לאורך עשר עונות הסדרה פרי שבה את לב הקהל, וצ'נדלר, הדמות אותה גילם, נחשב בעיני מעריצים רבים למצחיק והאהוב ביותר מבין ששת החברים – אבל חייו היו רחוקים מלהיות משעשעים, וגם לא שלווים, ובמהלכם התמודד עם התמכרויות לאלכוהול ומשככי כאבים שעליהם התקשה להתגבר, מערכות יחסים עם נשים שאליהן לא הצליח להתחייב וגם היה על סף מוות.
פרי סיפר שמאז שהחלו ההתמכרויות, לפני יותר משלושים שנה, נכח ב-6,000 פגישות של "אלכוהוליסטים אנונימיים", עבר 65 פעמים פרוצדורות של ניקוי רעלים, שהה 15 פעמים במוסדות גמילה ובילה לפחות חצי מחייו בטיפול או בבתי הבראה. על כל הטיפולים האלה הוא הוציא יותר מתשעה מיליון דולר.
"אני מרחם על הבחור הזה, הוא איבד שליטה לחלוטין"
פרי התוודע לאלכוהול כשהיה רק בן 14, וסיפר שהרגיש "כאילו הגעתי לגן עדן". לאחר מכן החל לשתות בכל יום: "לא הייתי בחור שמבלה במסיבות, אלא כזה שמגיע הביתה ורואה סרט עם משקה", סיפר באוטוביוגרפיה שלו.
הוא שתה כל כך הרבה, עד שכשנכנס למיטה עם בת זוגו דאז בפעם הראשונה – לא הצליח לתפקד: "שתיתי שש בירות לפני כן ולא הצלחתי לעשות את זה", הוא מספר ומוסיף: "חשבתי במשך שנים שהפין שלי לא עובד. חייתי במחשבה שסקס נועד עבור אנשים אחרים. זה נשמע כיף, אבל לא משהו שיכלתי לעשות". בסופו של דבר הגיעה בת זוג שאיתה הצליח לשכב, והוא מספר: "גמלתי לה על ידי כך ששכבתי עם כל אישה אחרת בקליפורניה".
בשנת 1994 פרי זכה לתהילה עולמית כשהסדרה "חברים" עלתה לאוויר והפכה ללהיט ענק. מההצלחה הוא לא נהנה במיוחד: "כשאתה נוגע בתהילה, זה כמו להיות בדיסנילנד. עבורי התקופה הזו נמשכה שמונה חודשים, התחושה של ההצלחה, שאין לי אף בעיה. ואז אתה מבין שזה לא באמת עוזר לך ולא ממלא אף חור בחייך".
המפנה הגדול בחייו של פרי התרחש בשנת 1997, כשעבר תאונת עם אופנוע ים בעקבותיה התמכר למשככי כאבים. "הרגשתי כאילו דבש חמים זורם לי בתוך הוורידים", סיפר. באותה שנה הוא נכנס לראשונה למכון גמילה, אך הטיפול הצליח רק לתקופה קצרה ובמהרה הוא חזר לסורו.
"הייתי הולך לבתים פתוחים, נכנס לחדרי האמבטיה שלהם כדי לראות איזה כדורים יש להם שם ואז גונב אותם", הוא סיפר לפני שנה בריאיון לרשת ABC. "ואני מניח שהם חשבו לעצמם, 'טוב, אין שום סיכוי שצ'נדלר נכנס אלינו הביתה וגנב מאיתנו'".
פרי סיפר שלקח 55 כדורי ויקודין בכל יום רק כדי לעבור אותו בשלום. הוא אמנם לא שתה או לקח את הכדורים בזמן הצילומים, אבל היה מגיע לעבודה כשהוא "רועד ובהנגאובר נוראי".
