לשחקנית מייגן פוקס (37) יש פרויקט חדש ומפתיע: לא סרט חדש אלא ספר שירה, שבו היא מדברת על חוויות קשות ומערכות יחסים מתעללות בעברה.
הספר נקרא "בנים יפים הם רעילים", אך פוקס מבהירה שהיא לא נוקבת בו בשמות: "לא מדובר בספר זיכרונות או חשיפות, אבל לאורך חיי הייתי לפחות פעם אחת במערכת יחסים אלימה ובעוד כמה מערכות יחסים מתעללות מבחינה נפשית". היא מוסיפה: "יודעים שהייתי בזוגיות עם כמה אנשים מפורסמים, אבל אפשר להגיד שחלקתי אנרגיות עם כמה אנשים נוראיים שגם הם היו מאוד מפורסמים, ועליהם אף אחד לא יודע".
פוקס מספרת שבהתחלה כתבה למגירה ולא חשבה ששיריה יראו אור יום. למרות שהספר מכיל שירים לא פשוטים לקריאה, היא טוענת שיחסית מדובר דווקא בטקסטים היותר קלילים שכתבה: "אם הייתי משוררת אלמונית והיה לי את החופש שבו אנשים לא היו חוקרים את חיי האישיים, הייתי כותבת יותר טקסטים כאלו". היא הוסיפה: "חלק מהשירים שכתבתי אפילו לא שלחתי לעורך שלי מכיוון שהיו כל כך גרפיים ומטרידים".
באחד השירים פוקס מספרת לראשונה על התינוקת שהיא וארוסה קולסון בייקר (המוכר בתור משין גאן קלי) איבדו כשהיא הייתה בשבוע העשירי להריונה: "אני רוצה להחזיק את ידך, לשמוע את צחוקך... אבל כעת, עליי להגיד, להתראות". בחלק אחר בשיר היא כותבת משפט מצמרר: "אשלם כל מחיר, רק תגידו לי בבקשה, מה מחיר הכופר על נשמתה?"
פוקס התארחה בתוכנית Good Morning America שם סיפרה על ההתמודדות שלה ושל בייקר עם האובדן: "מעולם לא חוויתי משהו כזה בחיי. יש לי שלושה ילדים וזה היה קשה לשנינו. זה הוביל אותנו למסע פרוע מאוד ביחד ולחוד. ניסינו להבין מה זה אומר ולמה זה קרה".
הזוגיות של השניים החלה בשנת 2020 וכללה עד כה לא מעט מהמורות, פרידות וקאמבקים. בין היתר פוקס מכנה את עצמה: "פצע אנושי פתוח ורומנטי ללא תקנה", ומספרת על "אידיוט יפהפה, שבור ושקוע בעצמו", שרודף אותה ומרוקן את חייה. היא אמנם לא נוקבת בשמות אבל ברור שהיא מתכוונת לארוסה כשהיא כותבת על "בחור יפה שהוא סם קטלני" ו"נרקיסיסט בן 32" שהוא גם "כוכב רוק אדיש שמעמיד פנים שכוונותיו טובות... אתה התמכרות שאף כמות של תפילות לא יוכלו לרפא... אתה הורג אותי אבל לבי לא מוכן לוותר עליך".
הספר כולל יותר משבעים שירים ואיורים שצוירו על ידי האמנית היפנית אודרי קווסקי, והם מוגדרים כ"לא מתאימים לבעלי לב חלש". שמות השירים כוללים כותרות כמו "אונס", "הלוויות הן לאוהבים", "מדוע הייתי רוצה להיות לסבית" ו"להינשא למצית אש". שיר אחר שנקרא "הוא מזכיר את פטריק בייטמן", מתייחס לרוצח הסדרתי מהסרט "אמריקן פסיכו" והיא כותבת בו: "אהבתך מותירה כתמי דם על הסדינים שלי". בשיר אחר היא מדברת על ניסיונות של איש זאב להתנצל בפניה על שהשחית אותה ומתרץ זאת ב"קללה משפחתית והתעללות מינית".
פוקס סיפרה שבעזרת הספר היא קיוותה "להתמודד עם הכאב שהתבוסס בי בגלל ששתקתי. העברתי את כל חיי בשמירה על סודות של גברים, גופי כאב מנשיאת המשקל של החטאים שלהם. החופש שלי נמצא בדפים האלה ואני מקווה שהמילים שלי יעזרו לאחרים להחזיר לעצמם את השמחה שלהם ואת זהותם, על ידי כך שישתמשו בקולם כדי לחשוף את מה שנקבר, אבל לא נשכח, באפילה".
היא מסבירה שהיא מקווה לתת בעזרת ספרה קול לנשים אחרות שמתמודדות עם קשיים: "זה נותן מקום אלגנטי להוציא בו את הכאב שלך. לשים אותו באומנות עוזר לאחרים ואת לא צריכה להתמודד עם זה בעצמך".
בריאיון ל-People אמרה גם שהשירה נתנה עבורה מקום מפלט שלא מצאה בקריירת המשחק שלה: "המשחק לא נותן לי אפשרות אמיתית להביע את עצמי כמו שהכתיבה עושה, מכיוון שאני קוראת מילים של מישהו אחר תחת בימויו של מישהו אחר. השירה נותן לי מקום לחוות קטרזיס דרך אומנות".
כשנשאלה אם חלק מהדברים הקשים עליהם כתבה הן מטאפורות ליחס שקיבלה בהוליווד, פוקס השיבה בחיוב: "חלק מהם בהחלט מטאפורות. לא הייתי מתארת אף חלק כבדיוני, כולם דברים שחוויתי בחיי". על השאלה אם היא חוששת או לחוצה מכך שאחרים יקראו את שיריה, ענתה: "הייתי בעין הציבור כל כך הרבה זמן והקריירה שלי הייתה ציד מכשפות ארוך, אז חוששת? לא. אני מצפה מהקהל לתגובות מעורבות של הערכה ושנאה".
