"הכל פרוטקציות" ו"צריך קשרים" אלו סיבות מתסכלות שלא פעם עולות כשמדברים על תעסוקה ומשרות מבוקשות, ואין כנראה מקום שבו זה בולט יותר מאשר מקום כל כך חשוף כמו עסקי השעשועים.
בחודשים האחרונים ישנו דיון נרחב ברשת סביב נושא המכונה Nepo Babies – או בתרגום חופשי: "צאצאי נפוטיזם" או "ילדי הפרוטקציות". ההאשטאג #nepobabies קיבל עד כה יותר מ-33 מיליון צפיות בטיק-טוק, ובמרכזו ישנם סרטוני גולשים שמדברים על סלבס שהם גם ילדים של כוכבים מפורסמים כדוגמת: "הידעתם שקאיה גרבר היא הבת של סינדי קרופורד?" או: "הלם! אמה רוברטס היא האחיינית של ג'וליה!"
לטרנד חשיפת קשרי המשפחה של כוכבים צעירים יש קונוטציה מעט שלילית. לא שהם צריכים להתבייש בייחוס המשפחתי שלהם, אבל די ברור שהמושג נפוטיזם טומן בחובו הקשר פחות חיובי – כלומר, הגולשים רומזים, ויש כאלו שקובעים חד משמעית, שאת הפרסום הם הרוויחו לאו דווקא בזכות הכישרון אלא הודות לשם המשפחה המוכר שלהם או ההורה המפורסם, שלבטח סימס לבמאי ויידע אותו שבנו או בתו ממתינים בחדר האודישנים.
"נכנסת בדלת בצורה לא הוגנת, כעת עלייך להיות טובה כפליים"
טרנד הטיק-טוק המדובר הוא אולי חדש יחסית אבל נפוטיזם בהוליווד היה תמיד, והשאלה החשובה היא האם ילדים שהלכו בדרכי הוריהם הצליחו להתעלות מעל הסטיגמה שסביבם. כלומר - האם ייחוס משפחתי אכן יכול לבנות קריירה ארוכת טווח, או שאולי שחקן לא מוכשר במיוחד יקבל הזדמנות או אפילו כמה כאלו, אך כשאין מספיק כישרון, בסופו של דבר גם פרוטקציות לא יביאו אותו רחוק?
קחו לדוגמה את גווינת' פאלטרו, בתם של המפיק ברוס פלטרו והשחקנית זוכת האמי בליית' דאנר, שפסלון האוסקר שבו זכתה על "שייקספיר מאוהב" מהווה עבורה הוכחה ניצחת ליכולותיה.
כשהתראיינה לסדרת היוטיוב Who’s in my Bathroom, היא הודתה שהורים מפורסמים בהחלט מספקים גישה להזדמנויות שלאחרים אין, אך יחד עם זאת היא סייגה את דבריה בכך שההזדמנות הזו מגיעה עם עול לא קל: "ברגע שנכנסת בדלת ועשית זאת בצורה לא הוגנת, עלייך לעבוד קשה יותר ולהיות טובה כפליים, כי אנשים רק מחכים לקרוע אותך לגזרים ולהגיד שאת לא שייכת או שקיבלת את התפקיד בזכות ההורים שלך". או במילים אחרות: כשהפריבילגיה זועקת, כך גם המבקרים וכדאי מאוד שהילד הפריבילג יוכיח שיש בו גם תוכן ראוי ולא רק תדמית נוצצת.
דוגמה נוספת היא ג'יימי לי קרטיס, בתם של כוכבי העבר ג'נט לי וטוני קרטיס: היא אחת מאלו שהוכיחו את עצמן ובנתה לעצמה קריירה מצליחה וארוכת שנים, במהלכן השתתפה בלהיטים קולנועיים ומוערכים כאחד, כמו סדרת סרטי "ליל המסכות", "דג ושמו וונדה", "שקרים אמיתיים" ו"רצח כתוב היטב".
