"זה נשמע מוזר, אבל כל מה שקרה עשה לי יותר רצון להביא עוד ילד לעולם", מספרת קורין גדעון ומסבירה: "ההורים של חילי הם ילדים לניצולי שואה. אמא שלו הביאה לעולם 14 ילדים ואמרה 'זה הניצחון והנקמה על מה שהנאצים עשו לנו', ובאיזשהו מקום פתאום הרגשתי את זה. אנחנו בכזה אסון, שהתקומה שלנו היא הילדים והחיים שנביא לעולם אחרי המוות הזה. אנחנו נראה להם ונהיה חזקים".
לגדעון ולבעלה חילי סורוצקין, יש שני ילדים: אלונה בת ה-3 ורפאל בן השנה וחצי. כשהתארחה הכוכבת בפודקאסט "הברזייה" השבוע, היא שיתפה איך עברו עליה החודשים האחרונים בצל האירועים הנוראיים, האזעקות והפחדים.
איך זה לעבור תקופה כזו עם ילדים?
"החרדה עצומה ממש. אין לנו ממ"ד בבית ואני זוכרת את ההודעה של פיקוד העורף שיצאה בטעות, שאמרה להתכונן עם מים. הילדים כבר ישנו ואמרתי לחילי 'עכשיו נוסעים להורים שלי!'. הרגשתי כמו חיה פצועה, אורזת את כל הבית במזוודה, תולשת את הילדים מהמיטות ונוסעת להורים שלי כדי להגן עליהם. אני אמא שלהם, זה התפקיד שלי להגן עליהם ובאיזשהו מקום אני לא יכולה".
מפחיד להביא ילדים לעולם כזה.
"זה נורא מפחיד, גם התחושה שאתה לא יכול להגן עליהם כי אתה אומר, שום דבר לא בטוח, עובדה שבאו ושחטו אנשים בתוך הבתים שלהם. אז אתה חושב, איזה עתיד יש לי פה? אבל מצד שני, אני חושבת שאצלי זה מאוד חיזק את האהבה למדינה שלנו".
איך מסבירים לילד את המצב הזה?
"זה באמת משהו שלא ידעתי איך לגשת אליו. הייתי צריכה להתאפס על עצמי באיך אני מתווכת לה את זה. התייעצתי עם חברות שהן עובדות סוציאליות, אנשים שמתעסקים בזה. חברה שלחה לי סיפור עם תמונות וממש הסברתי לה שיש אנשים רעים שיורים עלינו טילים, אבל אנחנו חזקים ושננצח ושהאזעקה מגנה עלינו.
"בעזרת השם, עד שרפאל יהיה... אתה מכיר את זה שהיו אומרים לנו שעד שנגדל לא יהיה צבא? נראה לי שזה כבר לא יקרה. נורא התפכחנו אחרי ה-7 באוקטובר, הבנו עם מי יש לנו עסק. זו הבנה קשה, אתה מבין שאין פרטנר, אין תקשורת, אין שלום. זו תקופה מזעזעת, אין מילה אחרת. ספגנו כל כך הרבה אבדות. גם אני לצערי מכירה אנשים שאיבדו את החיים שלהם. עידו שני, חבר ילדות ובן של שכנים, היה סגן מפקד סיירת הנח"ל ונהרג בקרב ב-7 באוקטובר, וגם גיל אבני, בן של חברים מאוד טובים של ההורים שלי מצפת שנרצח במסיבה ברעים. אני חושבת שזה פוגש את כולנו.
"נעבור את זה, נעבור את זה יחד. אי אפשר להכיל את הדבר הזה באמת, הזוועות, הרשעות, הטרגדיות, האכזריות, ובעיקר חשוב לזכור שיש עוד 136 חטופים שמחכים וצריך לעשות הכול, וכשאני אומרת הכול אני מתכוונת להכול, כי מדברים על עסקאות, להסכים, לא להסכים. אנחנו צריכים לשים את עצמנו בנעלים של מי ששם, הרי אלו יכלו להיות אני ואתה בדיוק באותה מידה. אם הייתי יושבת בבית ואמא שלי או הילדים שלי או בעלי היו שם, יש איזה תנאי שהייתי אומרת 'תוותרו עליהם'? בחיים לא! אסור לנו להתרגל לזה, זו החובה שלנו. אי אפשר לשים את הפרק הזה מאחורינו עד שלא כולם חוזרים".
