את השנה העברית החדשה פתחנו עם כתבת ההבטחות של עולם הבידור, בה הצגנו את תשעת הטאלנטים שהולכים להתפוצץ השנה בכל מקום ועל כל מסך: שחקנים, דוגמנים וכוכבי רשת שעד עתה נחשבו לאנונימיים באופן יחסי, אבל בקרוב יהפכו לשמות הכי מוכרים בישראל. מי שהאמין בהם עוד לפני שהם הכניסו אפילו שקל אחד לכיס, הם הסוכנים שלהם.
בשנים האחרונות קיבלנו הצצות לנעשה מאחורי הקלעים, והאנשים שהיו בעבר בצללים זזו לקדמת הבמה. על המסך זה בא לידי ביטוי בדמותו של ארי גולד בסדרה "הפמלייה", "10 אחוז" הצרפתית שמבוססת בחופשיות (אך מדויקת משהו) על הנעשה בעולם הבידור ואפילו בישראל קיבלנו את צביקה גרנות בגילומו של מארק איווניר, הסוכן המגונן יתר על המידה של נועה הולנדר (רותם סלע) ב"להיות איתה".
אך בזמן שעבודתו של הסוכן של רותם סלע מתנהלת (כך נדמה) על מי מנוחות - בכל זאת מדובר בשחקנית עסוקה מאוד, מנחת תוכניות פריים טיים ידועה והפרזנטורית הכי יקרה בישראל - מה יעשו שחקנים בתחילת דרכם שעוד אין להם אקרדיטציות להתהדר בהן? איך הם יכולים להרשים סוכנות שחקנים מוכרת ומבוססת לפני שעשו אפילו צעד אחד בעולם השואו ביזנס?
בפרויקט ההבטחות שלנו, סיפרה הקומיקאית טליה ברטפלד, שעתידה להפוך השנה מכוכבת רשת לשחקנית עובדת עם מספר סדרות שעומדות לצאת בקרוב (ואחת שכבר עלתה ב-yes, "מי שמע על חווה ונאווה?"), כי הסוכנת שלה, זוהר יעקובסון, ראתה אותה לא מלוטשת, זיהתה את הפוטנציאל ולקחה אותה לסוכנות שלה. "היא סימנה אותי והרימה אותי", סיפרה ברטפלד אסירת התודה והוסיפה: "חיכיתי לזה מלא. מאז שאני בת 15. אחרי ארבע שנים, שמישהו יראה, זה כזה, הו, תודה".
יעקובסון עצמה מודה שהיא מעדיפה לעבוד עם אנשים צעירים שהתחילו את הקריירה איתה, ויחדיו הם יכולים לבנות אסטרטגיה קדימה. "אנחנו בונים שפה ודרך. יותר קל לי לקחת בני 17-18 ולבנות איתם קו. יש לי הרבה שחקנים שאנחנו ביחד 25 ואפילו 30 שנה ואנחנו מכירים ומבינים אחד את השנייה".
הבחירה באנשים ה"נכונים" היא אחת מנקודות המפתח בעבודת הסוכן. "אני מאמינה שעם הזמן מפתחים את היכולת לזהות את הניצוץ", אומרת יעקובסון ומבהירה שכישרון זה לא הדבר היחיד שהיא מחפשת. "תמיד אני שואלת את המיוצג הפוטנציאלי אם יש לו שפעת או מחלה קשה... צריך לראות שהרצון משמעותי וחזק וזה חלק ממנו, כי כל שנה יוצאים מבתי הספר למשחק מאות בוגרים. הרבה מתייאשים באמצע - זה לא מקצוע פשוט. כולם מתחילים עם המון תקוות וצריך הרבה סבלנות. יכול להיות ששחקן לא ימצא תפקיד אפילו שנה וחצי - זה לא קל. התפקיד שלנו כסוכנים הוא לנסות ולהתמקד בכמה כאלה שיש להם פוטנציאל להישאר לטווח הארוך ולעשות איתם דרך".
במידה ולא הכרתם את השם לפני, נספר כי יעקובסון היא אחת השמות המוכרים בתעשייה. היא בתחום כבר 38 שנים ובסוכנות שלה אפשר למצוא שמות כמו יהודה לוי, נועה קולר, מאיה ורטהיימר, מגי אזרזר, אורנה בנאי, אורלי זילברשץ, יובל שרף, יעל שרוני, אדיר מילר, אושרי כהן, אקי אבני, גורי אלפי, רון שחר והרשימה עוד ארוכה.