חבריו לסדרה לא התעלמו מכך, וג'ניפר אניסטון נאלצה להגיד לו שכולם מריחים את האלכוהול שנודף ממנו. הוא מספר שהיא ושאר הצוות ניסו לסייע לו: "לא יכולתי להסתיר את זה וכולם ידעו. הבעיות שלי תועדו", הוא אמר והוסיף: "הם היו מאוד מבינים וסובלניים. זה כמו פינגווינים בטבע, כשאחד מהם חולה או פצוע, הם מתאגדים ומקיפים אותו עד שיוכל ללכת בעצמו. זה פחות או יותר מה שהם עשו עבורי". מצבו באותן שנים היה כה חמור שהוא הודה שהוא לא זוכר שנים שלמות מצילומי הסדרה.
הכדורים והאלכוהול אותם צרך לסירוגין במהלך צילומי הסדרה, גרמו לשינויים קיצוניים במראה החיצוני שלו. הוא סיפר שאפשר לדעת מה הייתה ההתמכרות התורנית שלו לפי המראה שלו באותה עונה: כשהיה מכור לכדורים היה רזה באופן קיצוני, וכששתה עלה במשקל. השינוי הבולט ביותר היה בין פרק סיום העונה השישית לתחילתה של השביעית, שמתרחשות באותו לילה אך ההבדל במראה של פרי בין שני הפרקים בולט מאוד.
"אני מרחם על הבחור ההוא, כי זה מישהו שאיבד שליטה לחלוטין", אמר כשבמהלך ריאיון לרשת ABC צפה באחד הקטעים בהם נראה רזה במיוחד. "לא ידעתי איך לעצור. אם השוטרים היו מגיעים ואומרים לי שאם אשתה הלילה ייקחו אותי לכלא - הייתי מתחיל לארוז. לא הצלחתי להפסיק בגלל שהמחלה וההתמכרות היו בשלב כל כך מתקדם. וזה מחמיר יותר ויותר ככל שהזמן עובר".
"לא נגמלתי כי רציתי, נגמלתי כי פחדתי שאמות"
למרות שמצבו לא פגע בצילומי הסדרה, הוא כן השפיע על פרויקטים אחרים שלו – כמו הסרט "מיליונר מי שמוסר ראשון" בו כיכב בשנת 2002 לצדה של אליזבת' הארלי. פרי סיפר באוטוביוגרפיה שלו שהתקשה לצלם את הסצנות שלו, מה שגרם לו להבין שהוא זקוק לעזרה. כשבועיים לפני סיום הצילומים הוא נכנס למוסד גמילה וההפקה נעצרה לחודשיים וחצי. כשיצא משם, היה נראה שהוא בדרך להחלמה מלאה. זמן קצר לאחר מכן אמר בריאיון למגזין New York Times הוא אמר "לא נגמלתי כי התחשק לי, נגמלתי כי פחדתי שאמות יום אחר כך".
בהמשך נכנס עוד כמה פעמים לטיפולי גמילה, אך סיפר שעשה אותם בצעד מניעתי: "אני נוסע לחודש להתרכז בפיכחות שלי ולהמשיך לשקם את חיי, תיהנו לצחוק עליי באינטרנט", כתב באחת מאותן פעמים, בשנת 2011.
בשנת 2013 הוא ביקש לסייע לאנשים במצבו והקים בית הבראה לגברים בגמילה: "מה שהכי טוב במצב שלי, הוא שאלכוהוליסטים ניגשים אליי ושואלים אם אוכל לסייע להם להפסיק לשתות. ואני עונה 'כן, אני יודע איך לעשות את זה'", הסביר.
"הייתי שבור, עקום, לא היה ניתן לאהוב אותי"
בזמן שבסדרה צ'נדלר זוכה לסוף שמח לצדה של אשתו מוניקה והתאומים שאימצו – חייו הרומנטיים של פרי היו הרבה פחות לבביים.
