לאורך המאה ה-20, הפפראצי ביסס את עצמו בתור אחד הז'אנרים הבולטים של תעשיית הבידור: הוא פנה להמונים וכיכבו בו (לרוב בעל כורחם) הכוכבים הגדולים ביותר, באופן שבו הקהל לא ראה אותם בדרך כלל - כלומר בצורה הכי אינטימית וקרובה שבה התאפשר להם לעשות זאת עד אז.
בתקופת טרום הרשתות החברתיות וכשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו, הייתה לנו הזדמנות לראות את הסלבס האהובים עלינו לרוב רק במקומות העבודה שלהם ובעודנו ישובים בקהל – על המסך הגדול או הקטן, במות התיאטרון או מסלולי תצוגת האופנה למשל. הפפראצי ביטל את המחסומים בין הסלבס ובין הציבור ותיעד במציצנות רגעים בחייהם האישיים – מה שהפך אותו לחביב על העם אבל הרבה פחות אהוב על מושאי הצילום.
הז'אנר פרח בעיקר בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, אז היה נראה שצלמי הפפראצי בודקים גבולות ומנסים להשיג את התמונות הסנסציוניות ביותר בכל דרך אפשרית, כשלא פעם הם גם סיכנו את חייהם ואת חיי הכוכבים בדרך כדי להשיג את התמונה הנחשקת – ומספיק להזכיר את נסיבות מותה של הנסיכה דיאנה, שצלמי פפראצי רדפו אחרי מכוניתה עד שהתרסקה, כדוגמה בולטת וטראגית.
לכוכבי הוליווד היה אויב משותף, אבל לא היה להם הרבה מה לעשות נגדו. ואחת מאלו שסבלו הכי הרבה מנחת זרועו, הייתה בריטני ספירס.
ספירס עלתה לגדולה בסוף שנות ה-90 עם להיטי פופ ממכרים, קליפים מושקעים ובעיקר תדמית שהיה ברור מראש שתעשה כותרות, של בחורה צעירה (עדיין לא מלאו לה 18 כשיצא הסינגל הראשון שלה) שידעה לשחק באופן מושלם על התפר שבין נערה תמימה ולוליטה פתיינית.
מעבר לכך, חייה האישיים עוררו גם הם לא מעט עניין: היא הייתה בת הזוג של ג'סטין טימברלייק, שהיה בעצמו אחד הכוכבים הגדולים בעולם (מי מכם שלא היה בסביבה באותן שנים, דמיינו את נועה קירל ויהונתן מרגי ותכפילו בכמה מיליונים), והייתה גם פיסת המידע האינטימית שספירס וסביבתה החליטו לנדב, על כך שהיא עדיין בתולה ושומרת את עצמה לנישואים.
בעידן שבו כוכבות הוליווד נתפשו כסמל מין, אך בו זמנית נדרש מהן להיות צנועות וטהורות אחרת יזכו לקלס ולביקורת – ספירס ניצלה את הסיטואציה לטובתה. מצד אחד הצהירה שלמרות החזות המשוחררת היא עדיין "ילדה טובה", ומצד שני הוסיפה לרמת העניין והסקרנות סביבה. היום, אין צורך להגיד, דבר כזה לא היה עובר חלק בגרון, בעיקר בהתחשב שהצהרת הבתולים של ספירס הביאה איתה שלא במודע, משהו נוסף שהצוות של הכוכבת כנראה לא צפה – היתר לתקשורת לחטט כמה שיותר בחייה הפרטיים. ולא היה מדובר רק על שאלות מביכות במיוחד של מראיינים שהרגישו בנוח לשאול אותה אם היא אכן עדיין בתולה.
התקשורת אף פעם לא הייתה ממש בצד של בריטני. גם בשיא הצלחתה, כשנסקה למעלה ומכרה מיליונים על גבי מיליונים, היא זכתה להרבה זלזול ולעג ולא נלקחה ברצינות. כשכבשה את המקומות הראשונים במצעדים ושברה שיאי מכירות, היו כאלו שראו בה "בובה על חוט". כשחרכה את הבמות והוכיחה שהיא פרפורמרית משכמה ומעלה – הביקורות נזפו בה על הלבוש החושפני שלה ועל כך שהיא מדרדרת את הנוער. הרבה הערכה כמו שאפשר להבין – היא לא קיבלה. וכל זה יצר את הקרקע ליחס העוין והתוקפני שהיא החלה אט אט לקבל מצד הפפראצי, הצהובונים והתקשורת בכלל.
בתחילת שנות ה-2000 ספירס עוד הייתה הכוכבת הגדולה בעולם. התקשורת רדתה בה אמנם לא מעט, אבל היה נראה כאילו היא לא באמת מצליחה לפלח את מעטה השריון שעטתה הכוכבת בתור הסופרסטאר הבינלאומית שהייתה. אבל אז החלו העניינים להתדרדר – הפרידה מג'סטין טימברלייק הביאה עמה פרסום רע נוסף (לא מעט באשמתו, כשבאופן מושכל ומחושב היטב שיחק את תפקיד הקורבן), סיבוב ההופעות העולמי שלה נקטל בצורה קשה והיה נראה שבאופן כללי, היא מתחילה למאוס בחייה הזוהרים.