טרייסי אליס רוס (הבת של דיאנה רוס) היא כוכבת טלוויזיה אהובה, קייט הדסון (הבת של גולדי הון וביל הדסון) הייתה נסיכת הקומדיות הרומנטיות, זואי קרביץ (בתם של לני קרביץ וליסה בונה) שיחקה בכמה מלהיטי הקולנועיים והטלוויזיוניים הגדולים של השנים האחרונות, דרו ברימור (שמגיעה ממשפחה ענפה של שחקנים) היא אייקון הוליוודי וניקולס קייג' (האחיין של פרנסיס פורד קופולה) הוא זוכה אוסקר ואחד השחקנים הכי מבוקשים בהוליווד (גם אם רוב פועלו האומנותי שנוי במחלוקת). וזו רק רשימה קצרצרה של כוכבים שלגמרי עומדים בזכות עצמם.
הבן של וויל סמית' קיבל את פרס השחקן הגרוע, את הבנות של קווין קוסטנר לא רצו ללהק
ומצד שני, יש גם את אלו ש...אופס – שם המשפחה המוכר לא ממש עזר להם לסחוף אחריהם את הקהל. בעוד שמיילי סיירוס (29) הלכה בעקבות אביה, הזמר המצליח בילי ריי סיירוס, והפכה לכוכבת עולמית, אחותה, הזמרת והשחקנית נואה סיירוס (22) מצליחה הרבה פחות ובניגוד לאחותה גם לא ממש מעוררת את עניין מדורי הרכילות.
שתיים מהדוגמאות המובהקות ביותר לילדי פרוטקציות הם כנראה ווילו (21) וג'יידן סמית' (24), ילדיהם של וויל סמית' וג'יידה פינקט סמית'. ג'יידן היה בן 8 בלבד כשקיבל את ההזדמנות לככב לצד אביו בסרט "המרדף לאושר" (2006) וקצר שבחים. לאחר מכן הוא כיכב בתפקיד ראשי בסרט "קארטה קיד" – גם שם קיבל ביקורות טובות. אבל אז הגיעה המפלה הגדולה כששיתף פעולה עם אביו פעם נוספת בסרט "העולם אחרי", שהיה אמור להיות להיט הקיץ הגדול של שנת 2013 והתגלה כפלופ מביך שגם הקנה לו את הפרסים הלא רצויים "השחקן הגרוע ביותר" ו"הצמד הגרוע ביותר" שבו זכה ביחד עם אביו בטקס פרסי פטל הזהב שנערך כמה חודשים לאחר מכן.
ג'יידן לא נעלם לגמרי אחר כך, אבל לקח פסק זמן ארוך מהתעשייה וכיום הוא זוכה להרבה פחות באזז ושומר על פרופיל נמוך יחסית. לעומתו, אחותו ווילו מבססת את עצמה בתור מוזיקאית מסקרנת והוציאה כבר חמישה אלבומים. היא גם מנחה ביחד עם אמה וסבתה את תכנית האירוח האינטרנטית המוערכת Red Table Talk, ובעוד שמובן מאליו שגם כאן מדובר בפרויקט משפחתי – במקרה הזה היא זוכה להביע את קולה ולהראות לקהל שבהחלט יש לה מה להגיד, וזהו צעד חשוב לכוכב צעיר שמעוניין להביע חותם בזכות עצמו.
ועוד כמה דוגמאות לכאלו שפחות הלך להם: סקוט איסטווד, בנו של קלינט איסטווד, הוא לא שחקן כושל בשום קנה מידה אך אפשר להגיד שהציפיות ממנו היו גבוהות והתממשו בסופו של דבר לכדי קריירת משחק פושרת ולא מסעירה במיוחד. אבל מצבו טוב יחסית לצ'ט הנקס, הבן של טום הנקס וריטה וילסון שלא אוחז ברזומה מרשים במיוחד מלבד כמה תפקידי אורח בסדרות כמו "תרגיע" ואימפריה".
