בשבוע שעבר סיפר ג'יידן סמית', הידוע גם כבנו של וויל סמית', שהוא ובני משפחתו השתמשו בסמים פסיכדליים והלשין על אמו, השחקנית ג'יידה פינקט סמית', שהיא זו שעודדה את המשפחה לעשות זאת: "אני חושב שזו הייתה אמא שלי שעשתה את הצעד הראשון עבור המשפחה. בהתחלה היא עשתה את זה לבד במשך הרבה זמן עד שזה התפשט והתפתח וכל אחד מאיתנו מצא את זה בדרכו".
סמית' דיבר בשבחם של הכדורים, ואמר שהם עזרו לו למצוא אהבה וסימפתיה לאחיו למחצה טריי (30) ולאחותו ווילו (22): "הרגשות שאני מרגיש בזמן החוויות האלה ומחוצה להן משהו עמוק ויפה". תגובת אמו אגב, הייתה משהו בסגנון: "אגיב על הכול בספר שלי שייצא ממש בקרוב". משפחת סמית' בהחלט יודעת לעשות יח"צ מוקדם.
מי שעוקב אחרי קורות המשפחה המפורסמת כנראה לא יופתע מהווידוי – הסמית'ים ידועים במנהגיהם ואמרותיהם השנויים במחלוקת (החל מהשמועות על הנישואים הפתוחים של וויל וג'יידה ועד האגרוף שנתן סמית' לכריס רוק בטקס האוסקר) ולצידם גם בכנות ובפתיחות שבהן הם משתפים את הקהל. אתמול (שבת) ג'יידן חגג את יום הולדתו ה-25 ולמרות גילו הצעיר, הספיק לחוות, לעשות ולהיות לא מעט בכותרות. יותר מכל, סיפורו הוא דוגמה טובה לילד נפוטיזם שמנסה למצוא את דרכו בהוליווד – לא בהכרח בהצלחה גדולה מדי.
ג'יידן נולד בשנת 1998, כשנה לאחר נישואי הוריו (עבור וויל היו אלו נישואים שניים), וכיאה לבן של אחד הכוכבים הגדולים בעולם, מצא את עצמו מול המצלמות בגיל מאוד צעיר. הוא היה בן 8 בלבד כשקיבל את תפקיד הקולנוע ראשון שלו בסרט "המרדף אחרי האושר", שבו כיכב, נכון מאוד – אבא שלו.
הצעד הראשון שלו בתעשייה התגלה כמוצלח ביותר - ג'יידן קיבל ביקורות מפרגנות ופרסים בקטגוריית השחקן הצעיר בטקסים כמו פרסי הקולנוע של MTV והטין צ'ויס אוורדס.
שנתיים לאחר מכן הוא כיכב לצד קיאנו ריבס בסרט "כשהעולם עמד מלכת", שגם עליו קיבל שבחים, וההצלחה והבאזז סביבו הביאו לתפקיד הראשי הראשון שלו ברימייק המדובר לסרט "קראטה קיד" לצידו של ג'קי צ'אן, שיצא בשנת 2010. הסרט זכה להצלחה גדולה, הן מבחינת הביקורות והן מבחינת ההכנסות: 360 מיליון דולר ברחבי העולם, וביסס את מעמדו של ג'יידן כהבטחה הוליוודית.
זו הייתה ההזדמנות של סמית' הצעיר להוכיח לעולם שהוא שחקן בזכות עצמו ולא רק הודות לפרוטקציות המשפחתיות אבל לצערו, משהו השתבש בדרך.
למרות ההצלחה, ג'יידן לא הכה בברזל בעודו חם וסרטו הבא יצא רק שלוש שנים לאחר מכן, וסימן את מפלת הקריירה הקולנועית שלו.
