ביום הזיכרון מצאה את עצמה דנה זרמון בלב סערה תקשורתית. זה התחיל מרצף סטוריז שבו היא הציגה בעיניים דומעות מיזם הנצחה לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, המשיך עם תיוג העמותה בתוספת המילה "בשיתוף", ונגמר באייטמים על משפיעניות הרשת שהופכות את יום הזיכרון להזדמנות לתוכן ממומן. זרמון בת ה-30, מראשונות המשפיעניות בישראל מיהרה להבהיר: ההכנסות משיתוף הפעולה נתרמו במלואן. "ברגע שנחשפתי לפרויקט הזה, שחיבר בין משפחות שכולות לאנימטורים שהנפישו זיכרון של המשפחה, הבנתי שזה משהו שחייב לעבור הלאה ושלא נכון לקחת עליו כסף".
הציעו לך כסף?
"הסכום שהציעו לי הוא סכום מאוד יפה ומכובד וביקשתי מהעמותה לתרום אותו בשמי. אני יודעת שאנחנו בעידן שצריך לספר כל דבר שעושים לטוב, לרע ולמכוער. אבל יש משהו אחד שאני שומרת לעצמי וזה התרומות. לא היה לי חשוב לבוא ולצעוק שאני תורמת את הכסף, אבל עכשיו מביאים אותך לקצה ואני צריכה להגן על עצמי, כי לא בא לי שהשם שלי יתלכלך כשאני מנסה לעשות מעשה טוב. מבאס אותי בכלל שאני צריכה לדבר על זה. נמאס לי להיות על המוקד".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
משפיעניות רשת בהחלט נמצאות בימים אלה על המוקד סביב הבחירה לנתב את כוחן למכירת מוצרים, ולא לנקיטת עמדה פוליטית וחברתית. דורין אטיאס יצאה נגד התרבות הזאת במונולוג שהפך ויראלי, כשאמרה שבשעה שהמדינה בוערת משפעניות מציעות לקהל "קרם לחור של התחת". שהן לא משפיעניות, אלא "מוכרניות בשוק".
"הרבה ממה שהיא אמרה הוא נכון. כן, יש אנשים שמנצלים את התחום הזה לרעה. זה תחום פרוץ. אבל עיצבנה אותי ההכללה, והציפייה הכול כך לא ברורה הזו שכולן עכשיו צריכות להיות פעילות חברתית ופוליטית. עם זה שצריך להשמיע קול אני מסכימה במאה אחוז, עם זה שצריך לנצל את הבמה ולהעביר מסרים שהם מעבר לקוד קופון לחור של התחת אני גם מסכימה, אבל מפה ועד לצעוק לכל אחת 'אני מאשימה! לא אמרת!' מאמי, בואי נעצור עם החינוך. ואגיד לך יותר מזה, לפעמים האינסטגרם זה מקום המפלט. כשאנחנו כל היום מקבלים פושים מאתרי חדשות צריך למצוא דרך להתנתק. השקט הזה, הוא דווקא במקום השטחי, ברשתות החברתיות ששם את יכולה להתעסק בסייל ובקרם".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
האינסטגרם יכול עדיין להיות פלטפורמה מכירתית במציאות שבה אנשים יוצאים לרחובות? נלחמים על הבית?
"הוא יכול, אבל הדרך לפענח מה נכון לפרסם עכשיו ומה לא היא מאוד קשה. אחד הדברים שקשים לי עם הנושא הזה של מכר ברשתות זה שהגיע טרנד, גם בדרישה גדולה מהצד המפרסם, של מכר. של 'כמה חתיכות מכרת'. ואני לא נרשמתי לחוג הזה, ללהיות מוכרת בחנות. זה לא מה שאני עושה. מתעסקים נטו במספרים וזה הוביל לגל של צקצוק וציניות סביב הנושא כי זה באמת חורה. את עוקבת אחרי אנשים שמשהו בהם קסם לך ופתאום את לא מזהה אותם כי יש רק פרסומים. זה מאוד מעיק, יוצר ביקורת מטורפת גם מבחוץ וגם ביקורת פנימית, כי מה את עם עצמך מרגישה לגבי זה? הקוד קופון הוא גם מתנה ענקית לעוקבים כי בזכותו הקהל מרוויח. אבל זה הפך לשם קוד להגזמות. למזלי אני במקום שאני יכולה לבחור עם מי לעבוד, להתחבר למותגים שאני באמת אוהבת, ולהכתיב מה נכון בעיניי לאותו קידום".