אנני סטארק (34), בתה של גלן קלוז, גם היא לא מעוררת הדים, הבנות של קווין קוסטנר שיחקו עם אבא בסרט "הדוור" וגילו שכשאבא לא מלהק אותן לסרטים שלו, אף אחד אחר גם לא מעוניין לעשות זאת וג'ניפר ניקולסון, הבת של ג'ק ניקולסון, שיחקה בכמה סרטים כושלים וכעת גם נכדו דיוק ניקולסון מנסה את מזלו – ובינתיים נראה שלא בהצלחה רבה.
ויקטוריה בקהאם סידרה לבנה ג'וב עם מותג נחשק – והוא הבריז
ויש את אלו שעוד עובדים קשה על מנת להגיע לקבלה אמיתית מצד הקהל. מאיה הוק (24) עוררה בתחילת דרכה לא מעט פקפוק ביכולותיה מצד כאלו שתהו האם יש קשר בין העובדה שהוריה הם השחקנים אומה תורמן ואית'ן הוק, לכך שתפקידיה הראשונים היו בפרויקטים בעלי פרופיל גבוה כמו הסרט "היו זמנים בהוליווד" של קוונטין טרנטינו ומיני הסדרה "נשים קטנות" בה גילמה את אחד התפקידים הראשיים.
אבל נראה שהיא בהחלט בדרך הנכונה: תפקיד מקסים בסדרת הלהיט "דברים מוזרים" סייע לה לכבוש את לב הקהל ודמותה הפכה להיות אחת החביבות ביותר על המעריצים. השאלה היא אם היא תצליח לשמר את החיבה סביבה גם בתפקידים שלא קשורים לסדרות עם עדת מעריצים מובנית.
לילי רוז דפ מטפחת קריירת משחק נאה, אבל אביה, שבמקרה עונה לשם ג'וני דפ, מטיל עליה צל גדול, וגם שמה של מוד אפטאו (24) נזרק לאוויר בכל פעם שהשיחה סובבת סביב הנושא, ובמקרה שלה בהחלט יש לכך סיבה טובה. הוריה הם השחקנית לזלי מאן ויוצר הקולנוע ג'אד אפטאו שבעבר נהג לחסוך לעצמו זמן ובמקום לעשות אודישנים לילדות צעירות, ליהק את בתו לתפקידים בסרטיו המוקדמים כמו "הדייט שתקע אותי", "אנשים מצחיקים" ו"הכל יחסים", בו השתתפה גם מאן. כיום אפטאו מככבת בפרויקט שדווקא לא קשור לאביה - סדרת הלהיט "אופוריה", אך במקרה שלה ברור לכל שההורים המפורסמים היו מהותיים בסלילת דרכה במקצוע.
ברוקלין בקהאם (23) הוא דוגמה לכוכב צעיר ששמם של הוריו - ויקטוריה ודייויד בקהאם - ללא ספק הולך לפניו, ועדיין לא ממש מצא את עצמו בתעשייה. אהבתו של בקהאם לבישול הקנתה לו תכנית בישול בכיכובו, אך מאוחר יותר נודע שתחביבים לחוד ויכולות לחוד, ושבעצם אין לו מושג קלוש בהכנת מזון. כתוצאה, הפקת התוכנית נאלצה לשכור צוות מקצועי של 62 אנשים שיסייעו לו, מה שהביא את העלות של כל פרק בסדרה ל-100 אלף דולר.
ואם זה לא מספיק, נודע גם שבזכות אמו הוא קיבל ג'וב של פרזנטור למותג האופנה Superdry, תפקיד שכל דוגמן צעיר היה חושק בו – מלבד בקהאם כנראה, שכעס שאמו סידרה לו דווקא עבודה עם עם המותג הזה ולא עם גוצ'י שבו חשק, ולכן הבריז מכל הפגישות שנקבעו לו. מקורבים להוריו המפורסמים אמרו: "מאכזב אותם לראות שברוקלין מוותר על ההזדמנויות האלו. ויקטוריה מרגישה אשמה שניסתה לעזור לו".
מצד אחד מעשיו של ברוקלין מעוררים מעט סלידה – הייתה לו הזדמנות פז שוויתר עליה, וכעס על אמו שלא הצליחה להשיג לו קמפיין נחשב יותר. מצד שני, אולי ניתן להעריך אותו על כך שיש לו רצונות משלו והוא לא הולך דווקא בדרך שהוריו מנסים לבנות עבורו?