בת זוגו המפורסמת ביותר היא ג'וליה רוברטס – שהייתה זו שהביעה בו עניין ראשונה. בשנת 1995 הוצע לה להתארח בסדרה והיא התנתה את השתתפותה בכך שתקבל עלילה לצדו של פרי.
המפיקים הסכימו כמובן ורוברטס השתתפה בפרק זכור במיוחד מהעונה השנייה של הסדרה. במהלך הצילומים השניים כבר היו זוג אבל הרומן היה קצר ימים, חודשיים בלבד, מכיוון שפרי לא הצליח להתמודד עם הסיטואציה: "לצאת עם ג'וליה רוברטס היה יותר מדי עבורי. הייתי בטוח כל הזמן שהיא עומדת להיפרד ממני. ולמה שהיא לא תעשה את זה? לא הייתי מספיק עבורה, לא הייתי מסוגל להיות כזה. הייתי שבור, עקום, לא היה ניתן לאהוב אותי".
פרי מסביר שרגשי הנחיתות האלו הובילו אותו לעשות עם רוברטס את שיחת 'יחסינו לאן', שהיא כלל לא ציפתה לה: "יכול להיות שהיא חשבה שהיא מתפשרת על כוכב הטלוויזיה, וכעת כוכב הטלוויזיה היה זה שנפרד ממנה. אני לא יכול להתחיל לתאר את המבט המבולבל שהיה על פניה".
הוא מספר גם שחמש שנים לאחר מכן, בשנת 2000, התרחש רגע שובר לב, כשהיה במכון גמילה וצפה בטלוויזיה ברוברטס מקבלת אוסקר על הסרט "ארין ברוקוביץ'". הוא כותב: "בזמן שהיא נאמה את נאום התודה שלה, קול נשמע בחדר ההוא במוסד, בהול, עצוב, רך, כועס, מתחנן, מלא בתשוקה ודמעות. התבדחתי: 'אני אקח אותך בחזרה!' כל החדר התפוצץ מצחוק, למרות שזו לא הייתה שורה מצחיקה מסיטקום. אלו היו החיים האמיתיים. האנשים האלו בטלוויזיה כבר לא היו האנשים שלי. לא, כעת אלו שמולם שכבתי, רעדתי והייתי מכוסה בשמיכות היו אנשיי".
עוד לפני רוברטס, פרי חלק רגע רומנטי קצר עם מישהי מפורסמת אחרת. הוא מספר בספרו שבשנת 1994, זמן קצר לפני ש"חברים" עלתה לאוויר, הוא וגווינת' פלטרו התנשקו בלהט בארון במהלך מסיבה בה שניהם נכחו. כשנשאל בריאיון מה לדעתו היא חושבת על כך שחשף את הסיפור, ענה פרי: "אני מקווה שהיא תחשוב שזה סיפור חמוד. ארגיש רע אם היא תשנא אותי".
בספרו הוא גם מספר שיצא במשך כמה שנים עם מפיקת הטלוויזיה המנוחה ג'יימי טרסס, שעזרה לו ותמכה בו בשנותיו הקשות, ודווקא לאחר שנגמל סיים איתה את הקשר: "הייתי צריך להתמודד עם חיי כפיכח. וכתמורה הולמת לג'יימי המתוקה שהקדישה שנתיים מחייה כדי להיות על תקן האחות שלי, סיימתי את הקשר איתה".
בין השאר היו לו גם מערכות יחסים קצרות עם יסמין בלית' ("משמר המפרץ"), לורן גרהאם ("בנות גילמור"), נב קמפבל ("שולחן לחמישה") ופייפר פראבו ("חופשיות על הבר"), אבל הקשר הארוך ביותר שלו היה עם השחקנית ליזי קפלן ("הסקס של מאסטרס") איתה היה בזוגיות במשך שש שנים, עד שנפרדו בשנת 2012 מכיוון שלא היה מוכן להתחייב לה. הוא מודה בספרו שעד היום הוא מצטער על כך: "אני חושב הרבה על כך שאם הייתי מציע לה להינשא לי, היו לנו כעת שני ילדים ובית. במקום – אני שמוק שגר לבד בביתו בגיל 53".