את מבינה את שתיקת המשפיעניות סביב המצב במדינה?
"לא. אני מבינה שהשיח כל כך מלוכלך ומגעיל שמאוד קשה להתבטא, אבל אני לא יכולה להבין אף אחת ששותקת על מה שקורה כי זה כבר עבר את השלב של לא להביע דעה. אני מפחדת על העתיד של הילדים שלי שאני רוצה לגדל פה, מפחדת על הבית שלי. נתחיל מזה שאני אישה, כבר אני כנראה הראשונה שתיפגע מהרפורמה המשפטית. היום אני נמצאת בנקודה שאומרים לי, 'את כנראה לא יכולה לעשות הכול'. ואז כשאני מעלה את הביקורת שלי אנשים אומרים לי, 'את באמת חושבת שמישהו יגיד לך להסתובב בלבוש צנוע במרחב הציבורי? שמישהו יגיד לך שאת לא יכולה ללמוד? שמישהו ייקח לך את זכות ההצבעה?' אז אני אומרת אני לא יודעת אם זה יקרה, אבל אני לא מוכנה שיהיה את הסיכוי שזה יקרה. לא מזיז לי מי בראשות הממשלה. מעניינות אותי הזכויות שלי והחופש שלי להיות מי שאני".
"ביום שגלנט פוטר פירסמתי גם אירוע השקה, וגם שהלכתי להפגנה אחרי. חברה שלי לא התייחסה לזה שהמדינה בוערת. אמרתי לה, 'תעלי משהו על מה שקורה עכשיו!!!' היא אמרה לי, 'אין לי כוח להתמודד עם הביקורת'. אמרתי לה, 'זה לא רלוונטי אם אין לך כוח. יש רגעים שצריך להשמיע קול, נקודה'"
יצאת להפגין?
"בטח, אני יוצאת כל הזמן. עם דגל ומשרוקית עם מגן דוד. מעלה לסטורי, יש לי גם היילייט בנושא".
שילמת על זה מחיר?
"ירדו לי בסביבות ה-3,000-2,000 עוקבים, שכבר עלו בחזרה. וקיבלתי הודעות שנאה מטורפות, קללות, 'שמאלנית מסריחה', 'עוכרת ישראל', 'תחזרי לפרסם קרמים', 'תתעסקי במה שאת יודעת'. אבל גם קיבלתי מאות הודעות של 'תודה שאת משמיעה קול'. וגם הרבה תגובות של אנשים שלא מסכימים איתי אבל מתנסחים מאוד יפה ובכבוד".
הפסדת קמפיינים בגלל נקיטת העמדה?
"לא שידוע לי".
היום הבעת דעה נחשבת לאקט אמיץ. יצא לך להגיד את זה לקולגות?
"בוודאי. אני יכולה להגיד לך מה אמרתי לחברה ספיציפית אחת שלא אנקוב בשמה. ביום שגלנט פוטר היינו יחד באירוע. פירסמתי גם שהייתי באירוע ההשקה של ז'יבנשי, וגם שהלכתי להפגנה אחרי ההשקה בעקבים ובאוברול מעצבים. וחברה שלי לא התייחסה בכלל לזה שהמדינה בוערת. אמרתי לה, 'תעלי משהו על מה שקורה עכשיו!!!' היא אמרה לי, 'דנה, אני לא מסוגלת, אין לי כוח להתמודד עם הביקורת'. אמרתי לה, 'זה לא רלוונטי אם אין לך כוח, שימי בלוק, תסגרי תגובות'. יש רגעים שאי-אפשר להתחמק מפוליטיקה, עם כמה שזה מבאס. יש רגעים שצריך להשמיע קול, נקודה".