16 צפייה בגלריה
וויתר על ג'וב נחשק כי פחות התחשק לו. ברוקלין בקהאם עם הוריו, ויקטוריה ודייויד בקהאם
(צילום: אינסטגרם)
ההשוואה להורים יכולה להלחיץ
כמובן שגם אם הדבר הראשון והקל יותר לעשות הוא להביע ביטול או זלזול בפועלם של ילדי הכוכבים, אי אפשר באמת לדעת אם היו מצליחים גם ללא הייחוס המשפחתי. האם בלה וג'יג'י חדיד היו זוכות לכל כך הרבה פרסום אם הוריהם, הדוגמנית וכוכבת הריאליטי יולנדה חדיד ויז"ם הנדל"ן המיליונר מוחמד חדיד, לא היו מצליחים כל כך?
האם השחקנית וכוכבת סרטי "מארוול" אליזבת' אולסן הייתה מצליחה לפלס את דרכה לולא אחיותיה היו ילדות הפלא לשעבר מרי קייט ואשלי אולסן? ומה לגבי טימותי שאלאמה (שמגיע ממשפחה של שחקנים), ג'ק קוויד (הבן של דניס קווייד), לילי קולינס (בתו של פיל קולינס), מרגרט קוואלי (בתה של אנדי מקדואל) וביני פלדסטיין (אחותו של ג'ונה היל)? כולם בעלי קריירות מצליחות והוכיחו את עצמם כבעלי כישרון – כך שגם אם הם חייבים תודה גדולה לבני משפחתם על הקריירות שלהם, הם בכל זאת הצליחו להתקדם מספיק כדי שתגית צאצאי הנפוטיזם תהיה מטושטשת יותר כשזה נוגע אליהם.
"כשצדי צרפתי לקח אותי ל'הלהקה', הוא לא עשה את זה כדי לעשות טובה לאמא שלי"
יש לציין שמן הסתם הנפוטיזם כביכול הוא לא משהו ייחודי להוליווד. גם בארץ יש שלל משפחות מפורסמות וילדים להורים מפורסמים שהופכים לסלבס גם הם, והיום בעידן האינטסגרם והטיק טוק, כבר אפשר לזהות את אלו בעלי הכריזמה והכישרון שמככבים בסרטונים של הוריהם המפורסמים ובהחלט עשויים ללכת בדרכם (וד"ש לאסיה זמיר ולאמליה דגן).
רק לאחרונה סיפרה לנו מיה צפיר, בתם של יואב ומיכל צפיר ונכדתו של טוביה צפיר: "בסופו של דבר אני צריכה להוכיח את עצמי, אחרת אנשים יסתכלו ויגידו 'חמודה' וזהו, מי יזכור אותי. כשצדי צרפתי לקח אותי ל'הלהקה', הוא לא עשה את זה כדי לעשות טובה לאמא שלי. הוא לא היה הורס לעצמו את השם. אף אחד לא יפגע באומנות שלו כדי לעשות טובה למישהו מפורסם".
אלישע בנאי סיפר לנו שהוא לא נותן משקל לציפיות של הקהל שמתבססות רק על שם משפחתו: "אם אתה חי בציפיות, אתה תגיע למקומות לא טובים תגיע להתקפי חרדה. זה שלאנשים יש ציפייה שאני אהיה כזה או אחר... יש לי ציפיות רק מעצמי, אלו הציפיות היחידות שאני נותן להן אנרגיה".
"כל כך נפוץ שזה אפילו לא טרנד"
דניאל דמצ'יק, סגן נשיא אירגון המלהקים באמריקה, אמר לאתר USA Today שליהוק של ילדי מפורסמים לתפקידים הוא בהחלט עניין תדיר: "זה קורה הרבה בתעשייה הזו. זה כל כך נפוץ שזה אפילו לא נחשב לטרנד".