זה קרה בסרט "העולם אחרי", שם חזר לשתף פעולה עם אביו במה שהיה אמור להיות הלהיט הגדול של קיץ 2013. ציפיות לחוד ומציאות לחוד: הסרט התגלה בתור אחד הפלופים הגדולים בקריירה של וויל, נקטל בביקורות והכניס 243 מיליון דולר בלבד ברחבי העולם, שבקושי הספיקו לכסות את עלויות עשייתו. המבוכה המשפחתית המשיכה כשהסרט קיבל שש מועמדויות לפרסי "פטל הזהב" ורשם זכיות לא רצויות עבור ג'יידן, שקיבל את הפרס המפוקפק בקטגוריית השחקן הגרוע ביותר בזמן שאביו קיבל את פרס שחקן המשנה הגרוע ושניהם זכו יחדיו בפרס הצמד הגרוע. וויל הודה אחר כך: "זה הכישלון המכאיב ביותר בקריירה שלי בגלל שגם הבן שלי היה מעורב בו ואני הובלתי אותו לזה".
בעוד מעמדו של וויל היה חזק מספיק כדי להתגבר על הכישלון, הקריירה של ג'יידן לא התאוששה ולאחר מכן הוא השתתף בסרטים ספורים שלא ממש עוררו עניין. ההבטחה הגדולה של הוליווד התרסקה וללא ספק הייתה זו אכזבה גדולה עבור מישהו שבגיל כל כך צעיר קיבל אינספור שבחים, רק כדי לגלות בגיל 15 שהשיא שלו כבר מזמן מאחוריו.
לאחר מכן הוא פצח בקריירה מוזיקלית שגם לא עוררה בקרב הקהל התלהבות רבה מדי אבל נראה שבה הוא מרגיש יותר בנוח, ואפילו יצא לו להסתובב בעולם במופע משותף ביחד עם אחותו וכמופע חימום לזמרים מצליחים אחרים, בהם החבר הטוב ג'סטין ביבר. על הורדת ההילוך מקריירת המשחק הוא אמר: "לא קיבלתי הצעות מעניינות ולא הרגשתי צורך לעשות שום דבר ממה שהציעו לי".
סמית' הוא דוגמה מצוינת לאחד מאותם "נפו בייביז" שמעוררים דיון רחב כל כך בשנים האחרונות. אותם "ילדים של" מתחלקים לכמה קבוצות: המוכשרים שהצליחו, אלה שהצליחו בעיקר בזכות שמם ופחות בגלל יכולותיהם ואותם חסרי מזל שבין אם היו מוכשרים או לא - גם השם המוכר לא עזר להם. בעוד את אחותו ווילו אפשר לשייך (בערך) לקבוצה הראשונה (היא מטפחת קריירה מוזיקלית מוערכת וזוכה לנתוני האזנות נאים ביותר בערוצי הסטרימינג), את ג'יידן קצת יותר קשה למקם. שמו בהחלט מוכר אבל אין ספק שיותר מגדירים אותו בתור "הבן של" ופחות בתור "הזמר והשחקן", כפי שכנראה היה רוצה להיות ידוע.
כל זה לא אומר שהוא לא כיכב בשנים האחרונות בשלל כותרות וכתבות, אבל רובן היו הודות להתנהגותו, לבושו ודברים מוזרים שאמר, ובהחלט ייתכן שיש רבים שהאסוציאציה הראשונה שעולה להם כשהם שומעים את שמו היא: בחור די תמהוני. ואי אפשר להגיד שהוא לא נתן מספיק סיבות לכך.
כשהיה בן 15 הוא ביקש מהוריו לתת לו "להתגרש" מהם, להתיר לו לעזוב את הבית ולגור לבד. "אני יכול להבין למה ילדים רוצים להיות עצמאיים ולעשות את זה בשביל עצמם", אמר אביו בריאיון לאתר The Sun. ג'יידה קיבלה את זה קצת קשה יותר: "זה היה רגע שובר לב", אמרה על השיחה שבה הודיע להם ג'יידן על רצונו.
הורים מן השורה היו אולי מזדעזעים ושולחים אותו לחדר שלו לשנה, אבל וויל וג'יידה הם מסוג ההורים שזורמים עם הרצונות של הילדים שלהם, קיצוניים ככל שיהיו, ונענו לבקשה היוצאת דופן.