והיא העלתה?
"העלתה".
חטפה?
"חטפה ושרדה".
יש משהו שמטריד אותך במיוחד במציאות הפוליטית הנוכחית?
"מחרפן אותי חוק האיזוק האלקטרוני ברמה שכואב לי בגוף. שינו אותו בכל צורה, דרסו, ביטלו אותו. מה שקורה היום בממשלה גורם לי להבין שאין לנו שום ערבות ושום גב חוץ מאנחנו לעצמנו, וכשאני אומרת אנחנו אני מתכוונת לנשים. כי גם הגברים הכי ליברלים לא מבינים מה אישה עוברת. גם הגברים שהכי בצד שלנו לא מבינים את המהות של הזכויות שלנו ויש לצערי גם נשים שלא מבינות כי טישטשו לנו את זה. כי כשאני מעלה דברים בנושא נשים כותבות לי, 'על מה את מדברת? אנחנו יכולות לעשות הכול'. נכון, אבל בפועל אין שוויון הזדמנויות. כי היום בראשי תאגידים תמיד זה גברים, ובחברות שמתעסקות במוצרים לנשים עומדים גברים, ובסוף בשורה התחתונה גבר יקדם גבר, לא כי הוא לא חושב שאישה מתאימה, פשוט הגבר כבר איתו בסביבה, ואישה חותכת הביתה בארבע כי יש לה ילדים והיא רוצה להכין להם ארוחה חמה ולהיות איתם. הדרך היחידה לשוויון זה רק אם זה יבוא מלמעלה, כי הם מכתיבים את הטון. הם יכולים להעביר חוקים של חופשת לידה לגברים, יכולים לייצר נורמה של נשים בתפקידי מפתח".
אבל הם עסוקים בדברים אחרים. בחוק המתנות, חוק החמץ, חוק הנבצרות.
"זה מזעזע אותי. אנחנו צריכות להיות הגב של עצמנו ולהביע עמדה. אני אף פעם לא שתקתי, אני מבינה גם את הנפיצות של זה. ובואי, אני עומדת מאחורי כל מילה שלי ועדיין אני מתה מפחד".
למה?
"כי אני כבר מדמיינת את התגובות כשתעלו את זה. 'מי זאת?' 'מה את חיה בסרט? לכי תקדמי קודי קופון'. ואלה התגובות העדינות שאפשר לצטט. זה מבהיל, ומצד שני אני מאמינה שהרוב מסכים איתי. בעיניי הדרך היחידה לפתור את זה זה להגיע לאמצע, כי בסוף כולם יישארו לחיות פה והמטרה היא שנחיה בטוב. יש לנו מספיק אויבים מבחוץ".
איפה את על הציר שבין אופטימית חסרת תקנה לבין חיפוש נדל"ן ביוון?
"קניתי נדל"ן פה אז אני חושבת שאני אופטימית, ואני מקווה שהאופטימיות שלי לא תיתן לי בעיטה בתחת לנתב"ג".
