(צילום: ניצן דרור, עריכה: דפנה פלד איצקוביץ)
אין כמעט ישראלי שלא מכיר את השם יוסי בובליל, כוכב העונה הראשונה של "האח הגדול", שהכתה גלים ושברה שיאים של אחוזי צפייה. בחודש ספטמבר 2008, בדיוק לפני 12 שנים, נכנס בובליל יחד עם בתו עינב לבית שיהפוך להיות המפורסם במדינה. קבוצת הדיירים שנכנסה אז לווילה לא שיערה לעצמה כמה התוכנית תצליח וכמה רבים יהיו הצופים שיעקבו אחרי כל צעד וצעד שיעשו בבית. בובליל ובתו גנבו את ההצגה והפכו במהרה לכוכבי העונה, תוך כדי שהם מציתים את נושא השד העדתי, כשחילקו את הבית ל"פרידמנים", כפי שכינו את דיירי הבית האשכנזים, ול"בובלילים", או במילים אחרות – המזרחים מהפריפריה.
למרות שהצליח להכעיס לא פעם את שאר הדיירים, הקהל בבית הקפיד להצביע לו והביא אותו למרחק פסיעה מהניצחון, אז הפסיד לשפרה קורנפלד שיצאה בתור הזוכה הגדולה. בובליל התנחם בכך שהפך למפורסם ואהוד מאוד, כשבנוסף, מפעל הפיס החליט להעניק לו 50 אלף שקלים - מה שלבטח הקל מעט על ההפסד.
עוד פרקי ריאליטי צ'ק:
לאחר שהסתיימה העונה, יוסי ועינב גייסו את שאר בני משפחתם עבור תכנית דוקו-ריאליטי בכיכובם - "הבובלילים בדרך לחופה", סדרה אשר תיעדה את חיי המשפחה, ושל יוסי ועינב
בפרט, החל מיציאתם מבית "האח הגדול" ועד לחתונה המתוקשרת של עינב. ב-2018, עשור לאחר שהופיע לראשונה על מרקע הטלוויזיה, יוסי חזר אל הריאליטי ולקח חלק בעונה השישית של "גולסטאר", שם הפגין את כישוריו במשחקי כדורגל.
כעת, עם עליית עונת ה"אולסטאר" של "גולסטאר", בה הוא גם לוקח חלק, פגשנו אותו לשיחה על הריאליטי שהפך אותו לכוכב.
לפני 12 שנים השתתפת בעונה הראשונה של האח הגדול, אתה זוכר את זה?
"ברור, זה לא משהו שניתן לשכוח. אפילו אם אתה רוצה לשכוח, מזכירים לך. לא הלכתי לאודישנים, לא התעניינתי בזה בכלל. הבת שלי היא זו שהלכה וקיבלו אותה. הגיעו אלינו לפני החגים, לראיין אותה. ישבתי איתם ושאלו אותי: 'מה אתה אומר על כך שהבת שלך לא תהיה בבית בחגים?'. אמרתי לו, 'תשמע, הבת שלי חייבת לי מיליון ו-18, אני מוכן לוותר לה על ה-18, אבל שתביא לי את המיליון". פה החתימו אותי, באותו יום. ומפה, כבר היסטוריה".
אז בעצם הלכת בשביל הכיף?
"הלכתי בשביל הכסף".
רצית את המיליון?
"ברור, כל מי שהולך לאח הגדול עושה את זה בשביל המיליון".
מה לדעתך הפך אותך לכזאת דמות בולטת?