כמו כוכבי רשת ומשפיענים רבים, בחודשים האחרונים גם גדעון הייתה צריכה לחשוב ולהבין איך להפעיל את מקום העבודה שלה, האינסטגרם שבו יש לה קרוב ל-395 אלף עוקבים, בימים בהם קשה לדעת מה נכון לפרסם ומה פחות ראוי.
יש דברים שנראה לך שלא מתאים להעלות כרגע?
"אני כל הזמן בשיח עם עצמי, הכול מתגמד לעומת הדבר הזה. כל דבר שאני רוצה להעלות, אני אומרת 'זה מספיק רגיש?', יש אנשים שעוברים עכשיו טרגדיות איומות. העבודה חוזרת לאט-לאט, אבל איך חוזרים לשגרה כשעוד יש לנו חטופים? נכון שהחיים חזקים מהכול, אבל צריך לזכור ולתת נוכחות לחטופים ולמי שעוד לא פה. הרבה זמן הרגשתי לא מוכנה לעבוד, ועם הזמן הבנתי שאפשר ברגישות מסוימת".
זו גם תקופה ארוכה בלי פרנסה. מה עושים?
"נו ו...? כל המדינה בלי פרנסה. זה לא משהו שהעסיק אותי ושהרגשתי שהוא חשוב מספיק".
אם תשאלי את אורית סטרוק, יש שרים שלא גומרים את החודש.
"אם תשאל אותי, יש שרים שצריכים לוותר על השכר שלהם ולהזדהות עם מה שהמדינה עוברת, עם המילואימניקים שהעסקים שלהם התרסקו וחוזרים לשוקת שבורה".
חילי חרדי לשעבר, המשפחה שלו חרדית, יש מישהו במשפחה שלו שהתגייס? במיוחד בתקופה הזאת.
"לחילי יש אח שהתגייס. הוא משרת בקבע, קצין בכיר מאוד במודיעין, נקרא לו ח'. יש לו עוד אח שעכשיו במילואים, גם במודיעין. נכון שחילי לא התגייס לצבא, אבל זה משתנה ואני חושבת שהיום מבינים שהדור הבא לגמרי נושא בנטל וזה מבורך, אז גם במשפחה של חילי זה נושא שחיים אותו כל הזמן. חילי תמיד אומר שהוא מצטער שהוא לא עשה צבא ושהוא היה עושה את זה בדיעבד. מהמקום האגואיסטי שלי מאוד, אמרתי תודה בתקופה הזאת".
בניגוד ללא מעט הורים מפורסמים אחרים, לגדעון אין בעיה לחשוף באינסטגרם את ילדיה, והם מככבים אצלה בתדירות גבוהה. היא מסבירה: "קודם כל, שכל אחד יעשה מה שנכון לו. אצלי זה בא באופן די טבעי, גם לא ידעתי שתיוולד לי ילדה כזאת. התחלתי לתעד וזה התגלגל".
אלונה מבינה למה אנשים פונים אליה?
"היא ממש לא מבינה. לפעמים אנשים, ממקום הכי טוב שיש, רוצים להרעיף חום ואהבה, נורא מתלהבים, ולפעמים זה נורא מרתיע אותה".
אותך זה לא מרתיע?
"אני חייבת להגיד משהו, זה נורא צבוע בעיניי ליהנות מכל הטוב שיש לפרסום להציע ואז להגיד 'אל תיגשו לבת שלי'. אם לא הייתי רוצה שייגשו אליה, לא הייתי מעלה אותה. אי אפשר לאחוז את המקל משני קצותיו. אנשים בסך הכול מדהימים, הם באים בטוב, לא באים ברע. לפעמים שואלים אם אפשר להצטלם איתה, אז אני אומרת שהיא קצת פחות בעניין או שאם היא זורמת אז בכיף, היא בסך הכול ילדה בת 3 ולא שונה מכל ילדה בת 3 אחרת. אולי כשהיא תגדל היא תבין יותר ותסרב להיות חלק מהדבר הזה וזה בסדר. תשמע, יכול להיות שאני גם עושה לה נזק, אני לא יודעת. אם אני אגיע למחשבה שכן, אם אראה שזה עובר את הגבול אני אעצור. כל הורה עושה טעויות".