מצד שני, לינדזי פולטון, חוקרת וסגנית נשיא האגודה למחקר היסטורי של אילנות יוחסין, אומרת שאין פלא שהוליווד מלאה ב"בני משפחה של", ומסבירה שמדובר בשילוב של גנים של כישרון שעוברים מדור לדור – וכן, גם פרוטקציות משחקות כאן תפקיד, או בניסוח עדין יותר: דלתות שנפתחות בקלות יותר. "יש הרבה ראיות המצביעות על כך שהכישרון של ההורים או של סבא וסבתא יעבור גם לצאצאיהם. אני מאמינה שהרבה ילדים במקצוע הזה הם באמת שחקנים טובים ולכן הם מקבלים תפקידים" היא אומרת. יחד עם זאת, גם הקשרים של ההורים בהחלט תורמים: "יש להם יותר סיכוי להיות במקום הנכון בזמן הנכון, יותר הזדמנויות ליצור קשרים, לקבל את החינוך הדרוש ומידע על אודישנים מבוקשים".
דעה נוספת מדברת על כך שאין בכך בעצם שעסקי השעשועים לא חריגים בכל מה שקשור לנפוטיזם, שכן ילדים שהולכים בעקבות הוריהם הוא לא משהו יוצא דופן וקורה הרבה גם בתחומים ובמקצועות אחרים. משפחות שמלאות למשל ברופאים, עורכי דין פוליטיקאים או אנשי תקשורת הן לא משהו יוצא דופן ולרוב לא גוררות שיח שלילי. במקרים כאלו, רואים אפילו בחיבה את העובדה שהילדים הלכו בעקבות הוריהם.
תהיו כנים, תהיו צנועים וגם תרומות לא יזיקו
המגזין הבריטי Face טוען שהדיון הרחב שיש כיום סביב "ילדי הפרוטקציות" נובע כתוצאה מהטרנד ההולך וגדל של צדק חברתי: "צעירים שמאסו בחוסר של שוויון זכויות מנסים להכתיב חוקים משלהם ולהכניס צדק למערכת שנוצרה בלעדיהם", טוען המגזין, ומוסיף שהדרך בה ייתפשו אותם צאצאים פריבילגים תלויה בדרך בה יבחרו לפעול: אם יהיו כנים עם הקהל בנוגע להזדמנויות שקיבלו, יפגינו צניעות ויפעלו למען החברה, כמו בהתנדבויות או תרומות לנושאים מסוימים, יש להם סיכוי לקבל יחס חיובי יותר מהקהל, למרות הפרוטקציות שלכאורה קיבלו.
לפי אתר The Washington Post, רוב הכוכבים בעלי הייחוס המשפחתי בכל זאת מנסים להצניע את העובדה הזו. בכתבה שעסקה בנושא, סופר שהם פנו ל-50 כוכבים עם ייחוס משפחתי, ושכ-60 אחוז מהם סירבו להתראיין, בעוד ש-35 אחוזים נוספים כלל לא הגיבו.
בין הבודדים שנענו לבקשתם היה אוליבר הדסון (בנם של גולדי הון וביל הדסון ואחיה של קייט), שסיפר: "אין ספק שזה עזר לנו בתחילת הדרך, אבל בסופו של יום עליך להוכיח את עצמך, ללכת לאודישנים ולקבל את העבודה. למדתי את זה בדרך הקשה. אמא שלי וקורט (ראסל, בן זוגה של הון; ע.ד) לא יכולים לכפות על מישהו ללהק אותי". הוא מוסיף: "פריבילגיה היא משהו שנולדים איתו, זה עניין של מזל. אבל תחושת העליונות שעלולה להגיע עם זה היא משהו שסולדים ממנה מאוד במשפחה שלי. צריך להרוויח את מה שאתה מקבל, אסור לך לחשוב שמשהו מגיע לך".
