ימי המלחמה הראשונים הביאו איתם תמיכה ממקור די מפתיע: כוכבי הוליווד. בתור ישראלים, אנחנו מכירים מקרוב את הביקורתיות החריפה שיש לסלבס מעבר לים לגבי ישראל ומדיניותה בשטחים. לכן כשהפעם קיבלנו הזדהות, זה היווה נחמה, ולו מעטה מאוד, בימים קשים כל כך.
באופן כנראה פחות מפתיע - התמיכה הגורפת הייתה קצרת מועד. הפוסטים התומכים של כוכבים כמו דייוויד שווימר, ג'יימי לי קרטיס, קריס ג'נר, מייקל רפפורט ואלן דג'נרס, נבלעו בשלל טקסטים מאוזנים יותר לכיוון הצד הפלסטיני, כאלו שמבינים את שני הצדדים.
על כל סלב תומך כמו איימי שומר, היו הרבה יותר נייטרלים כמו ג'סטין ביבר, קיילי ג'נר, האחיות קרדשיאן ודווין ג'ונסון התייחסו למצב, אבל דיברו בעיקר על הסבל שעוברים הילדים בשני הצדדים. אפילו אדם סנדלר היהודי כתב: "אני מתפלל עבור השלום והביטחון של ישראלים ופלסטינים בכל מקום". אף אחד מהם לא נקט עמדה מובהקת נגד חמאס והטרור, ובהחלט אפשר להניח שהחשש שלהם ממתקפת גולשים פרו-פלסטינים גרמה להם לגמגם.
השחקנית היהודייה שרה פוסטר למשל, פרסמה פוסט הבהרה בהמשך לתכנים הפרו-ישראליים שהעלתה, וכתבה: "אני לא יהודייה, אני אנושית. לבי כואב עבור על הילדים... אני שולחת תפילות אינסופיות עבור הילדים הישראלים והפלסטינים, שהם הקורבנות העיקריים של המלחמה". עם זאת היא הבהירה: "אם אראה עוד פעם אחת פוסט שאומר 'ההקשר חשוב', אני אקיא. ההקשר לא משנה כשמדובר בפעוטות ותינוקות שמעונים למוות, באונס וברצח. אם הייתי רואה אנשים מריעים ומציגים לראווה אישה מתה בתל אביב, הייתי מדברת גם נגדם. אם הייתי רואה את צה"ל עורף ראשי תינוקות, הייתי יוצאת נגדם. אם אנחנו לא יכולים כחברה לגנות את המעשים האלה, אין לנו תקווה".
6 צפייה בגלריה
"אם אראה עוד פעם אחת פוסט שאומר 'ההקשר חשוב', אני אקיא". שרה פוסטר
(צילום: Mike Coppola\GettyImages)
שאלה לא נעימה, ותשובה נעימה אפילו פחות
פוסטר צודקת – איך יכול להיות שמעשים כל כך מתועבים לא זוכים לגינוי גורף ותקיף? וזה מביא אותנו לשאלה הבלתי נמנעת והלא נעימה: איך יכול להיות שהוליווד כל כך נגדנו, במיוחד כשעל פניו היא דווקא אמורה די לחבב אותנו, שכן רבים מחבריה ומכוכביה יהודים?
התשובה הברורה מאליה, היא שלהרבה מאותם כוכבים יהודים אין ממש זיקה לישראל, ואם כן – ההתנגדות שלהם לממשלתנו חזקה הרבה יותר. קחו את נטלי פורטמן בתור הדוגמה המתבקשת, כוכבת יהודייה שנולדה בישראל והרבתה לבקר כאן – אבל לא חסכה בביקורת לאורך השנים. בנוסף, אין מנוס מלהודות - לאהוב את ישראל זה פשוט לא פופולרי, ובהוליווד שמתבססת כולה על אהדת הקהל, חייבים לפחות למראית עין לאחוז בדעות המקובלות.
אבל נראה שיש סיבה נוספת להתעלמות ההוליוודית, והיא מטרידה אף יותר: האנטישמיות הגואה בארה"ב שמצאה את דרכה גם להוליווד. וכעת נראה שגם כוכביה היהודים לא מסוגלים להתעלם מכך.
השבוע צעדו ברחובות ניו יורק דברה מסינג ואיימי שומר – תומכות ישראל מובהקות, ביחד עם נועה קירל ונועה תשבי, כשבידיהן תמונות החטופים הישראלים. הן תלו אותן על קירות ודיברו עם כלי התקשורת הזרים. הבוקר (ה') פרסם השחקן לייב שרייבר תמונה של אחת מאותן כרזות, עליה הופיעה תמונתו של אריאל בן ה-4, כשהיא מושחתת כולה. הוא כתב: "יש באוויר זן אלים במיוחד של אנטישמיות בימים אלו".