"בגדול אולי קלטתי את המהלכים. אנחנו לא עקבנו כמו היום, שמסתכלים על המצלמות וחושבים על כל מילה שאומרים. אני הייתי יותר מזה, המוח שלי עבד יותר לעומק. לא יכול להיות שיביאו לנו מנופים (במשימות), הביאו לנו ג'קוזי, השקיעו כל כך הרבה כסף. הייתי אומר: 'לא יכול להיות שאנשים לא רואים אותנו אם משקיעים בנו כל כך הרבה'. פה נפל לי האסימון, שיש משהו שאנחנו לא יודעים. עם הזמן, הגיעו הקריאות של האנשים מבחוץ, 'יוסי המלך, יוסי המלך'. אחרי כל תוכנית, הילדים שהיו בקהל היו יוצאים וצועקים 'יוסי, יוסי'. הייתי שומע אותם. זה גרם לי להבין שיש משהו חם בתוך הסיפור הזה, הבנתי שהמשחק הזה, יש הרבה באז סביבנו".
והיום כשאתה מסתכל על הקרב של הבובלילים והפרידמנים, מה אתה חושב?
"זה משהו שהיה בחוץ, לא בתוך בבית. בפנים הייתה לי בעיה, סתם לדוגמה, עם שפרה. זה לא היה קשור לעדה שלה, פשוט לא הסתדרנו. הם לא אהבו את ההתנהגות שלנו, היו רוב הזמן נגדנו. אם אני הייתי במקומם, כמובן שהייתי עושה את אותו הדבר. לא יכול להיות שאבא ובת... זה קול אחד.
"היינו מתכננים איך להפיל את האנשים, ידענו לעשות סימנים, שאם אני אומר לה 'הולכים עליו'... זה שניים אל תשכח. מספיק שנוסיף עוד אחד והוא בפנים. וככה פעל כל המשחק הזה. למרות שהיו רגעים תמימים, אבל בגדול בגדול, ידענו מה אנחנו עושים שם.
"הריבים מגיעים רק כשמתחילה ההדחה. ברגע שאתה עומד להדחה, אתה כבר לא מעניין את החברים סביבך ולא מאמין לחברים סביבך. גם אלה שכאילו חברים שלך... אתה אומר 'איך שמו אותי להדחה?'. אתה מתחיל להבין, אדם שהעמיד אותך להדחה, העיניים שלו לא פוגשות את העיניים שלך. הוא מתבייש".
אתה חושב ששאר הדיירים לא אהבו אותך כי הייתם שניים?
"ברור, ככה אני חושב. לא עשינו שום דבר רע לאף אחד. אבל עם הזמן אתה מבין, אתה שומע גם. כי לא סומכים שם אחד על השני, אבל אני מאמין בבת שלי שהיא לא תדיח אותי".
למרות שהקהל מאוד אהב אותך, בסופו של דבר לא ניצחת.
"זה לא שהקהל לא בחר בי. בתקופה שלי זה היה עניין של כסף. מי שהשקיע יותר היה מרים את מי שהוא רצה. על פי הסיפורים, היו הימורים. אז עכשיו הימרו עליי - אם אתה בוחר ביוסי זה אחרת, ואם אתה בוחר במי שיהיה מקום שני, זה לא משנה מי שם. אנשים גם אומרים שבדקה, שתיים, שלוש האחרונות, הם לא יכלו לסמס".
התבאסת כשלא ניצחת? היית קרוב, מקום שני.
"הייתי כל כך בטוח שאני מנצח, אפילו הייתי יותר מדי אדיב, לא רציתי לעשות רעש. אנשים היו צועקים לי מבחוץ מבסוטים ואני הנמכתי טורים ולא עשיתי מזה רעש, כדי לא לגרום להם (לדיירים) להתעצבן עלינו עוד יותר.
"הייתי בטוח, אפילו עד הדקה ה-90. אבל מפעל הפיס החליט לתת למקום השני 50 אלף שקל. אם הייתי ביחסים טובים עם שפרה, ישר הייתי אומר 'אני מוכן להיות שותף איתך', אבל היחסים היו כל כך מכוערים שלא יכולתי להוציא את המילה הזאת מהפה. היום אתה רואה, מי קיבל 50 אלף חוץ ממני? הם הרגישו שמשהו לא טוב קרה שם. תראה, אין פרס שני. ברגע שהוחלט שנותנים למקום שני פרס של 50 אלף שקל, הבנתי שהלך לי הפרס".