איך מתמודדים כל כך הרבה טאלנטים?
"מה זה הרבה? יש לי משרד עם חמש מחלקות, לא 900. יש לי עובדים וכל מחלקה מטפלת בתחום שלה. אני קוראת לעצמי 'פותרת פלונטרים'. אנחנו בתעשייה לא פשוטה, הכל לא הולך בקלות, תקציבים מאוד נמוכים שמאוד קשה להתמודד איתם, וצריך להיות מאוד יצירתיים".
יעקובסון מבהירה כי לעיתים הפער בין מה שאנחנו רואים על המסך או מדמיינים, הוא רחוק שנות אור מהמציאות. בכל זאת, כאן לא הוליווד. "יש מצב שבו שחקן בארץ צריך לעשות חמישה דברים כדי להתפרנס: בבוקר בתיאטרון, בצהריים מדבבים, בערב בתיאטרון, בין לבין חזרות. אנחנו מדינה קטנה והתקציבים בהתאם, השוק שלנו קטן". מנגד, היא יודעת להצביע גם על היתרונות בעבודה תחת לחץ כלכלי: "היצירתיות פה יוצאת דופן, אנשים מאוד מוכשרים, גאונות מה שמצליחים לעשות בארץ, כל התקציב של כל הסדרות בארץ ביחד לשנה הוא כמו שתי סדרות בחו"ל. זכיתי להיות בשנתיים האחרונות בגלובוס הזהב, בקאן, באינדפנדנט ספיריט ובטקסים נוספים, ואני יכולה להגיד שאנחנו עושים משהו נכון. יש פה כישרונות ותעוזה. גם האנשים שעובדים בתעשייה מוכנים להתפשר בשביל תפקיד טוב, למרות שהתקרה נמוכה מבחינה תקציבית".
כשיעקובסון מתייחסת לנעשה מעבר לים, היא יודעת על מה היא מדברת: אחת המיוצגות של הסוכנות היא שירה האס, שהייתה מועמדת לפרסי האמי וגלובוס הזהב על תפקידה בסדרה "המורדת" של נטפליקס, ולוהקה לתפקיד סברה – גיבורת העל החדשה מבית מארוול, בסרט שעתיד לצאת בשנת 2024. אבל לא רק היא נציגת הסוכנות בהוליווד: השחקנית אלונה טל מתחזקת קריירה מצליחה מעבר לים, אודיה רש שהתחילה כילדת פלא והפכה לשחקנית עסוקה, דר זוזובסקי שבונה לעצמה קריירה וסימנה כבר וי על תפקיד בסרט "השורד", והן לא היחידות. אלא שדווקא ההצלחה מעבר לים, מהווה אתגר ניהולי לסוכנים הישראלים.
"צריך לעשות הפרדה בין מה זה סוכן בעולם לבין מה זה סוכן בישראל כי אלו שני דברים שונים לגמרי. בעולם, לסוכן יש תפקיד מצומצם מאוד. הוא צריך לנהל אסטרטגיה, לקרוא חומרים – הוא על החלק האמנותי. יש לי שחקנים שהגיעו לחשיפה בינלאומית ויש להם באופן קבוע מישהו שמתעסק עם היח"צ – למשל, לעשות או לא לעשות כתבה. כסוכנת בארץ אני מתעסקת בהכל - אסטרטגיה, יחסי ציבור וכו'. בארה"ב יכולים להיות חמישה משרדים שונים שכל אחד מטפל בהיבט אחר של הנושא".
יחסי הציבור של השחקן הם נושא בפני עצמו, ושלי אלוני, שמנהלת את סוכנות השחקנים פרי כפרי, בה חתומים ששון גבאי, אלון אבוטבול, מוני מושונוב, קרן מור, יעל אבקסיס ועוד, מבהירה כי הנתח שלהם עולה משנה לשנה.
"ליחסי ציבור יש הרבה יותר מקום היום מבעבר. בזמנו, לפני הכניסה של הרשתות החברתיות לחיינו, הזכיינים רצו למכור סדרה, אנשים חיפשו שמות גדולים וגם אז היו ראיונות לתקשורת, אבל הייתה תחושה שנותנים לזה אחוז מסויים וחלק הארי הוא היצירה. אני לא טוענת שהיום אין מקום ליצירה, אבל זה בהחלט התאזן. אם פעם זה היה 90% כישרון, נראות ועבודה קשה ו-10% יחסי ציבור, היום, האחרון כבר מגיע ל-40 אחוזים. אני מודעת לכך ואני מתניידת בשני העולמות".
