במשך שנים רבות ידעו כוכבי ישראל שאם הם רוצים לשמור על הקהל שלהם, ויותר מכך – על הפרנסה שלהם, עדיף להם שלא להביע עמדה פוליטית. אלו שעשו זאת גילו לא פעם שהדבר עלה להם ביוקר, הם עוררו את זעמו של הציבור (או לפחות זה הווקאלי - הטוקבקיסטים למשל) ולפעמים אף איבדו עבודות נחשקות, לאחר שמעסיקיהם החליטו שלא להסתכן בתדמית שלילית והעדיפו לנתק קשר עם הכוכב השוקע.
אורנה בנאי למשל היא דוגמה מובהקת לכוכבת אהובה שהביעה את דעותיה וכתוצאה קיבלה איומים על חייה ופוטרה מכמה עבודות. גם נטלי דדון סיפרה לאחרונה שהיא לא מוזמנת לאירועים בגלל שהיא מדברת רבות על השתייכותה לצד הימני של המפה הפוליטית. ועדיין, הן ואחרים כמוהן היוו מיעוט בביצה שהעדיפה לרוב להמעיט בדיבור על נושאים נפיצים.
אבל בחודשים האחרונים – המצב הזה השתנה. התקופה הנוכחית היא מהסוערות שידעה מדינת ישראל. במשך שבועות רבים לא עבר כמעט יום בלי הפגנות נגד ובעד הרפורמה המשפטית, שכללו מאות אלפי אנשים שיצאו לרחובות להביע את חששם מהסכנה לדמוקרטיה. בין אותם מפגינים היה אפשר למצוא, הפלא ופלא, גם לא מעט מכוכבי ישראל, שהבינו שהפעם אין ברירה ושעליהם להשמיע את קולם לגבי הנושאים החשובים האלו.
ועדיין – בתור ידוענים שמרוויחים את לחמם בזכות אהדת הציבור, לפחות באופן חלקי, מדובר כאמור בצעד שעלול היה להיות מסוכן עבורם. המשפיענית ואושיית המתכונים דניאל עמית לקחה זאת בחשבון, אבל מספרת שהבינה שהפעם אין מנוס ושעליה להצטרף למפגינים: "המצב לא אפשר לי להתעלם, קורה משהו במדינה שאי אפשר שלא לעצור ולהתייחס אליו, אחרת זה מרגיש לי מנותק".
איזה תגובות קיבלת?
"אני מקבלת המון תגובות חיוביות ושומעת שאנשים החליטו להוריד עוקב דווקא לאלה שלא הביעו דעה. כמובן שיש אנשים שגם לא מסכימים עם דעתי ואם הם אומרים אותה בנועם, זה בסדר לגמרי".
שמת לב אם זה השפיע באופן מסוים על כמות העוקבים?
"אני לא רוצה שזה ישמע מתייפייף, אבל זה באמת לא עבר לי במחשבה אפילו במאית השנייה. אם אני אפחד להביע דעה רק כדי שלא ירדו לי עוקבים, אני אסגור את האינסטגרם".
זה לא מובן מאליו שסלבס מביעים את הדעה שלהם, אבל נראה שבתקופה האחרונה זה קורה הרבה.
"אני חושבת שמי שלא מביע דעה הוא פשוט משעמם, ואני מתכוונת לדעות של שני הצדדים, לא רק לכזו שמתכתבת עם הדעה שלי. לא הגיוני שהמדינה עולה בלהבות ויש אנשים שאם תסתכל בסטורי שלהם - כאילו לא קורה כלום. זה מנותק, זה לא תקין. תפסיקו לשבת על הגדר מהפחד שיירדו לכם עוקבים. מי שלא רוצה להיות עוקב שלכם - שלא יהיה. כשאתה לא מביע דעה, אף אחד לא מעריך אותך. כשאתה מביע דעה, יש המון אנשים שמעריכים אותך. ואני רואה את זה אצלי באינסטגרם".
