בחודש שעבר הופתעו עוקביו של מארק וולברג לגלות בפיד שלהם תמונה שפירסם, בה הוא נראה שונה מהרגיל: השחקן המסוקס והשרירי שמתהדר בדרך כלל בריבועים משורטטים בבטן, נראה שוכב במיטתו ללא חולצה, חושף כרס גדולה ולא אופיינית. הכוכב, שמן הסתם חזה את התגובות הנדהמות שתעורר התמונה, סיפר שהשינוי החיצוני נעשה לטובת סרט חדש בו הוא מככב, עבורו העלה עד כה במשקלו קרוב ל-10 ק"ג, עם תכנון להכפיל את הכמות עד לתחילת הצילומים.
"אני רוצה ללכת למאפיות, למזללות, אני רוצה פנקייקים. אני רוצה לאכול כל דבר שאוכל להניח עליו את ידיי", הוא כתב, ספק בצחוק ספק ברצינות. וכנראה שזה בדיוק הזמן להתפרע עם הקלוריות – וולברג חוגג ממש היום (שבת) את יום הולדתו ה-50, מה שאומר שהוא בהחלט יכול להרשות לעצמו לאכול כמה פרוסות שרק ירצה מעוגת יום ההולדת שלו, ויותר מכך.
וולברג נחשב היום לאחד השחקנים המצליחים והאהובים בהוליווד ,אבל עבר כמה גילגולים בקריירה ובחייו האישיים עד שהגיע למעמד הזה. הפריצה הגדולה שלו הגיעה בעיקר בזכות מראהו החיצוני, כשכיכב בלבוש מינימלי בקמפיינים של המעצב קלווין קליין והפך כמעט בין לילה לסופרסטאר.
הציבור הכיר אותו עוד לפני כן, אבל כזמר. כשהיה בן 13 הוא ואחיו הגדול דוני וולברג הצטרפו ללהקת בנים בשם New Kids On The Block, שהייתה בשלבי הקמתה הראשונים. מאוחר יותר זכתה הלהקה להצלחה ענקית ברחבי העולם, גם אצלנו (כמובן שבישראל של שנות ה-80, הקפידו לתרגם את שמה ל"הנערים החדשים בשיכון") - אך מארק לא נשאר בה מספיק זמן כדי ליהנות מההצלחה - הוא עזב אותה חודשים ספורים לאחר שהוקמה. לפי אחיו, הסיבה לפרישתו של מארק בטרם עת הייתה פשוטה: "הוא לא רצה להיות בסטודיו, הוא העדיף להסתובב עם החברים שלו ולגנוב מכוניות", סיפר דוני בביוגרפיה הרשמית של הלהקה.
הוריו של וולברג התגרשו כשהיה בן 11, ולימים אמו הודתה שהיא מאשימה את עצמה בכך שהזניחה את בנה ותרמה לכך שהסתובב ברחובות ועשה צרות. והמילה "צרות" היא בלשון המעטה, כן? בגיל 14 וולברג כבר היה מחוץ לבית הספר, גנב מחנויות, השתמש בסמים ומכר אותם.
כשהיה בן 15 וולברג וחבריו הואשמו בשני מקרים שונים של תקיפת ילדים שחורים, לאחר שרדפו אחריהם, קיללו אותם וזרקו עליהם אבנים. המקרים האלו הוסדרו מחוץ לכותלי בית המשפט, אך זה לא נגמר שם – כשהיה בן 17 תקף וולברג שני גברים ויאטנמיים, אחד מהם היכה עד שאיבד את ההכרה. לאחר מכן תירץ את התקיפות בכך שהיה במהלכן תחת השפעת סמים. הוא נשפט ונידון לשנתיים מאסר, מתוכם ריצה 45 ימים בלבד. את הלקח הוא לא למד – כמה שנים לאחר מכן הוא תקף את אחד משכניו ושבר את הלסת שלו. גם המקרה הזה נפתר בין שני הצדדים ללא התערבות משפטית.
בסופו של דבר הוא הבין שעליו לקחת את עצמו בידיים ולהתנתק מהסביבה הרעילה שהקיפה אותו: "למדתי מהטעויות שלי, החלטתי ללכת נגד הזרם ולעזוב את הכנופיה. זה הפך את החיים שלי בשכונה להרבה יותר קשים, אבל התגאיתי בכך שעשיתי את הדבר הנכון וששיניתי את חיי".
