרת ביטחון, לא מודעת ברמה קשה. במקרה נכנסתי לעולם הזה, כי הייתה חסרה מועמדת. חברה שלי השתתפה בתחרות ושכנעה אותי להצטרף. הרגשתי שאני לא קשורה".
אבל התברר שאת הכי קשורה.
"בסופו של דבר זכיתי בתחרות וזה היה עבורי סוג של טראומה. אני באמת חושבת שבעולם הזה דברים לא קורים סתם. זכיתי בגיל מאוד צעיר ונסעתי ועבדתי ברחבי העולם. היקום הכין אותי לרגע שבו אהיה לבד, בלי אמא, שאדע להסתדר בכוחות עצמי".
ואכן, עולם האופנה מיהר לסמן אותה כהבטחה גדולה והיא בהחלט מימשה את הפוטנציאל, כשהפכה לדוגמנית בינלאומית, כיכבה בקמפיינים גדולים והצטלמה לכמה מהמגזינים הנחשבים ביותר כמו Vogue ו-Elle.
יש הרבה סטיגמות וסיפורים לא נעימים על עולם הדוגמנות, בטח כשנכנסים אליו בגיל צעיר כמו במקרה שלך. איך הייתה החוויה הזו עבורך?
"זה מאוד שונה, היום זה היה נראה אחרת לגמרי. קודם כל לא היו טלפונים ניידים ולא רשתות חברתיות. הייתי מתקשרת לאמא שלי מטלפון ציבורי לעדכן אותה שאני בסדר. היא לא הייתה יכולה לעקוב אחרי כל הזמן, שזה היה די מפחיד אבל הייתי בן אדם מאוד חזק.
"אמא שלי גידלה אותי לבד אז הייתי ילדת מפתח מגיל מאוד צעיר, ואני חושבת שזה הכין אותי לחיים. מה שכן פספסתי זה האינסטגרם, תיעוד החיים שלך. מה שאני עברתי בשנים האלה, לא היו מאמינים לי...".
הטרגדיה הגדולה הכתה בגפני רגע לפני שסיימה תיכון, כשאמה נפטרה מסרטן בזמן שעדיין למדה בכיתה י"ב. הגיוס שלה נדחה בעקבות כך עד שבוטל לחלוטין וגפני נסעה לתפוח הגדול כדי לנסות שם את מזלה. היא גילתה שבכל הנוגע למקצוע הנוצץ, המזל בהחלט האיר לה פנים.
ספרי באמת על התקופה שלך בניו יורק.
"קודם כל אני הייתי בזוגיות באותה תקופה. לבן זוג שלי דאז הייתה מסעדה מאוד מצליחה בשם 'קפה טבק', שהיום כבר לא קיימת אבל אז היא הייתה הכי טרנדית במנהטן ומוקד עלייה לרגל של כל הסלבס, כל הטופ מודלס של התקופה. היינו בהופעה של U2 ונסענו עם בונו במטוס להופעה, ישנו באותו בית מלון. היינו מאחורי הקלעים בהופעות, מדונה הייתה החברה הכי טובה של החבר שלי ואני חייתי את החלום. כולם היו שם. רנדי גרבר, שהיום הוא בעלה של סינדי קרופורד, היה החבר הכי טוב שלי באותה תקופה, הייתי לגמרי בתוך העניינים והרגשתי את ניו יורק".
סקס, סמים ורוקנרול?
"לא, אתה צריך לדעת את הגבולות שלך. הייתי מאוד צעירה אבל עם רגליים על הקרקע וידעתי מה אני רוצה. לא עניין אותי להיות מפורסמת. עניין אותי לעשות כסף וליהנות מהחיים. התקופה בניו יורק הייתה סוג של בריחה ממה שקרה לי בארץ. רציתי להגשים את עצמי ולרכוש ביטחון עצמי, ואני חושבת שניו יורק מאוד עזרה לי להיות מי שאני היום".