"צו מצפוני ומוסרי"
גם עדי אשכנזי מספרת שתגובות הקהל לא היו בראש מעייניה שהצטרפה למחאה: "בחרתי להגיב כי לא ראיתי את המצב כפוליטי", היא מבהירה. "עשיתי את זה בצו מצפוני, מוסרי, בלי לחשוב פעמיים".
ועדיין, בטח שמעת הערות, לכאן או לכאן.
"אני מקבלת המון תגובות טובות מאנשים שמתנגדים לרפורמה, אבל גם מאנשים הצד השני, שכותבים לי 'אני לא בדעתך, אבל זכותך להביע אותה ואני לא שולל אותך בגללה'. יש לי דיאלוג טוב עם האנשים שמנגד, הם מציגים את הצד והדעות שלהם ואפילו הורדתי פוסטים בעקבות הסברים שנתנו והיו כאלו שהורידו גם הם תגובות אחרי שהתכתבנו".
בתגובות שליליות לא נתקלת?
"היה מיעוט של אנשים שקיללו או איימו שלא יגיעו להופעות וטענו לחריגה מסמכותי בתור אומן, שאני לא צריכה לערב את הדבר הזה ומפריעה להם לצרוך את אומנות שלי בעודי מספרת על הדעות שלי. אני רוצה לענות גם כאן - בדיוק כמו שאתה מעריך אותי כאומן ויודע שפי וליבי שווים ושתמיד אהיה אמיתית ומוסרית ביצירה שלי, אותו דבר גם ביום-יום, כמו על הבמה. אני לא יכולה להפריד בין הרגשות שלי לבין המקום שאני נמצאת בו נפשית. הרגשתי שיש כאן מקום שקורא לדגל ועניין של הישרדות".
למרבה הצער, החוויה של נלי תגר שונה מאוד: "אני מקבלת קיתונות של טוקבקים מאוד מאוד קשים", היא מספרת. "בכתבות עלי באתרים אני אף פעם לא גוללת למטה כדי לראות מה כתבו עלי, אני לא רואה בזה שום ערך. אני לא יכולה לראות איך זה מוסיף משהו לחיים שלי, ברור לי שזה רק יהרוס לי את מצב הרוח ויגרום לי להרגיש רע. יש דברים שאין לי ברירה אלא לקרוא, כמו ברשתות החברתיות שלי או כשאנשים כותבים לי בפרטי, אז את זה כן אני קוראת וגם שם דברים נוראיים שאנשים כותבים לי. פעם עוד הייתי עונה בצורה המצחיקה, אבל היום אני חוסמת, חוסמת, חוסמת, ממש בלי להתעכב אפילו".
זה לא גורם לך לפעמים לחשוב פעמיים לפני שאת כותבת על דברים פוליטיים?
"אני תמיד משתדלת לא להתנסח בגסות או לומר משהו פוגעני. גם אם הדעות שלי לא מוצאות חן בעיני אחרים, הן לא כאלה שהם לא יכולים להכיל. אני תמיד חושבת על האדם שאני כותבת עליו ויקרא את זה. אם אכתוב עליו משהו נורא מגעיל, אז ברור שהוא לא יקשיב אבל אם אכתוב משהו שיגרום לו לחשוב ושיש בתוכו ביקורת... זה לדעתי הסוד. אם כותבים דברים שהם מהלב, אף אחד לא יכול לחשוב שזה מפלג או מלא שנאה".
ויש לדברים שאת כותבת ואומרת השפעה על כמות העוקבים שלך, או על קמפיינים שאת עושה?
"אני חייבת להגיד שבתחילת המאבק נגד ההפיכה המשטרית, ירדו לי אולי 250 עוקבים אבל אחר כך עלו לי אלף. כל מי שעוקב אחרי יודע שאני פעילה, זה לא דבר חדש ואני לא מסתירה את הדעות שלי אף פעם. יודעים מה אני חושבת ואני מרגישה מספיק ביטחון לדבר על זה".
מה דעתך על אמנים שמעדיפים לא להביע דעה?