"ארגון התסריטאים הביע את דעתו דרך השתיקה שלו"
אתמול התראיינה השחקנית ג'וליאנה מרגוליס למגזין Variety במסגרת כנס בנושא "הוליווד ואנטישמיות", והעבירה ביקורת נוקבת: "השתיקה הזאת מדכאת אותי", אמרה. "אני מנסה להבין מדוע כל אדם בתעשייה שלנו לא נעמד על רגליו. אני לא מבינה את זה. זה מזעזע".
מרגוליס העלתה השערה לגבי השתיקה, וסביר להניח שהיא צודקת: "אני לא יודעת ממה הם מפחדים. לאבד עוקבים? זה פשוט מטורף בעיניי. אני לא מתנהלת כך".
באחד הפאנלים שנערכו בכנס, דובר גם על השתיקה של ארגון התסריטאים בהוליווד. בעוד שארגוני השחקנים והבמאים פרסמו הודעות גינוי, זה של התסריטאים התעלם לחלוטין. ג'ואל פילדס, יוצר הסדרה "האמריקנים", אמר בכנס: "ארגון התסריטאים אכזב אותנו מאוד. בתור ארגון שמקפיד להוציא הצהרות ולוודא שהוא נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה, הפעם הוא הוא הביע את דעתו דרך השתיקה שלו".
התסריטאית והמפיקה אילנה וורניק לא חששה להצהיר: "לארגון התסריטאים יש בעיה של שנאת יהודים, ועלינו להגיד זאת בקול רם". היא הוסיפה: "זו אידיאולוגיה שמבוססת על תדמית ורגשות, לא על עובדות ומציאות. יש דעה רווחת שהאדם או הקבוצה שנחשבים לחלשים הם אלו שתמיד צודקים בעוד שהחזקים תמיד טועים".
השחקנית עמנואל שריקי ("הפמליה", "סופרמן ולויס") חידדה את דבריה וסיפרה שכשדיברה נגד אנטישמיות, הבינה להפתעתה שהיא לא מקבלת תמיכה מהסובבים אותה: "שמתי לב שהדברים שאמרתי לא קיבלו הד. מסיבה כלשהי, כשזה נוגע לאנטישמיות, היהודים לא נחשבים. שנאה נגד יהודים היא נושא שנוי במחלוקת, הרבה אנשים נמנעים מלדבר על כך והנושא נחשב לרגיש או מבלבל. ובינתיים האנטישמיות באמריקה גואה, בין אם אלו דבריו של קניה ווסט על 'מסע הרג' או יהודים שנרצחים בבתי כנסת".
6 צפייה בגלריה
"אני לא יודעת ממה הם מפחדים. לאבד עוקבים? זה פשוט מטורף בעיניי". ג'וליאנה מרגוליס
(צילום: אימג'בנק - GettyImages)
"הרגישות החברתית מעולם לא הייתה תקפה לייצוג יהודי"
בשנים האחרונות ארה"ב הפכה למאוד רגישה כלפי האחר. תרבות הפוליטיקלי קורקט התחזקה והרעיון שעומד מאחורי הביטוי Woke, כלומר מודעות ומעורבות פוליטית נגד גזענות, הפך לדומיננטי במיוחד. אבל נראה שהיהודים לא זוכים ליחס האוהד והמכיל שמיעוטים וקהילות אחרות מקבלים בעידן הפרוגרסיבי החדש.
אליסון ג'וזף, מקימת ארגון "יהודי בעיר" מצביעה על טרנד מפתיע ועצוב: "הייתה תקופה שבה היה הרבה פרסום שלילי על יהודים. שלא במפתיע – גם מספר מקרי האלימות נגד יהודים עלה באותו זמן. יהודים תוארו עם אפים גדולים וקרניים, צמאים לדם תינוקות, מפיצי מחלות וכעלוקות על החברה. השנה עליה אני מדברת היא לא ימי הביניים או גרמניה של 1930. הכול קרה בתוכניות טלוויזיה, סרטים ועיתונים בשנת 2023".
היא מסבירה: "אם מפתיע אתכם שזה קורה במהלך תקופה שבה יש רגישות חברתית כלפי הסביבה, אז הסיבה היא שהרגישות הזו מעולם לא הייתה תקפה לייצוג יהודי. יהודים מוצגים בתור תאבי בצע ("קוברה קאי"), שהרוויחו מסחר בעבדים ("איזה אנשים") וכמושחתים ("הדוב"). זוועות השואה הפכו לבדיחה ("דייב" ו"איזה אנשים") ויהודים תוארו כדתיים שיפוטיים ובלתי נסבלים, שהוצגו בצורה חיובית רק כשדחו את היהדות ("חיי: מהלכה למעשה"). תארו לכם את הדברים האלו בנוגע לכל מיעוט אחר".
ג'וזף גם מצביעה על כך שבעוד ניכוס תרבותי הפך למוקצה והוליווד מקפידה ללהק לדמויות ממוצא כלשהו שחקנים ממוצא זהה – עבור דמויות יהודיות כל שחקן בא בחשבון. ויותר מכך - בעוד ש- Blackface יעורר את זעם ההמונים (ובצדק), המקבילה היהודית Jewface, דווקא לא מעוררת בעיה או התנגדות מיוחדת.