16 צפייה בגלריה
"פריבילגיה היא עניין של מזל". אוליבר הדסון, קייט הדסון, גולדי הון וקורט ראסל
(צילום: GettyImages)
העיתונאי סטיבן פרבר נזכר שכשראיין את השחקן ניקולס קייג' בתחילת דרכו בשנות השמונים המוקדמות, שאל אותו לגבי דודו, יוצר הקולנוע המצליח פרנסיס פורד קופולה. פרבר מספר שקייג' דרש ממנו שלא להזכיר בכתבה את העובדה שקופולה הוא הדוד שלו, וכשפרבר סירב – קייג' עזב בזעם את החדר. "עם הזמן הוא התגבר על זה והסכים לדבר על כך. אבל בתור שחקן צעיר, הוא לא רצה שאנשים יחשבו שהוא הגיע לאן שהגיע בזכות הקשרים המשפחתיים שלו".
אין כישרון? לכו לריאליטי
בני משפחה של כוכבים מקבלים לא פעם הזדמנויות גם אם אין להם באמת כישרון – בזכות תוכניות הריאליטי בכיכובם של קרוביהם המפורסמים. דווקא במקרים כאלו, יש הוכחה ניצחת לכך שבסופו של דבר דרוש כישרון כדי להישאר בעין הציבור. "משפחת אוסבורן", שעקבה אחרי קורותיהם של הזמר אוזי אוסבורן, אשתו שרון וילדיהם קלי וג'ק, הייתה להיט כששודרה בערוץ MTV בשנים 2001-2005 אבל הפרסום לא הועיל לבתו של הכוכב שניסתה את מזלה כזמרת, שחקנית או מנחת טלוויזיה, וכיום היא בעיקר נחשבת לאושיית ריאליטי לא מסעירה במיוחד.
משפחתו של המתאבק האלק הוגן כיכבה במשך 4 עונות בסדרת הריאליטי Hogan Knows Best, ובתו ניסתה קיוותה למנף את הצלחת הסדרה לעבר קריירת משחק ושירה, אך כשלה בשני התחומים. לעומת זאת – חשוב להזכיר את הצד השני והרחוק מאוד של הסקאלה שבהן נמצאות כמובן בנות משפחת קרדשיאן, שהצליחו לפרוץ ממסך הטלוויזיה וטיפחו כל אחת מהן קריירות מצליחות.
שיילו פיט ובלו אייבי כבר כוכבות, רק מעצם היותן הן
תכנית מהסוג הזו מוכיחה שיש בקרב הציבור סקרנות לגבי קרובי משפחה של ידוענים גם כשהם עצמם אלמונים. לראייה, הכותרות שמקבלים ילדיהם של אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט, ובראשם שיילו פיט שכבר הפכה לסוג של סלב בפני עצמה והווידאו שלה רוקדת שרף את הרשת. הבאזז סביב השתתפותו של דיקון פיליפה, בנם של ריס ווית'רספון וריאן פיליפה בעונה החדשה של "אמת או חובה" הכניס את צופי נטפליקס לסחרור, ומי בכלל צריך ללכת רחוק כל כך כשתמונות הילדים של ג'ניפר לופז ובן אפלק מתנוססות במדורי הפפראצי, נורת' ווסט מספקת כותרות וגם בלו אייבי, הבת של ביונסה וג'יי זי, נחשבת לאוצר לצלמים.
The Washington Post טוען שחלק מהעניין סביבם הוא הרצון לדעת מה צופן להם העתיד והאם יצעדו בדרכי הוריהם. האם שיילו פיט תהיה שחקנית, האם בלו אייבי תהפוך לזמרת והאם נורת' תהיה אייקון אופנה?
מנחת הטלוויזיה וכתבת הרכילות איליין לואי אומרת: "עוד לא ראינו עדיין את התינוק של ריהאנה, והוא כבר כוכב על. האם זה נפוטיזם? בהחלט". אבל לואי מוסיפה שבמקרה הסצפיצי הזה היא רואה צד חיובי, שנובע מהקשר חברתי ותרבותי: "לילדים שחורים או מתרבויות אחרות לא היו הזדמנויות כאלה. כשמדברים על חוסר-שיוויון ונפוטיזם בהקשר של גזע וזכויות בשנים עברו, אני חושבת שזה מרגש שבלו אייבי והתינוק של ריהאנה הם כוכבים מלידה".
