אירית רחמים היא אחת ממפיקות האירועים המפורסמות והבכירות בישראל, אבל מה קורה כשמדינה שלמה עצובה, מתאבלת ולא חוגגת?
"בעבר זו הייתה התקופה הכי חזקה שלי", היא אומרת בריאיון לפודקאסט "הברזייה". "אתה עובד על אירוע מבעוד מועד, קרוב לשנה ומחכה לרגע הגדול. פתאום באוקטובר הרגע לא מגיע כי אתה באסון גדול ולא אכפת לך מאירועים, שמחות ומשום כלכלה בשלב הזה. אתה פשוט לא יודע לאן הדבר הזה הולך. איבדנו את האמון שלנו, את הביטחון שלנו, לא יודעים איך להתבונן בהנהגה, מצב רוח לאומי ירוד. כרגע מה שמעניין אותנו זה שהחטופים שלנו ישובו במהרה. כל יום אני חושבת על הילדים הג'ינג'ים, זה לא יוצא מהראש.
"יחד עם זאת, אני כל הזמן מדברת עם הסטודנטים שלי על כך שאנחנו חייבים לשמור על אופטימיות כי אומה בלי תקווה, אין לה זכות קיום".
האזינו לריאיון המלא:
בר זגה
אירית רחמים: ״אני בעד שלום בית אבל כשלא טוב, קמים והולכים. לא נשארים בכל מחיר"
55:54
באופן אישי, מה שלומך?
"כמו כולם, עצובה מאוד. אתה מנסה למצוא את האיזון החמקמק שבין שגרה לבין... החטופים, החיילים שלנו. כל בוקר 'הותר לפרסום', איך אפשר להיות בשגרה? אבל אתה משתדל".
מה את עושה בימים אלו, כשאין אירועים?
"אני לא שוקטת על שמריי ומנסה להמציא את עצמי, להפעיל דברים חדשים ולהרים אירועים קטנים. גם החזרתי את הלימודים בבית הספר שלי. כיתות קטנות והמרחב מוגן, ואתה לא מאמין, כולם רוצים לבוא ללמוד ולהתנתק".
חודשיים וחצי אחרי תחילת המלחמה, משהו מתחיל לחזור בעולם האירועים?
"קשה היום לעשות אירוע בצל המלחמה, אבל יחד עם זאת אתה לא יכול לבטל לגמרי. אז נועצים תאריך, עושים מעגל גרעיני, ובעזרת השם שזה יהיה בר ביצוע. היום מפוצץ, כל מה שהתבטל נדחה ויש צוואר בקבוק. בחודש מרץ כבר אין לנו תאריך אחד פנוי. אני מתפללת שלפני שהשמחות יחזרו, החטופים יחזרו. כולם באותה תפילה ותקווה".
היית בפיגוע בסי פוד מרקט בשנת 2002, יום לפני החתונה שלך.
"פיגוע מאוד קשה שנרצחו בו אנשים, חברים. אני גם הייתי במצב לא פשוט, ראיתי את המחבל מול העיניים שלי. ראיתי מישהו יורה אלינו וזו טראומה לכל החיים. הוא ירה בלי הפסקה עד שהורידו אותו, נשכבנו על הריצפה וכל הזכוכיות עלינו, ואתה רואה אחד נהרג ועוד אחד. אי אפשר לדבר על הרגעים האלה, הם יהיו חרוטים בי לעוד המון שנים. אני בהודיה על שזה שניצלתי".
איך מתחתנים יום אחרי שחווים פיגוע?
"גם הרבנים הגדולים אומרים שחתונה לא מבטלים וזה היה סוג של עצב וגם ניצחון עבורי. אני אספר שהבן הבכור שלי מור כבר היה בבטן, אז הייתה לי שמחה כפולה. גיליתי את אחרי חודשיים, לא הרגשתי טוב והייתי בטוחה שזה מההלם של הפיגוע. בעצם לא הרגשתי טוב בגלל ההיריון".