588 אלף אישה ואיש נכון לכתיבת שורות אלה יודעים מה דנה זרמון לובשת בבוקר, איזה סלט היא אוכלת בערב, איך מתנהל טקס השינה של בנה אדם בן השנה ותשעה חודשים ואיך נראה אביו, גיא, כשהוא ישן בבוקר או משתזף בעירום בחופשה משפחתית. בתם של הפרסומאים אילון זרמון ודרורית ברזילי (השניים התגרשו כשדנה הייתה בת שמונה ונשואים בשנית, אמה לשחקן גיא לואל) הפכה לחלוצת עולם הפרסום החדש, זה שמתנהל במדיה החברתית והופך יוצרות תוכן לנשות עסקים שמגלגלות סכומי עתק. עשר שנים בתוך הביזנס, וזרמון עדיין משמרת את מעמדה כאחת מהנשים המובילות והבולטות בתחום. מותג לא מפולטר בעולם של פילטרים. האותנטיות, כך נראה, משתלמת. במקביל לקמפיינים באינסטגרם, בימים אלה למותג מוצרי השיער האמריקאי amika, לצד שיתופי פעולה שוטפים, היא גם פאנליסטית ב"חדשות הבוקר" בקשת 12,פרזנטורית של מותג הקוסמטיקה "ביו אויל" ובקרוב משיקה מותג וולנס על שמה. גווינית' פאלטרו, "מינוס הנר בריח פות".
אפרופו סנסציות, מה הסיפור עם הסטורי שהעלית של בעלך משתזף בעירום?
"היינו בחופשה. אנחנו ככה, מאוד קלילים. הוא לא ידע שצילמתי אותו".
הוא מצא את עצמו מול חצי מיליון איש עם אמוג'י אפרסק על הישבן?
"נכון".
איך הוא הגיב?
"צחק. חברים שלו אמרו לו שהוא פתח 'אונלי פאנס'. תקשיבי, לא סתם קוראים לי זרמון, אנחנו באמת זורמים ברמות. וברצינות, בחיים לא אעשה משהו שלא מכבד אותו. היופי ברשת החברתית זה שאת יכולה לדפדף. אני לא הדבר היחיד שיש על המסך. אם בחרת לצפות בי זו המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לקבל כי אני מרגישה נאהבת ונספרת על ידי אנשים. אני בטוחה שזו התשובה שלי לילדה המנודה עם החרמות ביסודי".
היית ילדה מוחרמת?
"כן. כל היסודי. הייתה חבורה שכאילו היינו חברות ואז הן החליטו שהן לא רוצות להיות חברות שלי יותר ובבת אחת זה נקטע, וזה ליווה אותי כל הזמן. הייתי ברקע שלהן אבל אף פעם לא חלק, בכל פעם אמא שלי הייתה מנסה לצוות אותי לבנות אחרות ולא ידעתי לכפות את עצמי או לעזור לעצמי. הייתי מאוד ביישנית, מופנמת, יושבת לבד בהפסקות. בלי חברים וחברות בכלל. אני יכולה לבכות מזה, במיוחד עכשיו כשאני אמא, וחושבת איך אני אתמודד אם זה יקרה לילד שלי. אבל זה חיזק אותי מאוד, זה הפך אותי למי שאני. בסופו של יום אני מרגישה שאני הגב של עצמי".
במידה רבה הילדה המוחרמת הייתה יכולה להפוך למישהי שתעשה הכול כדי לא לאבד את האהבה שהיא זוכה לה בבגרותה.
"הסופר-פאוור שלי זה להיות מאוד נאמנה לעצמי, לאהוב את עצמי. להיות הגב של עצמי. זה כוח-על כי אני מבינה כמה זה חריג בנוף. כי זה מאוד קשה, יש סביבך אנשים שאת נותנת להם את המקום להשמיע את הביקורת שלהם וזה הרבה פעמים נוגע, אבל אני איכשהו יודעת לקחת מזה את מה שנראה לי נכון ושהמילה האחרונה תהיה שלי".
מה נאחל לאישה שכל מה שהיא רוצה יכול להגיע אליה עם שליח?
"משפחה גדולה ומאושרת ובריאה. אני רוצה יותר מילד אחד חד־משמעית. וגם סיפוק עצמי ונחת".
טוב, אין קוד קופון לנחת.
"אין קוד קופון לנחת, אבל אנחנו עושים את זה בעצמנו".
פורסם לראשונה: 07:39, 12.05.23