לפני מספר שבועות כריסי טייגן בישרה לעוקביה את החדשות העצובות על כך שבשבוע ה-20 להיריונה, היא עברה לידה שקטה .היא ובעלה, הזמר ג'ון לג'נד, שיתפו מספר תמונות עצובות ומצמררות מחדר הלידה, וסיפרו כי קראו לתינוק הקטן ג'ק.
אתמול (ג') פירסמה הכוכבת מאמר בו היא משתפת את הקוראים במה שעבר עליה לפני הלידה, ובהרגשתה מאז החוויה הקשה שעברה: "הייתי לפני כן במנוחת מיטה מוחלטת, בניסיון להביא את הבחור הקטן לשבוע 28, איזור בטוח יותר עבור העובר. הרופאים איבחנו אותי עם הפרעה חלקית בשלייה... עקבנו אחריה, בתקווה שהיא תחלים ותיעצר. במיטה דיממתי ללא הפסקה, החלפתי לעצמי את החיתולים כל כמה שעות, כשהתחלתי להרגיש לא בנח לשכב בתוך הדם. הפכתי להיות מומחית לחיתולים למבוגרים לבידור האישי שלי".
טייגן מספרת שככל שהדימום התגבר, כך הנוזלים שלה ברחם הלכו ואזלו: "לג'ק כבר לא היה מקום לצוף בו. בשלב מסויים היו כל כך מעט נוזלים, שהרגשתי מחוץ לבטן שלי את הזרועות והרגליים שלו".
הרופאים הבהירו לטייגן שלמרות עירויי הדם הרבים שקיבלה, התינוק לא ישרוד וייתכן וגם היא לא: "זה היה הזמן להיפרד. בכיתי קצת בהתחלה, אז נכנסתי להתקף בכי מלא של נזלת ודמעות. הנשימה שלי לא עמדה בקצב של העצב הרב שבו הייתי. גם בזמן שאני כותבת את זה, אני מרגישה את הכאב מחדש. עצב כל כך גדול".
לאחר הלידה, טייגן ולג'נד נפרדו מהתינוק בפרטיות: "ביקשתי מהאחיות להראות לי את הידיים והרגליים שלו, ונישקתי אותם שוב ושוב ושוב. אין לי מושג מתי הפסקתי. זה נמשך 10 דקות או שעה".
הכוכבת גם התייחסה לתמונות העצובות מחדר הלידה שפירסמה: "ביקשתי מאמי ומג'ון שיצלמו בלי להתחשב במצבי. הסברתי לג'ון - שהיסס מאוד - שאני צריכה את התמונות ואני לא רוצה לבקש שוב לעולם. שהוא פשוט חייב לעשות את זה. והוא שנא את זה, אני יודעת. זה לא נראה לו הגיוני בזמנו, אבל אני ידעתי שאני אצטרך תמונות של הרגע הזה לעד, ממש כמו שהייתי צריכה תמונות שלנו מתנשקים בחתונה או אחרי הלידה של לונה ומיילס. וידעתי שאני חייבת לחלוק את הסיפור הזה".
ולגבי הסערה שהן עוררו? היא מבהירה חד משמעית שזה לא משנה לה כהוא זה. "אני לא יכולה לתאר לכם עד כמה לא אכפת לי שאתם שונאים את התמונות. כמה לא אכפת לי שזה לא משהו שאתם הייתם עושים. אני חייתי את זה, אני בחרתי לעשות את זה, ויותר מהכל, התמונות האלה מיועדות עבור אלו שחוו זאת גם או סקרנים לדעת מה קורה במצב כזה. דעתם של אחרים לא משנה לי".
אפרו של ג'ק נמצא כעת בקופסה קטנה, אשר אותה המשפחה מתכננת לקבור מתחת לעץ בביתם החדש, שם היה אמור להיות לו חדר. "אומרים שחוויה כזו יוצרת חור בלב. חור בהחלט נוצר אבל הוא התמלא באהבה כלפי משהו שאהבתי כל כך. הוא לא מרגיש ריק, החלל הזה. הוא מלא".
טייגן מספרת שבימים אלו היא מוצאת את עצמה בוכה לפעמים, ומרעיפה הרבה אהבה על ילדיה, לונה (4) ומיילס (2). היא גם מודה לכל מי שעודד ותמך במשפחה בשבועות האחרונים: "הבית שלנו מלא בפרחים של חביבות. מכתבים הציפו אותנו ונקראו כולם בעיניים דומעות. הודעות מאנשים זרים ברשתות החברתיות מילאו את ימיי, כאלו שהתחילו במשפט: 'בטח לא תקראי את זה...'. אני מבטיחה לכם שקראתי".