אז היא גם הכירה את מי שהפך לבעלה, הרקדן קווין פדרליין, והשניים עשו תוכנית ריאליטי ירודה שבהחלט עמעמה את זוהרה של הכוכבת. ספירס ופדרליין הביאו שני ילדים לעולם ונישואיהם החזיקו מעמד שלוש שנים בלבד, עד לגירושיהם בשנת 2007.
באותה תקופה – המצוד של הפפראצי אחרי ספירס הגיע לשיאו והיה נראה שבכל הנוגע אליה, הוסרו לחלוטין המחסומים והגבולות. עדרי פפראצי צבאו עליה בכל אשר הלכה, הקיפו את מכוניתה מבלי לאפשר לה לזוז ועשו כל מה שביכולתם כדי להשיג עוד תמונה שלה.
כוכבים רבים סבלו מנחת זרועם של צלמי הפפראצי לאורך השנים. בתחילת שנות ה-2000 למשל היה טרנד מבאס שבו כוכבות צעירות שהרשו לעצמן ליהנות ולבלות במסיבות, דוגמת פריס הילטון, לינדזי לוהן וטארה ריד, זכו למטר של עלבונות מהתקשורת ומהציבור. אבל במקרה של ספירס בהחלט נרשמו שיאים שליליים חדשים. אפשר אולי להשוות את היחס שקיבלה רק לזה שהיה סביב הנסיכה דיאנה כאמור לקראת מותה, וגם סביב מייקל ג'קסון במהלך שנות ה-80 והתשעים. וכמו שג'קסון סיפק לעיתים את הסחורה שהצלמים כל כך השתוקקו אליה (התקרית שבה אחז בבנו התינוק מעל מרפסת בבית מלון למשל), כך גם ספירס מעדה לא פעם לעיני המצלמות, למשל כשטיפחה מנהג תמוה להיכנס יחפה לשירותים בתחנות דלק למיניהן. בפעם אחרת – צלמים הפנו את מצלמותיהם אל בין רגליה בזמן שיצאה מרכבה, וגילו שאינה לובשת תחתונים. כמובן שהתמונות פורסמו למחרת בכל מקום אפשרי. היום נקרא לזה הטרדה מינית, אבל אז זה נחשב למשחק הוגן וספירס הייתה בצד המושמץ והמפסיד.
ואם מקרים כאלו ואחרים גרמו ללעג כלפיה, מקרים אחרים עוררו ביקורת וזעם –כמו תמונות פפראצי שתיעדו אותה נוהגת ברכבה כשבנה התינוק על ברכיה. אלו כמובן עוררו כותרות וביקורת ציבורית נרחבת וזועמת על כישורי ההורות שלה. היא נאלצה להסביר שניסתה לברוח מהצלמים בזמן שהרגיעה את בנה המבוהל. זו לא הייתה הפעם היחידה שבה צלמים רדפו אחריה בזמן שילדיה היו איתה.
השיא כמובן הגיע באותו יום מוזר בפברואר 2007, כשנכנסה למספרה, לקחה מכונת גילוח וגילחה את כל שיערה לעיני המצלמות. זמן קצר לאחר מכן הגיעה תמונה ידועה אחרת לשמצה – בו היא מוציאה את כעסה על מכוניתו של צלם פפראצי בעזרת מטרייה.
ספירס הפכה מסופרסטאר עולמית לכוכבת של קרקס צהוב במיוחד - והתקשורת והקהל נהנו על חשבונה מכל רגע. לא תרמה לכך העובדה שבטוויסט מפתיע בעלילה, היא שיתפה פעולה עם האויב והחלה לצאת עם עדנן גאליב, אחד מצלמי הפפראצי שנהגו לעקוב אחריה.
מלבד הצהובונים שהחלו להשקיע במדורי הפפראצי שלהם משאבים ותקציבים גדולים במיוחד, אלו היו גם השנים של עליית הבלוגים ואתרי הרכילות, שעשו את פרנסתם על ידי כמה שיותר טינופת ורעל על הסלבס – כמו זה של פרז הילטון למשל, שהפך לסלב בעצמו בזכות הבלוג המצליח שלו. ספירס ממש לא הייתה היחידה שהפכה בידיהם לקורבן אבל היא ללא ספק הייתה אחת מהנושאים המדוברים ביותר שבהם.