רק לאחרונה התחוללה סערה סביב בראדלי קופר שמגלם בסרט "מאסטרו" של נטפליקס את המלחין היהודי לאונרד ברנשטיין, ועבור התפקיד עטה על פניו תותבת של אף מזויף. התוספת לפניו גררה דיון נרחב לגבי נחיצותה והאם מדובר באספקט אנטישמי של ההפקה, שמצאה לנכון להדגיש את העובדה שמדובר באדם יהודי בעזרת אף גדול – סמל אנטישמי מובהק.
"האנטישמיות קיבלה צורה חדשה ומכובדת"
נועה תשבי כותבת במאמרה ל-Variety שההתנגדות לישראל הולכת יד ביד עם השנאה ליהודים. אם בעבר היה מדובר בשני נושאים נפרדים, לאורך השנים הם התמזגו לכדי פרספקטיבה אחת שנחשבת ללגיטימית: "האנטישמיות קיבלה צורה חדשה שמספקת לה מעטפת מכובדת וזה קורה הודות לעלייה המטרידה בגישה האנטי-ציונית, שעלינו לזהות בתור מה שהיא באמת: הגרסה החדשה של האנטישמיות".
היא מסבירה: "אף אחד לא יגיד 'יהודים הם נוראיים', אבל זה בסדר גמור להגיד 'ציונים הם נוראיים'. לקח לקהילה היהודית לא מעט זמן לזהות זאת כאנטישמיות במסווה, ולחלקנו עדיין קשה להודות בכך. אבל זה נמצא ברקע, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להתעלם מכך".
היא מוסיפה: "ההתנגדות לציונות היא לא רק העברת ביקורת על הממשלה הישראלית, תאמינו לי, עשיתי את זה גם. להיות אנטי ציוני משמעו להאמין שלישראל אין זכות קיום. למרות שחלק מכם יחשוב שמדובר בקיצוניות, אני כאן כדי להגיד לכם שהדעה הזו היא פופולרית יותר מכפי שתרצו להודות".
המאמר הזה נכתב במקור לפני כחודש, והשבוע הוסיפה לו תשבי חלק נוסף בו סיפרה על מתקפת הטרור של חמאס. היא כותבת: "בעזרת אנטישמיות שהוסוותה כאנטי ציונות "מתקדמת", גרמו לשמאל האמריקני להאמין דברים נוראיים לגבי ישראל. עשרות שנים של חילחול המסרים האלה הביאו לחברה שמאמינה שישראל אכן מבצעת רצח עם ושזו הסיבה שהטבח התרחש. אנשים יוצאים לרחובות כדי לתמוך ברצח של קרוב ל-1,500 אנשים שנטבחו, נאנסו, הוצתו באש וראשיהם נערפו. אם תמשיכו לעשות דה-הומניזציה ולהשמיץ ישראלים, יהודים וציונים, זה מה שיקרה. לא התעוררנו עד כה אבל עלינו להתעורר עכשיו. עם ישראל חי".
ומה הפיתרון? ובכן, לפחות בכל הנוגע למה שהוליווד יכולה לסייע בו, ג'וזף אומרת שמדובר בעניין פשוט: לכלול יותר דמויות יהודיות חיוביות, בדיוק כפי שעשו לאורך השנים עם תרבויות ומיעוטים אחרים, כמו השחורים וההיספאנים, שהחלו לככב על המסך בסדרות ובסרטים שבהם הם היו הגיבורים. "הם לא נכנעו לסטראוטיפים והתגאו בזהות שלהם. הם היו אותנטיים, נאמנים, מקסימים וכנים. דמות שכתובה היטב ומעוררת הזדהות, יכולה להשפיע רבות על הצופים ולסייע להם לבנות מערכת יחסים של הערכה וכבוד עם דמויות מרקעים שייתכן והם לא היו פוגשים בחייהם".
טד דויטש, מנכ"ל ארגון "יהודים אמריקנים", אומר במאמרו "בני ברית הוליוודיים נחוצים כדי להילחם באנטישמיות", דבר דומה לגבי הסיבה שבגללה חשוב שהסלבס יראו תמיכה בישראל. גם אם נתעקש שדעתם לא משנה – בסופו של דבר רבים מהם הם המשפיענים הגדולים בעולם, ודעתם כן חשובה ומשפיעה על מיליוני מעריציהם ועוקביהם. הוא נותן כדוגמה את התגייסותם של סלבס רבים למען מטרות כמו Black Lives Matter, מודעות להפרעות אכילה, התנגדות להתעללות בבעלי חיים ופיקוח על נשק וכיצד התמיכה הרחבה שלהם עזרה בכל הנוגע לדעת הקהל. הוא אומר "הם תמכו כי היה להם אכפת, לא כי הם היו צריכים את הפרסום" וקורא לכוכבים: "ראיתי מה אתם מסוגלים לעשות כשאתם מושיטים עזרה ונותנים ללבכם להוביל אתכם. בכל הנוגע לאנטישמיות, לא היה זמן טוב יותר לשנות את המצב".