בחודש ינואר האחרון, המדינה געשה לאחר שאתר Daily Mail פרסם מסמכים שחשפו את שמותיהן של שמונה נשים שהגיעו עם הפדופיל המורשע ג'פרי אפשטיין לבקר אצל ביל קלינטון בבית הלבן, במהלך הקדנציה הראשונה שלו. למרבה ההפתעה, התברר שגפני הייתה בין אותן נשים. תאמינו או לא - גם היא הופתעה. כששוחחנו איתה מיד לאחר הפרסום, היא סיפרה לנו: "לא קלטתי שמדובר בג'פרי אפשטיין עד שהכתב של הדיילי התקשר אליי. בהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר ואיך אני קשורה לזה בכלל. ביקרתי בוושינגטון ביחד עם בן זוגי דאז, נסענו עם בחור יהודי נחמד שהתלהב מאוד מכך שאני דוגמנית ישראלית מצליחה ולקח אותנו במטוס שלו לסיור בוושינגטון, למוזיאון היהודי לשואה ולבית הלבן".
גם כעת, חודשים אחרי, היא עדיין לא ממש בטוחה מה היה שם: "זה היה לפני 30 שנה, כשאני בשיא הטירוף של ניו יורק והכרתי כל כך הרבה אנשים, היו הרבה יהודים עשירים שמאוד התלהבו מעצם היותי דוגמנית ישראלית שחיה בניו יורק. מי שמכיר אותי יודע שאני לא טובה בלזכור אנשים או שמות, ובאותה תקופה היה לי חבר והזמינו אותנו לאירוע בוושינגטון. ג'פרי אפשטיין היה שם והזמין אותנו לטיול בבית הלבן, וכשמגיעים לבית הלבן אתה צריך לחתום את השם שלך. כנראה שהשם שלי השתרבב ביחד עם שלו. בדיעבד הסתבר שכן הכרתי אותו, אבל אם הייתה לי טראומה מג'פרי אפשטיין כנראה שהייתי יודעת ומרגישה את זה".
הטרדות מיניות, הצעות מיניות – זה משהו שחווית?
"מעולם לא חוויתי הטרדה מינית, לא שאני הרגשתי. כן התחילו איתי וניסו, אבל להפוך את זה לטראומה שאני סוחבת על הגב, זה לא".
מה את חושבת על מהפכת המי טו?
"אני חושבת שזה מאוד חשוב. לי היה מזל, אבל אני חושבת שצריך לעשות סטופ - מה כן ומה לא. להציב גבולות שמאוד הטשטשו גם בארץ וגם בעולם. אישה צריכה לעמוד על שלה ולהגיד לא, ואני חושבת שזה אחד הדברים הכי חשובים שקרו".
כאמור, אמה של גפני הלכה לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן, כשגפני עוד הייתה נערה אבל כבר עבדה ברחבי העולם וחזרה מדי פעם לארץ לחופשות. בריאיון עבר למוסף "זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות", היא סיפרה: "מאז שאני זוכרת את עצמי, אמא עישנה. היו לה חיים קשים. היא גידלה שתי ילדות לבד, ניהלה עסק עצמאי, ואני קראתי לה וונדר-וומן. כשהגעתי ארצה לחופשה, היא השתעלה נורא ואמרתי לה שהיא חייבת לראות רופא. כשעשו צילום גילו שכבר אין ריאות. במשך שבעה חודשים היא גססה, ראיתי אותה נגמרת לי בידיים. היא הצטמקה ורזתה והיתה מחוברת למכשירים. זה היה מהיר, אבל נוראי".
את חושבת לפעמים מה אמא שלך הייתה אומרת על הדרך שעשית, אם הייתה עדיין בחיים?
"וואו. אני חושבת שהיא הייתה גאה בי. אמנם עברו הרבה שנים מאז שנפטרה אבל היא איתי לאורך כל הדרך ואני שומעת אותה כל הזמן. אני באמת מרגישה אותה היום ומדברת עליה עם הילדים שלי.
