בריאיון חדש ל-New York Times פרי חושף נתון כלכלי מדהים לגבי המאבק שלו בדרך להחלמה: "כנראה שהוצאתי תשעה מיליון דולר בניסיונות להבריא". לצד המספר הזה, יש לציין ששווי הנכסים של הכוכב מוערך ב-120 מיליון דולר - בעוד שבעונות הראשונות של הסדרה פרי הרוויח 22,500 דולר לפרק, על שתי העונות האחרונות שלה קיבלו כל אחד מכוכביה מיליון דולר לפרק.
בתור מישהו שתקופות השפל שלו תועדו בתקשורת ועל ידי הפפראצי, הכוכב מפתיע ומספר בריאיון שהוא לא חושב שאלכוהוליסטים צריכים להישאר אנונימיים: "זה מחזק את ההרגשה שיש סביב זה סטיגמה ושעלינו להסתתר". יחד עם זאת, הוא הולך למפגשים ותומך בשלושה חברים אחרים.
בספרו משתף פרי במלוא הכנות סיפורים מהתמודדות הלא פשוטה שלו עם ההתמכרויות ואף מודה שהיו תקופות בהן היה כל כך מסומם ושתוי, עד כדי כך שהוא לא ממש זוכר אותן: "שימו לב, בפסקאות הבאות הספר יהיה יותר ביוגרפיה מאשר זיכרונות מכיוון שכבר לא הייתי שם".
פרי חושף סיפורים קשים ואינטימיים, ביניהם על בעיות זקפה שמהן סבל בגלל ההתמכרויות וסיפור על הפעם שבה נגס בפרוסת טוסט וכל שיניו העליונות נפלו. הוא מספר שהשתמש בכל משכך כאבים שיכל להשיג: "זייפתי פציעות גב, זייפתי מיגרנות. הייתי הולך בו זמנית לשמונה רופאים. הייתי מתעורר וחושב איך להשיג מספיק כדורים. כשאתה מכור לסמים זה עניין של מתמטיקה. אני אלך למקום הזה ואקח שלושה כדורים. אחר כך אלך למקום ההוא ושם אקח חמישה, כי אהיה שם יותר זמן. זה מתיש אבל אתה חייב לעשות את זה אחרת תרגיש מאוד מאוד רע. לא עשיתי את זה כדי להרגיש טוב או לחגוג, רק רציתי לשבת על הספה, לקחת כדורים ולצפות בסרט. פעם זה היה גן העדן שלי. עכשיו כבר לא".
ויש גם סיפורים על תקופת הצילומים של "חברים", למרות שכמו שאפשר לשער – הם לא ממש משעשעים כמו שניתן היה לקוות. הוא מספר למשל על הרגע שבו ג'ניפר אניסטון לקחה אותו לשיחה והבהירה לו "בדרך מוזרה אבל אוהבת" שהוא זקוק לעזרה. אניסטון אמרה לו שהחבורה יודעת שהוא שותה: "אנחנו יכולים להריח את זה", היא אמרה לו. פרי כותב: "המילה 'אנחנו' היכתה בי כמו פטיש", ומספר שבפעם אחרת התעמתו איתו כל החברים בחדר ההלבשה שלו. הוא כותב: "התחתנתי עם מוניקה ומשם נסעתי למכון הגמילה. בשיא הקריירה שלי, ברגע הכי אייקוני של הסדרה הכי אייקונית".
פרי מספר שהוא פיכח כבר 18 חודשים, מה שאומר שבזמן צילומי ספיישל האיחוד של הסדרה הוא היה ממש בתחילת תקופת הפיכחות שלו. עם שידור הפרק, מעריצים רבים חששו לשלומו מכיוון שהיה נראה שאיננו בשיא הבריאות.
כיום אגב, הוא משקיע את מרצו בספורט והאובססיה הנוכחית שלו היא פיקלבול, משחק המזכיר את טניס שתופס תאוצה בשנים האחרונות. הוא מספר שהקים מגרש מיוחד בביתו ושכר מקצוענים לשחק מולם.
בניגוד לכוכבים אחרים שכותבים את האוטוביוגרפיות שלהם, פרי לא נעזר בסופר צללים וכתב הכל לבדו - שעתיים מדי יום אך לא יותר מכך: "היה קשה להתמודד עם כל הדברים האלו", הוא מודה. יחד עם זאת הוא מוסיף: "כשהגעתי לנושאים שלא רציתי לשתף, חשבתי על האנשים שאסייע להם וזה עודד אותי להמשיך".
באחד הרגעים הקשים בספר הוא מספר על הלילה שבו נכנס לתרדמת וחובר למכונת הנשמה. הרופאים נתנו לו סיכויים של 2% לחיות, אך למרבה המזל הוא התאושש והתעורר לאחר כשבועיים. הוא כותב: "חמישה אנשים חוברו למכונות הנשמה באותו לילה. ארבעת האחרים מתו ואני שרדתי. אז השאלה הגדולה היא למה, למה אני? חייבת להיות סיבה לכך".
התשובה, לדעתו, היא זו: "הסיבה שבגללה אני עדיין חי היא ללא ספק כדי שאוכל לעזור לאחרים". הוא מוסיף: "יש גהינום, אל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת. הייתי שם, הוא קיים. סוף דיון. אבל עכשיו אני מרגיש טוב יותר כי זה בחוץ, זה בחוץ על נייר".
מי שכתבה את ההקדמה לספר היא לא אחרת מאשר ליסה קודרו, ששיחקה לצדו ב"חברים". "השאלה הנפוצה ביותר כששואלים אותי על הסדרה היא מה שלומו של מת'יו פרי?", היא כותבת שם. בשיחה עם הניו יורק טיימס קודרו אומרת: "זו מחלה נוראית והוא התמודד עם הגרסה הקשה שלה. מה שלא השתנה זה הרצון שלו להמשיך, להילחם ולחיות. אני אוהבת את מת'יו כל כך. אנחנו חלק ממשפחה".