המהפך הגיע לאחר רגע נוסף של שפל שהתרחש בינואר 2008 – כשספירס כלאה את עצמה באחד מחדרי ביתה ביחד עם בניה, וסירבה להעביר אותם לידיו של פדרליין שהיה אמור לקחת אותם אליו לפי תנאי המשמורת. כוחות הצלה הוזעקו אל הבית וספירס הוצאה ממנו בכוח כשהיא כבולה לאלונקה, משם נלקחה לבית החולים – כשגם הסיטואציה הזו מתועדת היטב.
בשלב הזה היה נראה שמהמצב הזה ספירס כבר תתקשה להתאושש, שלא לדבר על הקריירה שלה. אבל אז נכנס אביה ג'יימי ספירס לתמונה, לקח את העניינים לידיו וספירס נכבלה במשמורת עליה דובר כל כך רבות בשנתיים האחרונות.
ג'יימי והצוות החדש של ספירס שמו להם למטרה לשקם את תדמיתה ובהתאמה, אז גם חל מהפך ביחס התקשורת אליה – השנאה, הארס והרדיפות הפכו לכותרות מהללות ואוהבות. ספירס הייתה כעת אנדרדוג ולפתע כולם היו בעדה.
הצלמים אמנם המשיכו לעקוב אחריה לעיתים, אבל הטירוף סביבה נעלם כמעט כלא היה ותמונותיה הפכו ליותר לגיטימיות ומעודנות. בהחלט תרמה לכך העובדה שספירס הייתה כעת מוקפת לחלוטין ומוגנת תחת המשמורת וגם העובדה שהיא עצמה כבר פחות נחשפה לציבור ולא נתנה לצלמים את מבוקשם.
יחד עם זאת, היחס ההדדי של ספירס והתקשורת המשיך להיות הפכפך. למרות שב-2008 היא חזרה לפסגה (לפחות למראית עין), גם מבחינת התדמית וגם מבחינת הקריירה, בשנים שלאחר מכן היה ברור שמשהו לא בסדר בממלכה. לא פעם היא הפגינה התנהגות משונה במקצת (ולראייה – סרטוני האינסטגרם הרבים שפרסמה והפכו אותה לכוכבת רשת - לא בהכרח בקטע חיובי) ונתנה ראיונות שבהם במקרה הטוב נראתה נבוכה ולא ממש ידעה מה להגיד, ובמקרים הפחות טובים היה נראה שהיא רוצה להיות בכל מקום אחר רק לא על כס המרואיינת.
בשנים האחרונות ספירס העבירה לא פעם ביקורת על הפפראצי, אבל לאו דווקא על היחס שקיבלה בעבר אלא על האופן בו הרגישה שהם מתנכלים לה כעת – והאשימה את התקשורת בכך שהם משפצים את תמונותיה במטרה לגרום לה להיראות רע יותר. ספירס פרסמה מספר סרטוני אינסטגרם בהם נזפה בצלמים על כך שעשו פוטושופ לתמונות, שאלה את עוקביה איך לדעתם היא נראית והצהירה: "אני דקיקה כמו מחט!".
העניין הוא שהפעם לא ממש ידעו איך להתייחס אליה. מצד אחד, ההתנהגות שלה הייתה מאוד מוזרה, מצד שני – היה ברור שמשהו לא בסדר ומצד שלישי מעטה המסתורין שאפף אותה הוסיף לסקרנות סביבה.
כמובן שהשנה האחרונה, בה נחשפו התנאים בהם חיה ספירס ב-13 השנים האחרונות תחת המשמורת של אביה, גרמו לרבים להכות על חטא ולעשות חשבון נפש לגבי הדרך שבה התייחסו אליה, החל מג'סטין טימברלייק שהתנצל ועד גורמי תקשורת רבים שהודו שמה שעשו לה ולנשים אחרות בתעשייה שזכו גם הן להשמצות, היה ממש לא בסדר ולא הוגן. סמנתה בארי, עורכת האתר Glamour, סיכמה זאת יפה: "אני מקווה שאנחנו במקום בו לא נעשה דברים כאלו יותר, שלא נאדיר כוכבים, בעיקר נשים, רק כדי לקרוע אותן יותר מאוחר לגזרים".
אז כרגע על סקאלת היחס המורכב של העולם כלפי ספירס, נראה שכעת המאזן הוא שוב לטובתה, במיוחד כעת כשהיא שוחררה לחופשי מכבלי אביה ובאי ידו. ספירס אמנם לא הייתה היחידה שחטפה מהתקשורת, אבל בהחלט אחת מאלו שסבלו ממנה הכי הרבה. למרבה השמחה, אם נתעקש למצוא נקודת חיובית, אז אפשר להתנחם בכך שהיא בין האחרונות שזכו ליחס שכזה. בשנים האחרונות העולם והתקשורת בפרט מתנהלים על טהרת הפוליטיקלי קורקט – יחס תוקפני ועוין כמו זה שקיבלה בסיבוב הקודם כבר לא מתקבל כעת בעין יפה ורק מי שבאמת פשע – חוטף.