"קשה לי לבוא לאחרים ולהגיד להם מה לעשות. לי יש באמת המון ידע. הטיפ שלי לכל האומנים ולכל אדם שחי במדינה - לקרוא, לדעת, להבין, להשכיל. להבין את התהליכים, לדעת מה קורה במדינה ואיך הדברים האלה יכולים להשפיע על החיים של כולנו. תמיד טוב להיות אזרח מעורב, לא חשוב מאיזה צד פוליטי. זה שהייתה הפגנה גם של הימין וגם של השמאל והיו משהו כמו מיליון אזרחים שהפגינו ברחובות, זה דבר חיובי בעיניי, זה טוב שאזרחים מעורבים".
"שאלתי את העוקבות אם הן מעדיפות אסקפיזם או שיחה על המצב"
ולפעמים צריך גם להבין שהגולשים נכנסים לרשתות החברתיות במטרה לברוח קצת מהמציאות הקשה, ולא מעוניינים להיתקל בפוסטים אקטואליים – במיוחד לא מכוכבי הרשת החביבים עליהם. מעיין אדם מתפרנסת מהבעת דעותיה, היא מגישה תוכנית טלוויזיה יומית ותוכנית רדיו שבועית שעוסקות באקטואליה, ועם זאת היא בכל זאת התייעצה עם 285 אלף העוקבות שלה לגבי התכנים שהיו רוצות שתפרסם: "ממש סקרתי ושאלתי אותן מה הן היו מעדיפות, אסקפיזם או שנדבר על המצב ולשמוע את דעתי. זה ממש התחלק חצי-חצי. אז מצאתי את הדרך לשלב, הבעתי את דעתי אבל גם השתדלתי להתייחס למצב עם מסרים מרגיעים של אחדות".
למרות הניסיונות לפייס ולהרגיע, אדם הרי ידועה כמושכת אש וגם במקרה הזה היא עוררה לעתים את כעס הגולשים: "לא משנה מה תכתבי, יהיה מי שיגיב נגד. 90 אחוז מהתגובות היו מכבדות והשאר תוקפניות ואלימות. אז קרו אחד משני דברים, או שהם הסירו עוקב ואני מכבדת את זה, או שאני חסמתי אבל אני חייבת להגיד שזה היה מאוד מינורי".
כמה עוקבים נפרדו ממך?
"מספרים מינימליים, כמה מאות ואני ממש בסדר עם זה".
דנית גרינברג, לעומתה, חוותה נטישת עוקבים קצת יותר דרסטית. גרינברג היא אחת המשפיעניות הבולטות בארץ ואחראית להרבה סרטונים הומוריסטיים שהפכו להצלחות ויראליות – בראשם תחזיות מזג האוויר הממכרות שלה. אבל כשיצאה להפגין, היו לא מעט גולשים שהבהירו לה שלא עבור זה הם נכנסים לעמוד שלה: "בערך 2,000 עוקבים ירדו בגלל שהלכתי להפגנה אחרי שפיטרו את גלנט. גם בכל פעם ששיתפתי משהו שקשור למצב קיבלתי קללות מכאלה שלא חושבים כמוני. מישהו כתב לי 'שמאלנית מסריחה, תעופי מהמדינה, את הולכת אחרי העדר'. כל מיני כאלה. זו תחושה מבאסת, שאני לא יכולה לומר את דעתי במדינה הזו ושהצד השני ישר מקלל. מנגד היו גם הרבה הודעות תומכות ויפות".
קיבלת הערות או פידבקים מהמותגים והחברות שאת מפרסמת?
"לא העירו לי על זה, רוב הסביבה שלי חושבת כמוני. אבל אני יכולה לומר שבנושא אחר שהיה במדינה לפני כמה חודשים, כן התבטאתי והיה לקוח שאמר לי 'תירגעי עם זה'. אני באמת מנסה להביע את דעתי מבלי לפגוע באף אחד. אנחנו לא כאן רק בשביל מכירות, אלא גם כדי לומר מה אנחנו חושבות."