לדבריה של אלוני (והיא ממש לא לבד), המלהקים והזכיינים בודקים מי חזק ברשתות החברתיות ונותנים לזה יותר משקל מאי פעם. עם זאת, היא מבהירה כי זה ממש לא השיקול העיקרי. "בסוף בוחרים מישהו שבאמת מתאים לתפקיד, שעשה אודישן טוב, מישהו מוכשר".
אלוני מסבירה: "קודם כל התכנסנו כאן כדי להיות שחקנים. מבחינתי, הבסיס של העבודה זה להציע שחקנים למלהקות, לדבר עם במאים על השחקנים שלנו, לעזור ולכוון באודישנים, לייעץ ועוד. אני מלווה אותם מהרגע הראשון ואני יכולה להגיד לך שיש שחקנים שימותו על הבמה. הם פה עד הסוף".
איך בוחרים שחקן לסוכנות?
"לא נכנסים לסוכנות לשנתיים-שלוש, זה עד הסוף, זו ריצה למרחקים ארוכים. אנחנו באות להצגות לראות מה הם עשו, הולכת לראות סטודנטים למשחק, שחקנים בתלמה ילין. אז קודם כל וזו לא קלישאה – יש מקום לחיבור ולניצוץ שקורה בחדר. בתור סוכנות אני בהחלט נותנת לזה משקל. שאני ארגיש משהו בבטן כלפי מי שעומד מולי, מעבר לכישרון ולרזומה שלו. אני ארצה שיהיה קסם בינינו".
הסוכנת רינת איתן, שכבר 20 שנים מנהלת שחקנים בישראל, ביניהם שמות כמו ליאור רז, שי אביבי, איתי תורג'מן, גל אמיתי, ישי גולן, אבי קושניר, עוז זהבי, מיה לנדסמן ועוד, מסכימה עם אלוני בנוגע לתחושת הבטן. "אני בעיקר הולכת לראות הצגות, אני אוהבת לראות בעיניים ולהרגיש בבטן. יש המון פניות קבלה לסוכנות, אני מעדיפה לראות ולהרגיש את האנשים. זה הרבה עניין של כימיה עם השחקן וצריך לראות לטווח הארוך. אני רוצה לראות שהוא יוכל לעמוד בפרקטיקה של המקצוע, שתהיה לו מספיק סבלנות לעשות תהליך בתוך המקצוע הקשה הזה. אני מאמינה מאוד גדולה בתהליך של בנייה בצורה מדורגת ולא בזבנג אחד שיעיף אותך גבוה מאוד, אבל גם יוריד אותך למטה מאוד מהר".
איך בונים מישהו מאפס?
"זה הכי כיף! זה מתחיל בהבנה של מי זה השחקן שעומד מולי וזה ממשיך בבחירת פרוייקטים נכונה ובהרבה מקרים זה בעיקר מה לא לעשות. זה ניתוב של כל המערך מהרגע הראשון, מהתפקיד הראשון ועד ההתנהלות מול התקשורת ובמדיה החברתית, לשים דגש על מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות ועד לרגע שהפרוייקט יוצא. זו דרך, אני לא אומרת שלא, אבל היא טובה ומהנה בעיניי, מאתגרת ומסקרנת".
עוד אומרת איתן: "להיות סוכן זה לשמש כגורם מתווך בין השחקן לבין שלל הצרכים שסביב הקריירה שלו. זה מקצוע שמכיל בתוכו גם ניהול קריירה, גם את ההיבט המשפטי, יחסי ציבור, תהליך בנייה ועוד. זה מקצוע שמצריך ראייה לרחוק. להבין מה הצעד הזה שעושים עכשיו - ייתן בעוד שנתיים-שלוש או יותר".
עם זאת, היא מודה שעבודתה השתנתה לא מעט בעקבות הרשתות החברתיות. "הכניסה של המדיה הדיגיטלית שינתה את פני המשחק, לטוב ולרע. הטוב זה שיש לשחקן ולמי מטעמו הרבה יותר שליטה על התכנים, יש לו יכולת להפיץ אותם בלי התלות בגורם תקשורת כזה או אחר. הרע הוא כל עלובי המקלדת שבעיניי הם ממש לא גיבורים, ולפעמים מנתחים אירועים למצב של חוסר פרופורציה או סתם רוצים להלהיט ולייצר קליק בייט".