בחודש מאי האחרון נודע שרחמים ועמוס לוזון, שהיו מהפאוור קאפלס הגדולים של הביצה, נפרדו אחרי שמונה שנות זוגיות. לצד הפרידה, היא החליטה לקחת צעד אחרונה מעין הציבור. "לא תקשורת, לא השקות, לא אירועים. ניסיתי לשמור על שקט תעשייתי ואני רוצה להגיד לך שזה היה לי בריא".
זמן קצר לפני כן הם כיכבו ביחד על שער הוולנטיין המיוחד של Pplus. כעת היא מודה: "הפרידה התרחשה לפני שמונה או תשעה חודשים אבל הסדקים התחילו עוד לפני כן. עברתי כמה אירועים לא פשוטים שלא אספר עליהם עכשיו והחלטתי על פרידה. היא לא הייתה קלה אבל אני מאוד גאה בדרך שלי, שלא נסחפתי אחרי תכתיבים והייתי נאמנה לעקרונות ולערכים שלי.
"אני שומרת המון כבוד לזוגיות ולימים היפים שעברנו אני ועמוס, ימים מצחיקים, של אהבה, הוא היה בשביל הילדים שלי עולם ומלואו, גם עבורי. כל מה שחלמתי עליו בלילה - היה לי בבוקר. אבל זה לא הכול בחיים. האירוע האחרון שקרה לי איתו היה משהו שלא מצאתי לו מקצה שיפור והחלטתי שזה הצעד. כולם רוצים לדעת מה קרה אבל אנחנו אחרי, אני כבר בעולם אחר".
היו חששות לפני שהחלטת לעזוב?
"לא פשוט למישהי שהייתה עטופה עם אדם חזק ועם ביטחון, שנתן לי עולם ומלואו, פתאום לקום ולעזוב. יש נשים שמפחדות להתגרש. אני תמיד בעד שלום בית, אבל כשלא טוב, קמים והולכים, לא נשארים בכל מחיר. אני אומרת להמון נשים – אל תפחדו ותאזרו אומץ".
אתם עדיין בקשר?
"רק דרך עורכי דין. היה קשר בתחילת המלחמה, רק לשאול 'מה שלומך', אבל היום זה נטו מול עורכי הדין. מאוד כואב אבל אין מה לעשות".
לצאת מזוגיות אחרי כל כך הרבה שנים זה לא קל.
"לא. אבל ברגע שאתה מחליט אז זה משחרר. אחר כך היה המשבר הקשה עם כל מה שקרה סביב עמוס, שפגע בי תדמיתית ופגע בילדים שלי. לא יצאתי מהבית".
4 צפייה בגלריה
"בקשר רק דרך עורכי הדין. כואב, אבל אין מה לעשות". רחמים ועמוס לוזון בשער Pplus מוולנטיינ'ס 2023
(צילום: עומרי לוי)
רחמים מתייחסת לסרטון שהופץ ברשתות, שבו נראה לוזון מקיים יחסי מין עם אישה בבריכה שבביתו. שלושה חשודים נעצרו ונחקרו בחשד שהפיצו את הווידאו לאחר שניסו לסחוט את לוזון, אך היו שמועות שטענו שגם רחמים מעורבת במקרה.
כעת היא מספרת: "זה היה דבר מאוד חשוך בעיניי. כאב לי מה שקרה לו, אבל אחר כך כשהוא וכל הסביבה שלו חשבו שזו אני, זו הייתה עוגמת הנפש הכי קשה. אני והילדים נחקרנו, לא ישנתי, פגעו בי. עברתי טראומה. אבל בוא לא נכנס לזה, זה מאחורי. הוא בעולם אחר ואני בעולם אחר לגמרי".
כאב לך לראות שהוא המשיך הלאה?