סביר להניח שנטלי דדון בהחלט תסכים עם האמירה הזאת. כבר הזכרנו את דדון כמישהי שמרבה להביע את דעותיה ללא חשש, מה שהביא לה הרבה עוקבים תומכים (בלשון המעטה - יש לה 804 אלף עוקבים) ועם זאת גם לא מעט ביקורת שלילית. בימים אלו במיוחד, חשוב לה לשתף ולהעביר מסרים: "אף פעם לא סיננתי תחושות, מחשבות או אירועים שעברו עלי, אז בטח שלא אתחיל עכשיו כשהכול מסביב בוער. מה יגידו או איך זה ישפיע פחות מנהל אותי".
אז לא היה חשש שתאבדי מכירות והקלקות?
"הפחד לא מנהל אותי, אני מתנהלת מתוך אמונה שאם דלת נסגרת זה בגלל שאחרת נפתחת, אני תמיד אומרת שפרנסה היא בידי שמיים".
מה עם המותגים שאת עובדת איתם? לא הביעו חשש שהדעתנות שלך תפגע להם בהכנסות?
"אין ספק שהסוכנים שלי רוצים בטובתי ולפעמים מנסים לאזן אותי, אז אני מבטיחה להפסיק וחוזרת אחרי שעתיים, זה חזק ממני".
גם דדון מספרת שהיא לא ראתה שינוי מהותי במספר העוקבים שלה: "זה די מתאזן, על כל 10 עוקבים שיורדים, עולים תמיד יותר ויש ימים שאפילו כפול. אני מקבלת המון אהבה. זו ממש הרגשת שליחות לאנשים שמרגישים שקופים בימים אלו".
מה דעתך על סלבס שמתעלמים מהמצב ומפרסמים תכנים לא קשורים?
"אני לא יכולה לראות מצב שבו קורה מה שקורה סביבי, ואצלי יעלה רק קוד קופון ו'ערוץ החיים הטובים'. זה חלק מהאותנטיות שאני לא אוותר עליה".
יחד עם זאת היא מודה: "אני לא מכירה יותר מדי סלבס שעוסקים כמוני באופן אינטנסיבי בהסברה ודוברות של ממש מהצד הזה של המפה. וזה לא עניין של אומץ, אלא של חופש הביטוי ועמידה על העקרונות שלי ועל מה שבאמת חשוב לי, והמדינה הזאת חשובה לי".
ועדיין, היא מבהירה שמי שייכנס לעמוד שלה לא ימצא רק אקטואליה לוהטת ומניפסטים: "אני מנסה לייצר חומרים שיתנו לנו מקום לברוח אליו, זה הכרחי, כי כולם בחרדה וכולם זקוקים למקום הזה".
יעל גולדמן מסכימה עם הנאמר ומוסיפה: "אי אפשר רק לחיות את המצב, יש גם חיים, טיולים וילדים וזה בסדר. בסופו של דבר אנחנו לא מקבלי ההחלטות. אני כן חושבת שלא עוקבים אחרי בגלל הדעות שלי. אבל אני חושבת שאי אפשר להתעלם וזה באמת צו השעה, אי אפשר להיות טפלון".
"המיוצגים מעדכנים ומבקשים אישור"
יח"צנית בכירה ששוחחנו עמה, סיפרה שלמרות הרצון המובן של הסלבס להשמיע את קולם – צריך לזכור שאחרי לא מעט מהם בכל זאת עומדת מערכת משומנת וכלכלית של מותגים שקשורים בשמם הטוב ובאהדת הציבור אליהם. להכעיס קונים פוטנציאליים - הוא מן הסתם משהו שהחברות ממש לא מעוניינות בו. לכן לא מעט פוסטים ונושאים שעלולים להיחשב כ"בעייתיים", עוברים קודם דרך מערך היח"צ והסוכנים: "לא רק שמיוצגים מעדכנים, הם גם מתייעצים, נעזרים בניסוח ושולחים לאישור. יש כללים ודיון לגבי האם להתייחס ובאיזו דרך".
ויש כאלו שזה באמת פגע להם בעבודות עתידיות?
"הדוגמה הבולטת היא נטלי דדון, שהקרבה שלה לימין, שהפכה להיות קיצונית בעיני הרבה אנשים, כן פגעה בעבודות שלה. אנשים לא רוצים להתקרב ולגעת בזה".