וולברג כמובן היה שמח לשכוח מהתקריות האלה – ב-2014 הוא הגיש בקשה לקבל חנינה על המקרה בגינו נשלח לכלא ולמחוק את התקרית מתיקו הפלילי: "אני מלא חרטה על מעשיי באותו לילה, ועל הנזק המתמשך שייתכן וגרמתי לקורבנות", כתב בבקשה שהגיש. גרסה אחרת של "אני מתנצל אם פגעתי". קריסטין אטווד, אחת מהילדות שתקף כשהיה בן 15 לא מאמינה שהכוכב שינה את עורו: "לא אכפת לי מי הוא. אם אתה גזען, תמיד תהיה גזען. הניסיונות שלו להשכיח את מה שעשה הם לא בסדר". לעומתה, ג'וני טרין, הגבר הוויאטנמי שוולברג תקף, היה סלחן יותר: "הוא היה צעיר ופזיז, אבל אני סולח לו. הפשע ההוא לא צריך לרדוף אותו יותר". כשנתיים לאחר שהגיש את הבקשה, וולברג עצמו ביטל אותה ואמר שהוא מתחרט על כך שהגיש אותה.
בשנה שעברה הוא ניסה להסביר את הסיבה להתנהגותו בכך שבילדותו היה בעצמו קורבן להתעללות מהסביבה ומאחיו הגדולים (וולברג הוא הצעיר מבין 9 אחים ואחיות): "הייתה אלימות בכל מקום", סיפר. "תמיד נכנסתי לצרות, והייתי די קטן. היו סיטואציות בהן הייתי טרף קל ונאלצתי להגן על עצמי. לא פשוט לנווט את החיים בתור בן עשרה צנום בסביבת גברים מבוגרים".
וולברג המיר את חיי הפשע בקריירה מוזיקלית - ב-1991, כשהיה בן 19, הקים להקת היפ הופ ומצא לעצמו כינוי קליט שאיתו התפרסם: "מארקי מארק". הלהקה, Marky Mark and the Funky Bunch, כבשה את המצעדים עם הלהיט Good Vibrations אבל לא זכתה להצלחה ארוכת ימים והתפרקה כעבור שלוש שנים. וולברג, עדיין עם אותו כינוי, ניסה לנצל את המומנטום כדי להמשיך לקריירת סולו מוזיקלית, אבל זו לא עוררה יותר מדי הדים. זה לא שהקהל לא התעניין בו - הוא פשוט העדיף להסתכל עליו מאשר לשמוע אותו.
בקליפים של להקתו, וולברג חשף גוף מרשים ונאה מאוד למראה, מה שעורר את עניינו של מעצב העל קלווין קליין. זה מיהר להחתים את וולברג על חוזה והציב אותו בחזית מודעות הפרסומות שלו כשהוא לבוש לרוב בתחתונים בלבד. בחלק מהן הצטרפה אליו גם הדוגמנית קייט מוס, כשהיא צמודה לוולברג ללא חלק עליון לגופה.
הקמפיין אמנם היה לוהט, אך האווירה מאחורי הקלעים לעומת זאת, הייתה קרירה למדי. מוס סיפרה שהחוויה הייתה עבורה מאוד לא נעימה ושוולברג לא היה פרטנר מוצלח ומכיל במיוחד: "הוא היה אידיוט אז, לא הכי נחמד", אמרה. וולברג אכן עקץ אותה בריאיון שנערך עימו לאחר הצילומים, בו אמר עליה: "המראה הדקיק לא מלהיב אותי, היא קצת דומה לאחיין שלי. אני מתעניין בנשים עגלגלות יותר". קלווין קליין הודה גם הוא שהזיווג לא היה מוצלח במיוחד: "הם לא סבלו אחד את השנייה". מוס סיפרה שלאחר הצילומים עברה התמוטטות עצבים ולא יצאה מהמיטה במשך שבועיים.
כעת, במרחק של 30 שנה, וולברג מכה על חטא, בערך: "כנראה שהייתי קצת מחוספס מדי. עשיתי את שלי ולא הייתי חברותי מדי, נגיד את זה ככה. אבל מאז יצא לנו להיתקל אחד בשנייה, אמרנו שלום ודיברנו קצת".