כבר חמש שנים שגדעון היא לא נוכחות קבועה על מסך הטלוויזיה שלנו. הכוכבת בת ה-31 שהתחילה את דרכה ככתבת של "גיא פינס", עברה להנחיית תוכניות דגל כמו "האח הגדול" ו"אנשים", אבל אחרי הכישלון של הריאליטי "2025" היא נעלמה מהמסך מלבד הופעה קצרה כמתמודדת בתוכנית "MKR המטבח המנצח" בשנת 2021. כתוצאה, היא עברה לפלטפורמת האינסטגרם, וזוכה שם להצלחה ענקית – כאמור: קרוב ל-395 אלף עוקבים, והיא נחשבת לאחת מהמשפיעניות המצליחות והאהודות בתחום.
את מרגישה שהקהל והתקשורת מגלים בך יותר עניין כשאת מחוץ לטלוויזיה?
"מה שהזוי הוא שאני מקבלת היום הרבה יותר פידבקים מאשר שכשהייתי בטלוויזיה. הרבה יותר מזהים אותי ופונים אליי, גם הרבה יותר מכירים אותי. בסופו של דבר טלוויזיה זה משהו מאוד חד ממדי. באינסטגרם קמים איתי בבוקר והולכים איתי לישון, רואים מה אכלתי וכשהילדים שלי מרגישים לא טוב. יש משהו הרבה יותר אינטימי בפלטפורמה הזאת. אני הרבה יותר עגולה באינסטגרם, רואים את כל המכלול של החיים שלי. בטלוויזיה הקראתי משהו שמישהו כתב לי להגיד אז המקום שיש לך להתבטא הוא יותר מוגבל, למרות שאני, כפרה עליי, אף פעם לא הייתה לי בעיה להתבטא. אולי בגלל זה אני לא שם".
את חושבת שזו הסיבה שאת לא שם היום?
"אני לא יודעת מה הסיבה. כששואלים אותי למה אני לא בטלוויזיה אז אני אומרת 'פיטרו אותי', ואז הם שואלים 'למה?' ואני אומרת 'תשאלו את מנכ"ל קשת'. אין לי תשובה".
לא אמרו לך מה הסיבה?
"לא אמרו. נגמר לי החוזה בחודש שבו ילדתי ולא חידשו לי אותו".
ולא ניסית להבין למה? הרי יש סיבה.
"כשעוד הייתי בקשת תיווכו לי את זה כ'אין לנו תוכנית בשבילך. אנחנו נורא אוהבים אותך, אבל אין כרגע משהו'. ואז כשהציעו לי לחזור בכמה הזדמנויות, אמרתי 'אותי מפטרים פעם אחת, אז בואו נוודא שהפעם זה יהיה משהו יציב', והם ענו 'לא פיטרנו אותך, פשוט הסתיים לך החוזה'. בעיניי זה נורא מיתמם. חידשתם למיליון אנשים, רק לי לא חידשתם? ודאי שלא רצו אותי. לא נתנו לי סיבה, אני רק יכולה לנחש. מבחינתי עשיתי את העבודה שלי טוב והייתי הכי מקצועית שאני יכולה להיות. כנראה שפשוט לא התאמתי להם יותר וזה בסדר גמור, זה קורה להמון אנשים. חילי תמיד שואל למה אני אומרת 'פיטרו אותי'', אבל זו האמת. אני לא מתיפייפת.
"כנראה שאם הייתי בבית בלי עבודה ומסכנה, אז אולי הייתי מתביישת להגיד את זה ואני מודה שגם בשנה הראשונה כשהיו שואלים, אז הלב שלי היה מתכווץ כי ראיתי את עצמי עושה את זה כל החיים. היום אני אומרת שזה דבר טבעי. להגיד שזה לא היה קשה? זה היה מאוד קשה. זה היה משבר מאוד גדול מבחינתי לאבד את המקור פרנסה היחיד שלי, בדיוק כשהפכתי להיות אמא לראשונה. אבל אין לי בפני מי להתלונן, זה ביזנס".