"הכאב היה כשהייתי בזוגיות, היו דברים יותר קשוחים שאני לא רוצה לדבר עליהם. כאב לי על הבחורה שבסרטון ועליו ואז פתאום הכדור התגלגל אליי, אז כבר הייתי במגננה. ישבתי ובכיתי בבית, ואני והילדים לא יצאנו ממנו. אני אשת ציבור, יש לי עסקים, בית ספר. זה פגע בי המון. בסוף גילו מי היו האחראים".
הוא התנצל?
"בפני הילדים שלי. בתקופה הזו לא תקשרתי אתו בכלל, לא יכולתי. הפגיעה הייתה כל כך קשה".
אין סיכוי לקאמבק? כבר נפרדתם בעבר וחזרתם כמה פעמים.
"היינו זוג עם עליות ומורדות, הייתה אהבה גדולה. אומרים 'נבר סיי נבר', אבל אין סיכוי".
איך היו החודשים שאחרי הפרידה?
"עברתי תקופת משבר מאוד קשוחה. אל תחשבו שהכול ורוד אצלי, שלושה חודשים לא יכולתי לצאת מהבית, זה היה מורכב מהמון מניעים קשים מאוד שאני לא אפרט. מצאתי את עצמי אצל הפסיכולוגית שלי רועדת ובוכה".
היום את כבר פנויה לקשר?
"כל הזמן שואלים אותי".
זה אומר שיש מחזרים.
"יש לא מעט, יש פתאום מחזרים צעירים וכיף לי. אבל אני חיה את החיים וזורמת. לא פשוט להיות לבד אבל אני נהנית ועושה מה שאני רוצה. לפני כן הייתי מוגבלת, לא היו נותנים לי לרקוד או להתאמן ולרוץ וללכת עם המאמן הזה".
מה את מחפשת בגבר?
"זו אולי קלישאה, אבל שקודם כל יקבל אותי עם הילדים שלי. אני לא מחפשת כסף, אני מחפש דרך, כריזמה, שיכיל אותי, שיהיה חם כי אני אדם מאוד אוהב. שיכיל את הרגש והטוב שבי, ושיכיל את זה שאני גם לא אישה רגילה. אני חמה, אבל אני לא מהמציקות. אני אחבק, אבשל, אלטף, אבל יש לי לו"ז מאוד צפוף, אני אישה עם קריירה, תזזיתית".
עוד שבועיים תחגגי יום הולדת 50, יש משהו מפחיד בגיל הזה?
"לא, אין אצלי פחד. פחד משתק אנשים, אני לא חושבת על פחדים. אל תשכח שראיתי הכול, איבדתי הורים פעמיים, כשהייתי ילדה איבדתי את ההורים הביולוגים ואיבדתי את ההורים המאמצים שלי. אני לא מפחדת מכלום, להפך, אם יש פחד אני צומחת".
מה אומרים עליך הכי הרבה?
"כשזכיתי בהישרדות לא הפסיקו לקטרג ודווקא בשנים האחרונות אני מקבלת חום ואהבה, חיבוק על האומץ שלי. ויש גם כמה שלא אוהבים את הטיפוס אירית וזה בסדר, אני דמות לטוב ולרע. לא באתי לרצות מאה אחוז ואם זכיתי בשבעים אחוז אז תודה רבה לאלו שאוהבים.
"אני מפיקת אירועים כבר שלושים שנה, משמחת אנשים. הם חוסכים כל החיים עבור זה ונותנים בי את האמון. אתה לא יכול להפיק אירוע בלי להיות שחקן נשמה, ואני חזקה. אי אפשר לנהל עסקים ולהיות אדם מפוחד. אתה חושב שלא אהיה דמות כשיש לי קהל של אלף אנשים? מלצרים, אמנים, ספקים, ולנצח על כולם, אחד בוכה וההוא צועק וזה לא רוצה לבוא, אני לא יכולה להיות מישהי סולידית. אבל יחד עם זאת, אני מאוד רגישה. פעם הייתי יותר קשוחה, היום אני אעביר את אותו מסר עם חיוך".