בכל אופן, התמונות בכיכובו זכו להצלחה ענקית, לא רק בארה"ב אלא ברחבי העולם, והקמפיין השיג את מטרתו - המכירות צמחו משמעותית ועזרו לחברת "קלווין קליין" לצאת מהצרות הכלכליות שבה הייתה באותה תקופה. וולברג והמותג שפירסם הפכו מזוהים יחדיו ולעיתים היה נראה שהפרזנטור מאפיל על המוצר אותו פירסם וגונב ממנו לחלוטין את הפוקוס. ניל קראפט, שהיה בזמנו אחד מבכירי החברה, נזכר: "זה היה 15 שנה לפני עידן הרשתות החברתיות והטלפונים הסלולאריים, אבל כשהוא הגיע למדידות - אנשים שמעו על זה והתנפלו על הסטודיו. בנות הכניסו את מספרי הטלפון שלהן דרך החלונות".
ההצלחה גם הביאה איתה פוטושוט מוכר למגזין הבידור "ואניטי פייר" שצילמה צלמת העל אנני ליבוביץ' – גם שם וולברג לבש מעט מאוד בד וחשף הרבה מאוד עור. ומי שרצה להתהדר בגוף שרירי כמו שלו (או לפחות לנסות לקבל כזה אחד), יכול היה לרכוש את קלטת ההתעמלות הביתית שהוציא ב-1992.
בשלב מסויים וולברג מיצה את עולם הדוגמנות. תוך כדי שתמונותיו מופיעות בחוצות הערים הגדולות ביותר בעולם, ולאחר שהקריירה המוזיקלית שלו לא הגיעה להישגים הרצויים – הוא פנה לכבוש אפיק חדש, הפעם כשחקן. בשנת 1993 הוא עשה את תפקיד המשחק הראשון שלו בסרט הטלוויזיה "המורה המחליפה", שם עדיין קיבל קרדיט כמארקי מארק. אבל הוא לא נשאר על המסך הקטן לאורך זמן רב, מיד לאחר מכן קיבל את תפקידו הקולנועי הראשון בסרט "חכם על גדולים" (1994) בו כיכב לצד דני דה ויטו, ומשם נסללה לו הדרך לקריירת משחק מצליחה ומכובדת, שכללה קלאסיקות קולנועיות כמו "יומן נעורים", "לילות בוגי", "השתולים" (עליו היה גם מועמד לאוסקר), "טד" וכמובן: "רובוטריקים: האביר האחרון" (טוב, אולי בלי האחרון).
ההצלחה והמעמד מביאים איתם כמובן גם משכורת הולמת: וולברג דורש ומקבל 17 מיליון דולר לסרט. ב-2017 הסכום הזה הפך אותו לשחקן המרוויח ביותר בעולם באותה השנה, בעקבות שרשרת סרטים מאוד מצליחים שעשה, על כל אחד מהם קיבל את המשכורת הקבועה שלו פלוס אחוזים. אך אליה וקוץ זה: באותה השנה מגזין פורבס גם הכריז עליו בתור השחקן שמקבל את המשכורת ההוליוודית הכי גבוהה, ואופס: לא מחזיר את ההשקעה, מכיוון שלצד אותם סרטים שגרפו הון בקופות, היו גם לא מעט כישלונות.
כנראה שאת וולברג התואר הספציפי הזה לא הטריד, בסך הכל הונו מוערך היום בשווי כולל של 350 מיליון דולר. אגב, ההכנסות האלו כוללות גם רווחים מרשת מסעדות שהכוכב פתח עם אחיו דוני ופול, העונה לשם המשעשע Whalburgers - שילוב של שם משפחתם והמילה המבורגרים. פתיחת המסעדה לוותה בסדרת ריאליטי של בני המשפחה, ששודרה בין השנים 2014-2019.
בין לבין הוא גם שומר על חיי זוגיות ומשפחה מאוד יציבים יחסית לנוף ההוליוודי: הוא ואשתו, הדוגמנית ריאה דנהאם, מציינים השנה 20 שנות זוגיות. החתונה הגיעה בשלב מאוחר יותר, ב-2009, כשהם כבר היו הורים ל-3 ילדים. ב-2010 נולדה להם בת נוספת.