יש דרך להביע דעה שנויה במחלוקת ולצאת מזה ללא פגע?
"יש כאלה שהן מספיק חזקות ומביעות את דעתן בצורה מאוד אינטליגנטית ומחושבת, כך שהפגיעה בעמוד שלהן היא מינימלית. אחרות עושות את זה בצורה שיש בה המון אנטגוניזם, אבל אלו שעושות את זה בצורה נעימה, גם אם לא תסכימו עם הדעה שלהן, אתם לא תינטשו את העמוד".
קורה שאתם מייעצים לטאלנטים לשתוק ולא להביע את דעתם?
"בסופו של דבר אנשים עוקבים אחרי משפיענים כי הם מתחברים לתוכן שלהם ומעניין אותם לדעת מה הם אומרים. הם רוצים לדעת שהסלבס שהם אוהבים לא ריקים מתוכן ושאכפת להם מה קורה במדינה, וזה לא קשור לימין ושמאל בשום צורה. הקהל ברובו הוא באמת ימני, אבל מה שחשוב לו זה לדעת שהמדינה ועם ישראל חשובים לך, אחרת זה יכול לפגוע בעמוד".
"אני מעדיף לייצג אמנים עם אג'נדה, עם עמוד שדרה אנושי"
סוכנות טאלנטים מוכרת מסכימה עם האמירה הזאת: "אני חושבת שזה נכון לטאלנטים להביע את דעתם ברשתות החברתיות. הם יוצרי תוכן ומובילי דעה, ולשם זה הגיעו העוקבים שלהם. מצד שני, כשמדברים על פוליטיקה, השיח לעתים הוא נורא קיצוני ואלים. יש לי מיוצגת שהתייעצה איתי לפני שהעלתה פוסט, שלא נאמר בו משהו אלים, לועג או שהיה יכול לפגוע. ועדיין היא קיבלה בגללו הודעות נאצה, שהיא תומכת במחבלים, וזה הגיע לרמה של איומים על החיים שלה".
אם טאלנט מאוד רוצה להביע את דעתו, כדאי לו לעשות את זה גם אם הוא עלול להפסיד עוקבים?
"יש פעמים שאני חושבת שכן. יש אנשים שזה ה'אני המאמין' שלהם, ואם זו האג'נדה שלו והוא לוקח בחשבון שהוא עלול להכעיס את העוקבים, אז כן, שיילך עם האמת שלו. אנחנו חיים פה ואי אפשר להתעלם ממה שקורה – זכותו של אדם להביע את דעתו. בסיטואציות מסוימות אני כן מבקשת לפעמים להימנע או להביע דעה ניטרלית, כי התגובות עלולות להיות קשות. זה עצוב שזה ככה, כי אני חושבת שיוצרי תוכן ומובילי דעה צריכים להיות איתנים בדעתם ושיוכלו להביע אותה. יש לי מיוצגים שיפרסמו מה שבא להם ולא יסתכלו על הטוקבקים, ואני מעריצה את זה. גם אז הם מתייעצים כמובן, אבל כל עוד הדעה ראויה ונכונה להם, שיפרסמו, חד משמעית".
סוכן שחקנים מצליח שדיברנו עמו אומר שגם הוא מעודד את המיוצגים שלו להשמיע את קולם, ושלדעתו זה אף נדרש מהם: "אני חושב שיש זמנים ואירועים שאי אפשר להשאר אדישים אליהם, ואני מעדיף לייצג אמנים עם אג'נדה, עם עמוד שדרה אנושי. תפקיד האמן בהיסטוריה הוא להשמיע דעה, לזעזע את המערכת אבל גם לבדר ולהשכיח את הצרות. אנשים עם עשרות ומאות אלפי עוקבים, יש להם אחריות מוסרית ומצפונית. יש זמנים בהיסטוריה שאסור להיות שקטים. אמן יהיה יותר מוערך אם תהיה לו אג'נדה ולאו דווקא עוד קמפיין לטחורים".