"אני מאמינה שאמא שלי שלחה לי משפחה מדהימה שזה כולל גם את המשפחה של אופק (בעלה מזה 26 שנים; י.פ). איבדנו השנה את אמא של אופק וזה מאוד קשה. זה כמו לאבד אמא שנייה שלקחה אותי ואימצה אותי לחיקה.
"את אופק אני מכירה מאז שהייתי בת 15 וחצי. היינו ידידים מאוד טובים והפכנו לאוהבים. הוא הוא העורק הראשי שלי, אני לא עושה שום דבר בלעדיו, הוא הבן אדם הראשון שאני רוצה להתקשר אליו כשקורה לי משהו, והוא מתנה".
לא מובן מאליו להיות בזוגיות מוצלחת ואוהבת במשך כל כך הרבה שנים. איך את מסבירה את ההצלחה שלכם?
"מלמעלה, מהשמיים. משהו חזק מלמעלה שלח לי אותו, זה לא הגיוני. חמסה, חמסה, חמסה. אני באמת מאמינה שאמא שלי שלחה לי אותו. מי שרוצה זוגיות טובה - זו חברות אמיתית, פירגון אמיתי. אם לי יהיה טוב אז לו יהיה טוב ולהאמין בזה. לא לכבול. זוגיות לטווח ארוך זה לשחרר ולהאמין אחד בשני".
מתייעצים איתך על זוגיות? מבקשים טיפים?
"כן. מתייעצים איתי על המון דברים שתדע לך. אנשים מרגישים איתי בנוח, לשאול אותי שאלות ולהתייעץ כי אני בן אדם שתמיד היה נגיש, וגם בעבודה שלי באיפור אני מאוד קרובה לאנשים ואוהבת ששואלים אותי שאלות".
יחד עם זאת, היא מודה שראיונות היא אוהבת הרבה פחות: "תמיד הייתי חסרת ביטחון, מאז שהייתי קטנה. היה לי פחד קהל, לא עשיתי תצוגות אופנה. אני בן אדם חשוף כל ימי חיי, אבל כל עוד אין לי אג'נדה לקדם, אין לי סיבה לעשות כתבות רוחב ולחפש את הצהוב בכוח. בזמן האחרון חוויתי שאם זה לא 'רע', אם זה לא משהו לא נעים, אם זה רק יפה - זה לא מעניין אף אחד וזה נורא מתסכל אותי".
אבל הנה את בתודעה כבר למעלה מארבעה עשורים ומאוד נזהרת
"נכון, ולאורך השנים אמרו לי שאין לי סיפור מספיק מעניין, שזה 'נקי מדי'".
ייעצו לך "להתלכלך"?
"אמרו לי הרבה פעמים שאם אני רוצה חשיפה - שאביא צהוב. אז אני אומרת שזה לא מתאים לי. אני לא אייצר לך 'צהוב' כדי להיות בכותרות. יש לי הרבה דברים אחרים וטובים לספר, ואני מאמינה שיש לזה קהל".
הדבר הטוב הנוכחי הוא המותג Pelle שגפני יצרה: אתר ביוטי וטיפוח לבריאות הגוף והנפש, שממתג אותה בתור כוהנת לייפסטייל ובעזרתו המציאה את עצמה מחדש בעולם האופנה והעסקים. "הפלא הזה שנולד, זה בעצם פלטפורמה מדהימה שבה אני יכולה לתקשר ולתת תכנים בכל מה שקשור לאיך לחיות את החיים נכון, זוגיות טובה, להאמין בעצמך, תוך כדי שילוב של משפחה, עסקים, חברים, איך לעשות את זה נכון".
איך להיות מוצלח כמו שלי גפני?
"אני לא חושבת שאני מוצלחת, אני חושבת שאני חיה ולומדת תוך כדי. גם מהשאלות של האנשים אני לומדת המון".
אפשר להגיד שאת המקבילה הישראלית של גווינת' פאלטרו?