את הצעד הגדול למיסוד הקשר הוא היה מאוד קרוב לעשות עם בת זוגו האחרונה מולי הורוביץ, לה התארס בנובמבר 2020 אחרי שנתיים של זוגיות. "למזלי, אני במקרה יוצא עם האישה הכי נהדרת על פני כדור הארץ", אמר אז. אבל גם הפעם הגיע שברון הלב, כשכחצי שנה לאחר מכן הם נפרדו.
"כל עוד אתה יכול להילחם מבלי שמתת, אתה לומד הרבה"
בשנת 2018 פרי נכנס לניתוח חירום לאחר שהמעי הגס שלו נפגע כתוצאה משימוש יתר באופיואידים. מצבו היה חמור עד כדי כך שהיה חשש גדול שלא יעבור את הלילה: "הרופאים אמרו למשפחה שלי שיש סיכוי של שני אחוז שאשרוד", סיפר לאתר People. "חיברו אותי למכונת הנשמה שנושמת עבור הלב והריאות, כזו שאף אחד לא יוצא ממנה חי".
בסופו של דבר הוא התאושש, אך היה בתרדמת במשך שבועיים, שהה בבית החולים במשך חמישה חודשים ונאלץ להשתמש בקטטר במשך תשעה חודשים. הוא אף סיפר עובדה מצמררת: "חמישה אנשים חוברו למכונות הנשמה באותו לילה. ארבעת האחרים מתו ואני שרדתי. אז השאלה הגדולה היא למה, למה אני? חייבת להיות סיבה לכך". הסיבה, כך חשב, הייתה כדי שיוכל להשתמש בסיפורו על מנת לעזור לאחרים.
הפרויקט הטלוויזיוני האחרון שלו היה האיחוד עם חבריו מ"חברים", שהתכנסו בשנת 2021 לתוכנית מיוחדת בה דיברו על הסדרה והעלו זכרונות. פרי נראה בפרק כשהוא כפוף, מתנהג מעט מוזר ומתקשה לעיתים לדבר, מה שהדאיג את המעריצים. לאחר מכן סיפר פרי שעבר טיפול בפיו כמה ימים קודם לכן, מה שהשפיע על מצבו בזמן הצילומים.
פרי לא סיפר כמה זמן בדיוק כבר היה פיכח בעת כתיבת הספר, אבל אמר שכל יום שעובר הוא משמעותי: "זה חשוב, אבל אם נופלים זה לא אומר שאיבדת את כל הזמן שחלף ואת מה שהשגת. כמות הזמן שבה אתה פיכח משתנה, אבל רק זה. אתה עדיין יודע את מה שידעת לפני כן וכל עוד אתה יכול להילחם מבלי שמתת, אתה לומד הרבה".
הוא גם מספר מה הטיפ שקיבל על מנת לשמור על עצמו מפיתויים: "המטפל שלי אמר לי שבפעם הבאה שאחשוב לקחת משהו, שאחשוב גם על כך שאצטרך להסתובב עם צנתר לשארית חיי. ואז חלון קטן נפתח, זחלתי מבעדו ואני כבר לא רוצה להשתמש". הפרוצדורות הרפואיות הרבות שעבר הותירו בו 14 צלקות: "אלו הרבה תזכורות להישאר פיכח. כל מה שעליי לעשות זה להסתכל למטה", סיפר.
לפני כשנה אמר בריאיון שנערך בסמוך לצאת האוטוביוגרפיה שלו: "אני חושב שאנשים יופתעו מכמה שזה היה גרוע בשלבים מסוימים ועד כמה הייתי קרוב למוות. אני אומר בספר שאם הייתי מת, אנשים אולי היו המומים אבל לא מופתעים. וזו מחשבה מפחידה לחיות איתה".