אפשר להגיד ש"הפסדת" את הדבר הכי גדול שיכלת להשיג בתחום. "האח הגדול", "אנשים", זה היה ביג.
"אפשר להסתכל על זה ככה, ואפשר להגיד 'וואלה, תודה רבה שנתתם לי את ההזדמנות המדהימה הזו להנחות את התוכנית הזו בגיל 23'. התוכנית הכי גדולה במדינה עם 40 אחוז רייטינג. נכון שהייתי שמחה להישאר אבל היום בדיעבד אני מאוד מרוצה מהמקום שהגעתי אליו. נורא משמח שבניתי משהו אלטרנטיבי בעשר אצבעות. היום אני לא תלויה באף אחד שיחליט אם אני על המסך או לא ואם יש לי עבודה או לא".
מה היה הפלאן בי שלך?
"להיות עורכת דין. למדתי משפטים, יש לי תואר וזה תמיד משהו שטוב שיש. אני בן אדם מאוד מפוכח, לא הייתה לי טיפת אגו. כשאיבדתי את העבודה בטלוויזיה פניתי לכל מקום אפשרי, אין ערוץ שלא קיבל ממני פנייה. התחננתי אפילו בקשת שייתנו לי להחליף בתוכניות בוקר, רק להיות על המסך. זה לא משהו שיש בזה פחיתות כבוד מבחינתי. אמרתי שאעשה מה שצריך כדי להתפרנס ולהיות אישה עצמאית, לא משנה מה. זו הסיטואציה שנקלעתי אליה, בסופו של דבר אם אתבייש, מי ייפגע מזה? אני. אז אני אשב בחיבוק ידיים ובגלל האגו שלי לא אעז לפנות ולבקש? עד היום, אם יש משהו שאני רוצה לעשות אז אני לא אתבייש. אני לא שונה מאף אחד אחר".
מי שעוקב אחרייך אולי שם לב שכבר תקופה ארוכה שאליטה אופק, שהייתה חברה מאוד טובה שלך, לא מופיעה אצלך בתמונות. אתן כבר לא בקשר?
"אני חושבת שבאינסטגרם הדברים נראים הרבה יותר דרמטיים. הכול טוב. כל אחד מאיתנו חווה את זה בחיים שלו, יצא לך להתקרב לאנשים ואז להתרחק? יצא לך. היו לך חברים שהבנתם שאתם פחות מתאימים? יצא. אז נוצרים קשרים ואתה מבין שיש פחות נושאים משותפים, פחות חיבור וזה בסדר גמור. בסוף אני אמא לילדים, אני אשת משפחה והעניין שהחברויות בתעשייה תופס אצלי הוא לא גדול. יש לי משפחה לדאוג לה וילדים בבית".
היית מאוד קרובה לחבורה של דנית גרינברג, דניאל עמית, ליקוש, גם שם כבר לא רואים אותך.
"כמו שאמרתי, אתה לפעמים מבין שהמקומות האלה פחות מתאימים לך. ושוב אני אומרת, אני במקום אחר מהן, אני אמא לילדים, יש לי בעל ומשפחה ובזה אני משקיעה את רוב המשאבים והזמן שלי. אני די קורסת בתשע בערב. הילד שלי קם בחמש בבוקר, אלונה לא נרדמת עד תשע בערב אז אני די במשמרת מלאה ואלה החיים שלי. זה העיקר מבחינתי".
את אומרת שכשהן מתחילות את הערב שלהן באיזה בר, את כבר מסיימת.
"אני לא יודעת, אין לי מושג מה הן עושות, אני מדברת על עצמי. מרכז החיים שלי הוא המשפחה ובזה אני מתמקדת. אני עובדת ואני עם המשפחה שלי וזה מה שחשוב בסוף. אני אמא לילדים, אני אשת איש והדברים שמעסיקים אותי הם שונים".
האזינו לתוכנית המלאה בפודקאסט בראש העמוד!