בסופו של דבר ג'יידן עצמו היה זה שוויתר על הרעיון כשהבין את מה שרבים מגלים באיחור: יותר כיף ובעיקר זול לגור אצל ההורים. הוא סיפר לאלן דג'נרס: "מה שאנשים לא מבינים זה שבבית של ההורים שלי הכול בחינם ואני יכול לקבל מה שאני רוצה. אז אני הולך לגור שם גם בעוד 20-30 שנה. אבא תמיד אומר שברגע שיהיה לי סרט מצליח יותר משלו, אני אעבור לבית משלי". ובכן, אם זה התנאי נראה היה שהוא יישאר בבית הוריו לנצח. בסופו של דבר הוא בכל זאת עבר לגור לבד, אבל בגיל לגיטימי יותר למעבר דירה, כשהיה בן 19.
למרות שנשאר בבית, כשהיה בן 15 הוא עשה צעד משמעותי אחר ועזב את בית הספר הפרטי שבו למד לטובת חינוך ביתי. הוא הסעיר לא מעט אנשים כשצייץ: "בתי הספר הם כלי לשטיפת מוח של בני הנוער. אם תינוקות היו יכולים לדבר, הם היו האנשים הכי אינטליגנטיים בכדור הארץ. אם כולם היו פורשים מבית הספר, הייתה לנו חברה הרבה יותר אינטליגנטית".
יש לציין שבית הספר שאליו הלך סמית' לפני שעבר ללמוד בבית היה מוסד שהוריו היו שותפים להקמתו והתבסס על שיטות חינוך סיינטולוגיות: "זה קונספט חינוכי שאנחנו מאמינים בו", סיפר וויל בריאיון עם פתיחת בית הספר ב-2007. הקונספט כנראה לא דיבר ליותר מדי הורים מכיוון שבית הספר נסגר כמה שנים לאחר מכן בגלל חוסר תקציב.
תתפלאו, אבל זה לא היה הדבר הכי מוזר ושנוי במחלוקת שצייץ ג'יידן והייתה תקופה שבה הוא התעלה על עצמו פעם אחר פעם כשהביע את דעות מעניינות כמו: "איך מראות יכולות להיות אמיתיות, אם העיניים שלנו לא אמיתיות?" ו"ככל שאתה ער, ככה אתה יותר ישן". בציוצים אחרים סיפר: "אני לא אנושי ולא מדבר אנגלית" ו"אני נוסע על סקטים כשאני בטראומה נפשית" ושאל קושיות מעניינות כמו: "אם בחנות ספרים תמיד אפשר להשיג ספר מסוים, האם זה אומר שאף אחד לא קורא אותו, או שכולם קוראים אותו?".
בין היתר גם סיפר שבנה פירמידה בגובה שלושה מטר בבית, שהוא ואחותו לוקחים חלק בלימודי בית ספר סודי ששורשיו במצריים העתיקה ("פעם היו הורגים אותך אם היית מדבר על זה, מכיוון שזה היה כל כך קדוש", אמר) ושהם די עסוקים סך הכל: "ווילו ואני מדענים, אז הכל עבורנו הוא ניסוי מדעי על האנושות. למזלנו יש לנו את האפשרות להשפיע על קבוצות גדולות של אנשים".
גם העתיד שלו כבר היה מתוכנן מבחינתו: "אף אחד לא יידע איפה אני בעוד 10 שנים. לא יידעו איפה אני, עם מי אני ומה אני עושה. אני אצוץ מדי פעם וישאלו אותי 'מאיפה הגעת?'. אני מתכנן את זה מאז שהייתי בן 13".
אם היו כאלו שחשבו שהוא פשוט מטריל את כולם, ג'יידן הבהיר שזה ממש לא המצב: "הכל נכון. אי אפשר להגדיר אותי כאנושי. בני אנוש אמורים לעשות ולהתנהג בצורה כלשהי ואני עושה מה שאני רוצה, אל תשפטו אותי בסטנדרטים שנקבעו עוד לפני שנולדתי. אני אדון לעצמי".
עם הזמן החל להמעיט בציוצים מהסוג הזה והודה שהביקורת שקיבל הטרידה אותו: "מדי פעם אני עדיין אומר דברים משוגעים בטוויטר, אבל התגובות שקיבלתי שינו את היחסים שלי עם הרשתות החברתיות".