"מה שהיא עשתה זה לפתוח את הלב והנשמה ביחד עם מוצרים, וזה מה שאנחנו הולכים לעשות. הרבה נשים בגילאי 40 פלוס מבינות פתאום שהעור שלהן מתחיל לאבד את האלסטיות שלו ושואלות את עצמן איפה טעו".
פחדת שזה יקרה אצלך?
"ברור, כמו כל אישה. אנחנו נלחמות בזה, אבל יש פתרונות. אני מאמינה שהרווחתי כל קמט ביושר אבל היום להיות בת 50 זה דבר אחד לעומת גיל 50 בתקופה של סבתא שלי. יש מודעות".
זה מיועד גם לגברים?
"זה מיועד לגברים, מיועד לנשים, מיועד לכל מי שרוצה להרגיש טוב עם עצמו ויודע שמגיע לו, וחשוב שיגיע לכם כי אין מישהו שלא מגיע לו וגם עם הטירוף של החיים, פסק זמן לעשות משהו בשביל עצמכם זה דבר נפלא".
מה החברות הטובות שלך חושבות על המיזם?
"מחכות שזה ייצא כבר. עשיתי טסטים על החברות הבעייתיות שלי שיש להן הרבה מה להגיד, והתוצאות מדהימות".
קבוצת החברות של גפני מונה כמה שמות מוכרים מאוד, החל מבר רפאלי ושי מיקה יפרח ועד סנדרה רינגלר ושרה נתניהו. "אני חברה של בני אדם, לא של מפורסמים", היא מבהירה. "אני חושבת שמה שמייחד את החבורה שלנו זה פירגון אמיתי, מהלב, כמו בזוגיות. רצון שהשני יצליח. אני מאמינה שיש בעולם הזה מקום לכולם, תמיד נתתי פירגון לכולם".
אפרופו חברות טובות, מה חשבת על סערת הנידה, שבמרכזה הייתה שי מיקה?
"וואו, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי במקומה, אני מעריצה אותה על החוזק שלה. אני מכירה אותה ויודעת שהיא כן שומרת נידה, זה משהו שהיא באמת עושה. היא לא באה להטעות אף אחד, היא סיפרה את האני מאמין שלה ומה שעושה לה טוב, חבל שזה הפך להיות כזה דבר רע. אני אדם מאמין ויש משהו בזה שאתה מאמין, שפתאום מסתכלים עלייך בצורה שונה, ואולי רצו לעשות יחסי ציבור לדבר הזה".
כשאת מסתכלת במראה, את מרוצה?
"אני לא מכירה מישהו שמסתכל במראה ומרוצה במאה אחוז, אני כן יכולה להגיד לך שאני שלמה עם עצמי".
עד איזה גיל תדגמני?
"עד שיגידו לי הגזמת. אני לא מדגמנת, אני - אני. אני מודעת לזה שאני כבר לא צריכה להיות מדויקת כמו דוגמנית, אני מדגמנת את עצמי".
יש מצב לקמפיין ביקיני?
"אין מצב. הציעו לי. בשנה שעברה אחרי הטיול בקוסטה ריקה פנו אלי מאחת החברות ושאלו אם אני רוצה לעשות קטלוג בגדי ים, ועניתי להם שלא. הם אמרו לי שאני כל הזמן מצטלמת בבגד ים, מה שנכון והם צודקים, אבל זה משהו שאני שולטת בו".
צילום: שי פרנקו
סטיילינג: לימור ריחנה
איפור: עדי לב סולומון
שיער: אבישי מסטי
ע.צלם: עוז שמש
ע.סטיילינג: לנה קרן
הפקה: ערן רחמני
צילום וידאו: אריק מרמור
יח"צ שלי גפני: G group שמרית כרמי
קרדיטים לבוש:
חליפה חומה - H&M;
חולצה לבנה - H&M;
ג'קט ירוק - עמנואל
שמלה - צימרמן לפקטורי 54