עבור מי שלא יודע, נעדכן שהמונח קליק בייט נועד לתאר תוכן אינטרנטי שמתיימר להכניס קוראים לתוך כתבה בעזרת כותרת סנסציונית או תמונות מושכות - לעיתים קרובות על חשבון תוכן אמיתי, בכדי להגדיל את מספר הכניסות לכתבה. קליק בייט לעיתים קרובות גם מקושר לעיתונות צהובה, רכילותית במיוחד, שמשתמשת בפרובוקציה כדי להגדיל כניסות, ובמקרים רבים, גם נעזרת בשמות הכי חמים של הרגע.
לדוגמא, כוכבי "האח הגדול" טליה, בר ושחף הם כיום השמות הכי מעניינים בביצת הרכילות הנוכחית, וכל ידיעה או תמונת פפראצי בכיכובם תביא עשרות ומאות אלפי כניסות לאותו אתר. אלא שרוב הסוכנויות איתן דיברנו, מעדיפות לוותר על הפירסום המהיר ולהתרכז בריצה למרחקים ארוכים.
"בכל פעם שיש תכנית ריאליטי, אני מקבלת רשימת שחקנים אינסופית. על 99% מהאנשים אני אומרת לא", מצהירה יעקובסון ומבהירה את הרציונל מאחורי ההחלטה. "שחקן צריך להישאר סוד. פעם הוא בתפקיד של רוצח, פעם מאהב או גבר חרדי. כדי שהקהל יאמין לדמות שהוא מגלם, צריך לשמור על הגבול העדין שבין חשיפה ושמירה על משהו בסוד, לבין מישהו שיצליח לעניין ולגרות את הקהל".
ואם הפניות לסוכנויות בעקבות השתתפות בריאליטי גדולות, שערו בנפשכם כמה טלפונים מקבלות הסוכנויות בניסיון לשכנע את המיוצגים שלהן להשתתף בעונת VIP של תוכנית מציאות כזו או אחרת. "אני מקבלת בלי סוף פניות", אומרת איתן ומודה שהיא פחות בעניין של לאפשר למיוצגים שלה לקחת בהן חלק. "זה לא משהו רע, אבל זו הדרך שלי. דרך שמנותבת לאט ובזהירות ומובילה לתוצאות טובות בהמשך".
אלוני מבהירה כי כמו שהשחקן צריך סבלנות, כך גם הסוכנת שלו. "יש תחרות מאוד גדולה בשוק, כל פעם נפתחת סוכנות חדשה ואת צריכה להישאר נאמנה לעצמך. גם אני יכולה להתערער", היא מודה בכנות, "אבל צריך לזכור למה הגעתי לפה ומה המטרות שלי, להישאר נאמנה לערכים ולזכור שאני אוהבת את המקצוע הזה, שאני קמה בבוקר עם תשוקה. וכל הזמן לעמוד במבחן הזמן, להיות קשובה לשינויים ולשמר את הקיים – לא להשתנות קליל, אלא להתגמש לפי צורכי הזמן".
מה הגישה שלך לגבי רשתות חברתיות?
"אנשים מגיעים לסוכנות ורואים שאנחנו עולם ישן שמשלב עולם חדש. אנחנו לא מקדשים ואובססיביים לרשתות, אלא יודעים שצריך לתת להן מקום. יש לי נבחרת צעירה שנושמת את הרשתות וזה מתאים להם, ואני בעד. יש כאלה שזה פחות מתאים להם אבל הם לא עובדים פחות בגלל זה. אני מתאימה את עצמי לאישיות של השחקן. רואה אומנים שעושים עבודה נפלאה ברשתות במקביל לעבודה במשחק. שוק התקשורת השתנה, בהתחלה זה לא בא לי בקלות אבל היום אני מחבקת את העידן החדש".
כל חברה היום לוקחת פרזנטור שהוא טאלנט, זה משהו שאת ממליצה לשחקנים שלך?
"בוודאי שאני ממליצה, זו אומנות לכל דבר. יש קמפיינים שנונים ויפים, עם כתיבה נהדרת. כל מי שיש לו קמפיין מאצלנו מעורב, אף אחד לא יס מן. אני מסתכלת על זה כמו על תסריט של סרט קולנוע גדול, וזו פרנסה, צריך לפרנס משפחות, זו לא מילה גסה, זה טוב ונוח שיש את זה".