ההתנהגות שלו אולי זכתה ללא מעט הרמת גבות ותהיות, אבל מצד שני צריך לזכור שהילדות שלו לא הייתה ממש רגילה: "לא הסתובבתי הרבה עם אנשים רגילים כשהייתי צעיר", הוא סיפר פעם בריאיון. היחס שקיבל מהסביבה ומהתקשורת בגיל כל כך צעיר גם השפיעה: "אנשים התייחסו אליי כאילו שאני לא אדם רגיל, ואתה מתחיל להאמין בזה, אתה שואל את עצמך 'אני לא כמו כולם?'"
גם חיי האהבה שלו זכו לסיקור נרחב ושמו נקשר באלו של כמה ידועניות כמו סופיה ריצ'י, קיילי ג'נר, אמנדלה סטנברג וקארה דלווין שלצידה כיכב בסרט "שנת חיים". בשנת 2018 הוא סיפר שהוא יוצא עם גבר – הראפר טיילר, דה קריאייטור ועורר שאלות לגבי העדפותיו הרומנטיות (שגם כך זכו לספקולציות ושאלות מצד עוקביו). טיילר מצידו – הכחיש שהם ביחד וטען שג'יידן היה ציני. מה האמת? לא ברור. לאחר מכן הוא יצא עם הדוגמנית סאב זאדב ולפני כחודש, כשנצפה מתנשק עם המשפיענית הצרפתייה פאולה לוקטלי (19) במסיבה של לואי ויטון בפריז. למרות השמות הרבים ברשימה - עד כמה שידוע, עם אף אחת מהן הוא לא היה בזוגיות משמעותית וארוכה במיוחד.
לפני שנתיים סיפרו הוריו שהם חששו לבריאותו מכיוון שאיבד קילוגרמים רבים ממשקלו והיה בתת תזונה. "ג'יידה סיפרה בתוכנית הרשת שלה: "זה היה נראה כאילו הוא אט אט נעלם, כאילו הוא נשאב מתכולתו - הוא פשוט לא קיבל את הרכיבים התזונתיים שלהם הוא היה זקוק". וויל הוסיף: "היו לו עיגולים שחורים מסביב לעיניים, זה אפילו נראה כאילו ככל שהזמן חולף העור שלו מקבל אט אט גוון אפור. היינו ממש מודאגים, אבל עכשיו דברים בהחלט נראים טוב יותר".
בשנים האחרונות סמית' גם זכה לסיקור הודות ללבוש הג'נדר פלואידי שלו – שכלל בין היתר שמלות, חצאיות ונעלי עקב. כזו תלבושת הוא לבש למשל במגזין "ווג קוריאה", וגם לבש שמלה ב-2015 כשליווה את בת זוגו דאז אמנדלה סטנברג לנשף הסיום שלה. הוא היה הגבר הראשון שלבש בגדי נשים על מסלול התצוגה של לואי ויטון והתגאה: "אין דבר נהדר יותר מאשר לעשות משהו שאף אחד לא עשה לפני כן". הוא גם אמר שלרצון שלו לשבור מוסכמות אופנתיות יש מטרה חשובה: "בעוד חמש שנים, כשילד ילך לבית ספר בחצאית, לא ירביצו לו וילדים לא ילעגו לו". מגזין GQ כתב על הסטייל שלו: "הוא בליגה משל עצמו" וסמית' אמר: "אני מאמין שבגדים יכולים לרגש אנשים. אני מנסה לתפוס את הרגשות האלו".
סמית' למד לחיות עם הביקורת הציבורית: "העולם ימשיך לקטול אותי על הדברים שאני עושה, ואני אמשיך להיות אדיש לזה. אני רק רוצה ללמד אנשים להרגיש בנוח ולהפסיק לפחד. אני אמשיך לעשות עוד דברים כאלה ואספוג את האש כדי שבהמשך הילדים שלי והדור הבא של ילדים יבינו שיש דברים נורמליים שלא נחשבו לכאלו בתקופתי".