למרות שהשאיר את ימי הדוגמנות שלו הרחק מאחוריו, המראה החיצוני שלו עדיין משחק תפקיד משמעותי במקצוע שלו כשחקן. יש לציין שוולברג כבר רגיל לשינויים קיצוניים במשקלו עבור תפקידים: ב-2013 הוא עלה יותר מ-20 ק"ג עבור הסרט "רווח וכאב" – בזכות 5 אימוני משקולות בשבוע ו-10 ארוחות מדי יום. הוא השיל את כל מה שהעלה ועוד 7 ק"ג נוספים כשנה לאחר מכן עבור הסרט "המהמר". לאחר מכן עלה שוב במשקל עבור הסרטים "אסון בלב ים" ו"הגיבורים של בוסטון" שיצאו ב-2016, אחריהם פצח בדיאטה קשוחה על מנת להגיע עם אחוזי שומן מינימליים – 6.9 אחוזים ליתר דיוק, לצילומי הסרט "רובוטריקים: האביר האחרון" שיצא כשנה לאחר מכן.
כמובן שבתור כוכב הוליוודי, יש לו את כל המזומנים והמשאבים על מנת להיכנס ולצאת מכושר בדרך נכונה ובריאה, אבל גם בלי קשר לדרישות המראה של התפקידים שהוא עושה, וולברג מכור לאימונים ולספורט – ב-2018 הוא פרסם את לוח הזמנים הקבוע שעל פיו הוא מתנהל, שיגרום גם לאנשים הכי פעילים ועסוקים להרגיש שהם מתבטלים לחינם: הכוכב מתעורר מדי יום (או שבעצם – מדי לילה) ב-2:30 לפנות בוקר ואחרי תפילה וארוחה, מתייצב כבר בשעה 3:40 במכון הכושר לאימון של שעה וחצי. לאחר מכן מגיעים משחק גולף, טיפולי קריותרפיה (טיפול בקור להעלמת סימני ההזדקנות), פגישות עסקים, בילויים עם המשפחה, כמה ארוחות ועוד אימון כושר נוסף אחר הצהריים. כן חברים, בזמן שחלקנו מתקשים לשכנע את עצמנו לצאת להליכה של רבע שעה, וולברג כבר מספיק לעשות אימון כושר שני לאותו יום. למקרה שתהיתם, הוא אפילו לא נשאר ער כדי לראות את החדשות של שעה שמונה, והולך לישון כבר ב-19:30.
בשנים האחרונות הוא הקנה לעצמו של שם סמכות לענייני ספורט ותזונה: מלבד פוסטים רבים שמוקדשים לאימונים שלו, וולברג גם השקיע בשנים האחרונות במספר מותגים ומוצרים של כושר ובריאות ואפילו הצטרף כשותף ברשת של מכוני כושר F45, שמתהדרת באימוני מאמץ בעצימות גבוהה באורך של 45 דקות. לפני כחודשיים הודיעה חברת מוצרי הכושר Power Plate שהכוכב מצטרף אליה כ"שגריר המותג", דרך מרשימה להגיד שהוא יהיה הפרזנטור שלהם, ועם מניות בחברה.
לפני שפצח באתגר העלאת המשקל עבור סרטו החדש, וולברג דיבר רבות על הקשיים להישאר בכושר בתקופת הקורונה ועודד את הציבור לשמור על בריאותו: "כושר ועבודה קשה הם הרגל עבורי. אני תמיד מעודד את אלו שמסביבי לשאוף ליותר. כך מסע מתחיל בצעד קטן, ואם הזנחתם את בריאותכם או שמעולם לא עשיתם כושר גופני, כל מה שעליכם לעשות הוא פשוט לזרוק את עצמכם לתוך זה ולהתחיל. המפתח הוא להתחיל בקטן, כך שתוכלו לקום בבוקר שלמחרת ולהרגיש טוב עם עצמכם".
למרות התשוקה שלו לאורח חיים ספורטיבי ולבניית גוף לתלפיות (אלא אם סרטיו כמובן דורשים אחרת), כשמזכירים לו כעת את קריירת הדוגמנות שלו הוא בעיקר נבוך. לפני כמה שנים אמר: "אני בשנות ה-40 לחיי, נשוי ואב לארבעה ילדים. אני מנסה להשאיר את התדמית הזו מאחוריי".
